מי מעכב את החוק שיכל להכניס מחבלת למאסר עולם?

מי מעכב את החוק שיכל לשלוח מחבלים לתקופות ארוכות בכלא, אך לא מיושם כבר שלוש שנים ביהודה ושומרון?

חוק הטרור שעבר בשנת 2016 לאחר עבודת מטה ארוכה במשרדי הממשלה השונים, החמיר בעבירות רבות את הענישה, הביא פתרונות ללאקונות שהיו בחוק, והעניק כלים למערכת המשפט להתמודד בצורה טובה יותר עם אירועי טרור.

אלא שמתברר כי דווקא ביהודה ושומרון בה נעצרים אלפי מחבלים ערבים מדי שנה, החוק אינו חל, וזאת בשל גרירת רגליים של הפרקליטות הצבאית ויועמ"ש איו"ש.

| שקד: לתת לנושא קדימות כדי להציל חיים

אחת הדוגמאות הבולטות להשלכות של מצב זה היא המחבלת ח'לאדה ג'ראר, שנעצרה לאחרונה והואשמה בשבוע שעבר בכך שעמדה בראש ארגון הטרור החזית העממית.

במידה וחוק הטרור היה חל ביהודה ושומרון, העובדה שתחת הנהגתה מחבלי הארגון ביצעו את הרצח של רינה שנרב הי"ד, היה מוביל לכך שג'ראר היתה צפויה למאסר עולם במידה ותורשע במיוחס לה. אולם כעת היא מואשמת בעבירה שעונשה עד עשר שנים בלבד, ובפרקטיקה העונש נמוך בהרבה.

"במקרה הטוב ח'אלדה ג'ראר תקבל מספר שנות מאסר בודדות", אומר לקול היהודי סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, מי ששימש כפרקליט איו"ש ונטל חלק פעיל בחקיקת חוק המאבק בטרור.

כיום מכהן הירש כראש המחלקה המשפטית של מכון מבט לתקשורת פלסטינית ומייצג את משפחתה של רינה שנרב הי"ד.

הירש מסביר כי יועמ"ש איו"ש צריך לחוקק את חוק הטרור באיו"ש באמצעות צו שיחתם בידי אלוף פיקוד המרכז, אך בצה"ל לא ממהרים לשום מקום.

מי שקידמה רבות את חוק הטרור היתה שרת המשפטים לשעבר ויו"ר הימין החדש ח"כ איילת שקד.

"צריך להחיל את החוק בהקדם האפשרי בצווי אלוף", אמרה שקד אמש בתגובה לפניית הקול היהודי. לדבריה, "צה"ל צריך לתת לזה קדימות בסדרי העדיפויות כדי להציל חיים".

• הירשמו לתפוצת הווצאפ של הקול היהודי >>
• הירשמו לניוזלטר שלנו >>
• הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

|אותה תגובה לפני שנה וחצי

כבר לפני כשנה וחצי כתב על הנושא עיתונאי 'מקור ראשון' יהודה יפרח בעת שראיין את סא"ל במיל' הירש, שזעק על כך שהחוק שאינו מוחל פוגע בביטחון ומונע הכנסת מחבלים למאסרים ממושכים.

אז הגיבו בדובר צה"ל כי "לאחר חקיקת חוק המאבק בטרור נערכה עבודת מטה בנושא, וממנה עלה כי למרבית ההסדרים הכלולים בחוק מצוי מענה הולם בחקיקה הקיימת ביהודה ושומרון. בנוסף עלה כי נדרשים כמה תיקוני חקיקה נקודתיים, והללו מצויים בשלבים מתקדמים".

אלא שמאז עברו כאמור שנה וחצי (!) ותגובת צה"ל לא השתנתה, ולדבריהם הנושא עדיין מצוי ב"שלבים מתקדמים".

"כפי שנמסר בעבר, החקיקה החלה באזור יהודה ושומרון ופעילות התביעה הצבאית מאפשרות למצות את הדין עם פעילי הטרור", מסרו השבוע לקול היהודי בדובר צה"ל.

"לאחר חקיקת חוק המאבק בטרור נערכה עבודת מטה בנושא, וממנה עלה כי למרבית ההסדרים הכלולים בחוק מצוי מענה הולם בחקיקה הקיימת ביהודה ושומרון. בנוסף עלה כי נדרשים כמה תיקוני חקיקה נקודתיים, והללו מצויים בשלבים מתקדמים. תיקון החקיקה מורכב וטעון התייחסות של גורמים רבים".

מה שהוסיפו הפעם בדובר צה"ל הוא ש"להערכת צה"ל בעת הקרובה יבוא תיקון החקיקה לכדי סיום".

אלא שבינתיים ראשי ארגוני טרור חוגגים, יהודים נרצחים, ובצה"ל? ממשיכים  להיות "מצויים בשלבים מתקדמים" של חקיקת חוק שכבר חוקק בכנסת ועבר את כל המשוכות האפשריות.

 |קיים מענה הולם בחקיקה הקיימת?

הירש אף תוקף את טענת צה"ל לפיה "למרבית ההסדרים הכלולים בחוק מצוי מענה הולם בחקיקה הקיימת ביהודה ושומרון", ומציין מיד כמה דוגמאות.

הראשונה נוגעת לעבירת "הכנת מעשה טרור". סעיף זה לא חל בחוק העונשין הרגיל ומשמעותו היא שמי שרק מתכנן לבצע פיגוע בלי לבצע מעשה בפועל יהיה צפוי גם כן לענישה מחמירה בהרבה מעבירת קשירת קשר.

"בנוסף אין בדיני איו"ש עבירה מקבילה לעבירה לפי סעיף 27 לחוק המאבק בטרור (איום בביצוע מעשה טרור) או עבירה מקבילה לעבירה בסעיף 30 לחוק המאבק בטרור בכל הקשור לנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי", אומר הירש.

"ישנם עבירות אחרות שיש להם מענה אך חלקי בדיני איו"ש. כך אין מענה שלם לעבירות לפי סעיף 31 ו- 32 לחוק המאבק בטרור.

אין גם התייחסות להחמרות העונשיות שקובע חוק המאבק בטרור, וזאת בדגש על העונש בגין קשירת קשר לבצע מעשה טרור (שמוגבל לפי הדין באיו"ש כיום ל- 7 שנות מאסר לעומת ההחמרה ל- 14 שנים)(סעיף 38 לחוק המאבק בטרור) ובגין מעשה טרור המוני (סעיף 39 לחוק)".

 |גורמים בכירים לקול היהודי: "הנושא נמצא בישורת האחרונה"

בנט עושה רושם של מעשים ומאז כניסתו לתפקיד חתם על מספר צווים כנגד מחבלים. אתמול חתם בנט על צו המורה על עיקול כספים שקיבלו מחבלים אזרחי ישראל מהרשות הפלסטינית בתמורה לפיגועים. 

דובר השר בנט הפנה אותנו לתגובת דובר צה"ל, אך עם זאת גורמים הבקיאים בפרטים טענו בפני הקול היהודי כי "הנושא נמצא בישורת האחרונה של החקיקה". 

גם אם אכן החקיקה תבוצע בקרוב נותר לתהות מדוע צריך להמתין שלוש שנים שחוק כה מפורט ומסודר יחוקק גם ביהודה ושומרון, ומהם האינטרסים של אלו שהובילו לכך שהחוק טרם מיושם.