אבו אלקיען לא מחבל. "שיתנו פיצויים, הוא לא נפגע טרור"

חשיפתו של העיתונאי עמית סגל בחדשות 12 לפיה פרקליט המדינה שי ניצן חיפה על מחדלי מפכ"ל המשטרה בפרשת אום אל חיראן, בה נהרגו יעקוב אלקיעאן והשוטר ארז לוי, במהלך פינוי מתחם בלתי חוקי של בדואים, ממשיכה לעורר הדים.

מחשיפתו של סגל עולה כי שי ניצן היה מודע היטב לכך שהבדואי יעקוב אבו אלקיען לא היה מחבל ולמרות זאת, בחר שי ניצן להסתיר מידע זה מהציבור.

בתנועת רגבים, וכך גם ח"כ סמוטריץ', פרסמו התנצלות כלפי המשפחה. "הסדרת ההתישבות הבדואית בנגב מחייבת אכיפת חוק נוקשה והריסת מבנים לא חוקיים ודווקא משום כך חשוב לנו להתנצל בפני משפחתו של יעקוב אבו אלקיעאן, על התגובה שהוצאנו באותו בוקר קשה. על בסיס הטעיית המשטרה תיארנו את מר אבו אלקיען כמחבל וכרוצח", אמר מאיר דויטש מנכ"ל רגבים.

"הפרסומים האחרונים מבהירים היטב את גודל הטעות. ברוח ימי הסליחות, אנו מבקשים סליחה ממשפחתו ומחבריו על הפגיעה בשמו. שלא תדעו עוד צער".

הרצל חג'ג', אביה של סגן שיר חג'ג' הי"ד וחבר פורום 'בוחרים בחיים' של המשפחות השכולות, מעלה חשש כי המדינה תכיר באבו אלקיען כנפגע פעולות טרור. "ראינו בעבר כי המדינה הכירה במקרים דומים בנפגע כנפגע טרור. מה הקשר לנפגע טרור?! אם רוצים לתת להם פיצוי, שיתנו פיצוי. זה לא קשור לפעולות איבה, זה שמור רק למשפחות שיקיריהן נרצחו בידי מחבלים".

כך למשל, הכיר משרד הבטחון במוסטפא נמר, ערבי כבן 27 ממזרח ירושלים, כנפגע פעולות איבה. זאת לאחר שנורה למוות בידי שוטרים בשעה שפרץ מחסום משטרתי.

אתמול, שגיר ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין מהרשימה הערבית המשותפת, מכתב לשר לבטחון פנים אמיר אוחנה בדרישה להכיר באבו אלקיעאן נפגע פעולות איבה.

"צריך לתקן כשטועים", אומר חג'ג', "אבל לא על ידי הכרה בו כנפגע פעולות איבה. בזמן האחרון נחשפנו, המשפחות השכולות, למספר מקרים שהמדינה מכירה בהם כנפגעי פעולות איבה. הם ממש לא נפגעי איבה שיתבעו את המשטרה לפיצויים מה הקשר לנפגעי טרור?!".

   | חקירת האירוע והטיוח

האירוע התרחש לפני קרוב ל-4 שנים, אז, במהלך פינוי של מבנים מסוימים בכפר הבלתי חוקי אום אל חיראן שבנגב, נדרס למוות השוטר ארז לוי והבדואי יעקוב אבו אליקיען נורה למוות.

מפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשיך והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן מיהרו לקבוע כי מדובר בפיגוע. כשנה וחצי לאחר המקרה סגר פרקליט המדינה דאז שי ניצן את התיק נגד השוטרים שהיו באירוע, והוסיף כי אין די ראיות לקבוע בוודאות אם אבו אלקיעאן התכוון לבצע פיגוע, או איבד שליטה ברכב. כלומר, אף שלא היו ראיות לכך שהמורה הבדואי שנורה למוות הוא מחבל - ניצן סירב לנקות את שמו.

אלשיך, כפי שיוחס לו באותם ימים, אמר כי בידי מח"ש מסמך שקובע כי אבו אלקיעאן היה מחבל - אף שלא היה מסמך כזה. ואולם, סגל פרסם התכתבות מיילים בין ראש מח"ש באותם ימים, אורי כרמל, לניצן. כרמל דרש מפרקליט המדינה לגבות את אנשיו, ושמשרד המשפטים יבהיר חד משמעית את העובדות.

אולם, ניצן סירב, כדי לא להרע את מערכת היחסים בין המשטרה והפרקליטות. על פי המייל שפורסם, ניצן השיב לכרמל: "אם מתרוממים מעל האירוע ומסתכלים במבט על כלל מערכת יחסי הפרקליטות-משטרה, להסלים כעת את המריבה רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק. ודי לחכימא ברמיזא".