מחאה בגוש עציון: עשרות ילדים לא נשלחו לביה"ס

עשרות הורים מרחבי גוש עציון החליטו לא לשלוח היום את ילדיהם לבתי הספר בגוש בעקבות העסקתם של עובדים ערבים בכל מוסדות החינוך.

המחאה באה בעקבות פרשיית האונס בבנימין בה מואשם ערבי שהועסק בניקיון בבית הספר באונס ילדה בת שבע.

ההורים מספרים על תחושות ילדיהם במוסד הלימודים וחוששים חשש אמיתי לשלומם. שוחחנו הבוקר עם קרן ספירו, תושבת הגוש ואם למספר ילדים בבתי הספר המובילה את מחאת ההורים.

"בקבוצת מחאה שפתחנו הצטרפו הורים מכל מיני מקומות בגוש עציון. חשוב לי להדגיש שמהמחאה שלנו בעניין לא התחילה היום. נכון שהזדעקנו עכשיו בגלל הסיפור המזעזע בבנימין, אבל הוא רק מחדד משהו קיים", אומרת ספירו.

לדבריה, הסיפור האחרון מחדד משהו עמוק יותר מתחת לפני השטח.  "יש כאן איזושהיא שנאה תהומית ואיזה שהוא רצון לפגוע ביהודים. לפעמים זה מתבטא בפגיעות מיניות, לפעמים בפיגועים, הוא כל פעם לובש צורה אחרת. לפני כמה חודשים כבר פנינו על זה להנהלת בתי הספר לא בגלל המרקה הזה".

"לא נתפס בעיני איך מעסיקים עובדות או עובדים, לא משנה לי אם זה נשים או גברים בעניין הזה בבתי ספר שנמצאים בהם ילדים קטנים, חסרי ישע, ואנחנו הולכים לישון טוב בלילה עם זה".

   | עובדים ערבים בכל בתי הספר - ההורים חוששים וגם הילדים

"בכל בתי הספר בגוש, כמעט, נמצאים עובדים ערבים. המנקים וודאי, וחלק מאנשי התחזוקה. כל הזמן אני שומעת את הפידבקים מההורים שפנו לוועד ההורים ולמועצה שאלו אם אין אלטרנטיבה וכו' לא הייתה התייחסות רצינית. בפועל, ההורים חוששים וגם הילדים", מספרת ספירו.

ספירו מספרת על התחושות איתם חוזרים ילדיה מבית הספר ואומרות כי לא רק ילדיה שבים עם תחושות דומות: "הם לא ילדים בני שלוש, יש לי ילדה בת עשר וילד בן שמונה והם מסתובבים בחשש. הבן שלי מספר לי שבבית ספר הם חושבים מה הם יעשו עם העובד הערבי ידקור אותם בסכין, כמה ילדים הם יצטרכו כדי להשתלט עליו. זה הזוי בעיני. למה ילדים צריכים לחיות במציאות כזו. למה הילדות שלי צריכות לפחד ללכת לשירותים כי העובדות הערביות נמצאות שם" היא שואלת.

   | העובדת הערבייה התחברה לאחד מהתלמידים

סיפור מעורר חשש אותו היא מספרת שמעה מאחת מהאמהות שהצטרפו למחאה. הסיפור מזכיר מאוד את הפרשייה האחרונה כפי שהיא מתוארת בכתב האישום.

"השבוע קבלתי דיווח מאחת האמהות שבבית ספר, בו הילד שלה לומד, אחת המנקות הערביות התחילה להתחבר עם אחד הילדים. היא נתנה לו ממתקים, שיחקה אתו בהפסקות וזה הגיע למצב שבאמצע השיעור היא באה לבקש להוציא אותו מהכיתה כדי לשחק איתו. זה לא נורמלי", היא אומרת.

אך מנגד למחאת ההורים בגוש עציון מנשבות רוחות הליברליות והדו קיום. ספירו מספרת על התנגדות למחאת ההורים שהגיעה מכיוונים שונים.

 "בגוש עציון יש כאלה שדוגלים בדו קיום ויש כאלה שזועקים עלינו שאנחנו קיצונים. אבל יש לנו בקבוצה בווצאפ כבר עשרות חברים שהם הורים לילדים בבתי ספר בכל רחבי הגוש".

"מתלוננים עלינו למה אנחנו מתכננים להשבית את בית הספר. אבל אני לא ארגון המורים לא יכולה להשבית את בית הספר. אלא יום אחד לא לשלוח את ילדים שלנו כאקט מחאתי".

  | זו תופעה - אנחנו לא קיצונים בודדים

היא מצידה מנסה להפוך את המחאה לנרחבת ככל האפשר. "אנחנו רוצים לבא ולהגיד שאנחנו לא כמה קיצוניים בודדים. בסופו של דבר יש לנו למעלה ממאה ילדים מכל בתי הספר בגוש שלא יגיעו ללימודים".

"זו ההתחלה. אנחנו עכשיו לא מאות ולא אלפים אבל אני בטוחה שהוא יתפתח. אנחנו מרגישים שבגוש עציון עד עכשיו ישנו על האף. אין לנו גם בחירה בנושא".

"אם אדם מבוגר מחליט לתקן את הרכב אצל ערבי הוא לוקח אחריות וזה עניין שלו. כאן אנחנו כהורים אין לנו אופציה אחרת. אין מוסדות אחרים ואנחנו חייבים לשלוח אותם למוסדות האלה. כחלק מכך אנחנו חושפים אותם לסיכון מול  הפגיעות שיכולות להתרחש כמו שראינו. על זה אנחנו רוצים לעורר".