לפני כשבועיים השתתף השר גדעון סער, אז שר בלי תיק ועכשיו שר החוץ, בכנס "מזרח תיכון נכון" של ח"כ אוהד טל והשגריר לשעבר דיוויד פרידמן. בכנס דיבר השר סער על הסכנה שבהישענות מוחלטת על ירדן ומצרים, ועל הצורך להיות מוכנים לכל דבר.
"ביחסים הבינלאומיים בכלל, ובמזרח התיכון בפרט, יש להתנתק מהמחשבה שהמציאות כפי שהיא מוכרת לנו כעת, תשרוד לעד", אמר סער. "טורקיה עד עידן ארדואן היתה מדינה ידידותית לישראל, כך היתה גם איראן עד למהפיכה האיסלאמית. מצרים וירדן הן מדינות שנלחמו נגד ישראל בנסיון שחזר על עצמו להביא להשמדתה. כיום יש לנו עימן הסכמי שלום".
"מה יהיה בעתיד בכל אחת מהמדינות הללו? לא מומלץ להתנבא. בשיח השגור באולפני הטלוויזיה שלנו האמירה הנפוצה היא כי ברית עם המדינות הערביות הסוניות המתונות תבטיח את בטחון ישראל מול הציר האיראני. ואולם, כשישראל פועלת נגד איראן ושלוחותיה היא זוכה למלוא החופן גינויים ממדינות אלה לכל הפחות, ולעיתים גם לפעולות חריפות יותר".
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
"שלא תהיה טעות, אני תומך בטיפוח מערכות היחסים עם המדינות הערביות שחתמו עימנו על הסכמים. אני גם מאמין שיש לחתור לחתימת הסכמים עם מדינות נוספות ובראש ובראשונה עם ערב הסעודית. יחד עם זאת אני מבקש לטעון כי מערכת הציפיות שלנו מהקשרים עימן חייבת להיות ריאליסטית ומעוגנת בקרקע המציאות".
נזכיר כי רק אתמול (ד') אמר נשיא טורקיה ארדואן כי מדינתו ניתקה את כל הקשרים הדיפלומטיים שלה עם מדינת ישראל בעקבות המלחמה בעזה ובלבנון.
בגבול מצרים המצב יחסית שקט, אך מזה זמן רב מצרים בונה את התשתית הצבאית שתאפשר לה לתקוף את מדינת ישראל. לפני כניסת צה"ל לרפיח, התרחיש אליו התכוננו בישובי המועצה האזורית אשכול, ובעיקר בישובים הסמוכים לגבול המצרי כמו כרם שלום, שלומית ובני נצרים, היה פלישה של כוח חמאס מרפיח, מלווה בפלישה מקבילה של כוחות חמאס או דעא"ש מרפיח המצרית.
בישובים באזור, שצה"ל צמצם בהם את כיתות הכוננות לפני המלחמה נמצאים אמנם כיתות כוננות מוגדלות עם נשקים וציוד חדשים, בתוספת חיילי הגמ"ר וחטיבת פראן, אך ברור לכולם שכוחות אלו לא יכולים לעצור את הצבא המצרי במידה והוא ינסה לתקוף.
בזמן שאכן יש לנו הסכם שלום עם ירדן, חשוב לזכור כי הגבול המזרחי של מדינת ישראל לא שקט ולא מוגן.
גבול ירדן הפך בשנים האחרונות לאוטוסטרדה של הברחת אמל"ח איראני, בחלקו מתקדם, מחבלים ומסתננים על פני גבול ארוך במיוחד שפרוץ בחלקו לחלוטין ובחלקו מאובטח בידי תצפיות וסיורים.
לאחרונה הכריזו בצה"ל על הקמת אוגדה חדשה שתתן מענה לגבול הבעייתי הזה, אך מסבירים כי עבודת המטה להקמת האוגדה בפועל תיקח זמן וטרם ברור מתי נראה את הצבת הכוחות בשטח. אחת האפשרויות שמתגבשות היא שחטיבת "החשמונאים", החטיבה החרדית החדשה שמתוכננת לקום, תהיה חלק מהאוגדה ותשהה באזור צפון הבקעה.
כמו כן חטיבת הבקעה תהיה תחת האוגדה וגבול הערבה גם הוא כלול בתכנית אך טרם הוחלט ארגונית האם הכוחות שיוצבו שם יעברו לפיקוד מרכז או יהיו תחת פיקוד דרום.
כמו כן בצה"ל לא יודעים לומר האם יחידת "ספר המדבר" המורכבת בעיקר מבוגרי גבעות וחוות, תחזור לגבול המזרחי בו הביאה הישגים כבירים בתחום תפיסות האמל"ח. כפי שחשפנו בקול היהודי, לאחר שאלוף פיקוד מרכז הקודם יהודה פוקס סילק את היחידה מהאזור וחלק מהלוחמים הודחו, חלה עליה תלולה בהברחות האמל"ח.
גורמים בפיקוד מרכז אומרים כי מי שדחף את הקמת האוגדה הוא אלוף פקמ"ז החדש אבי בלוט, שנראה כמי שמבין יותר את האיום ממזרח, ויש לקוות כי גם איומים נוספים שהוזנחו כגון פעילות הטרור העניפה של הרשות הפלסטינית יזכו למענה שונה מאשר עד עכשיו, או מסיק הזיתים תוך כניסה למרחבי האבטחה של הישובים, הכבישים והבסיסים.
הצטרפו לעדכונים מהקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
בצה"ל מדגישים כי מדובר בגבול של שלום עם ירדן וכי הקמת האוגדה תיעשה בהתאם לכך ותוך "חיזוק שיתוף הפעולה עם הצבא הירדני".
"גבול שלום" הוא הגדרה מעניינת לגבול שעברו בו בשנים האחרונות אלפים רבים של מסתננים, מספר לא ידוע של מחבלים, ואלפי פריטי אמל"ח מאקדחים ורובים דרך מטעני כלימגור, טילי כתף וחומרי נפץ איראניים תקניים.
מנגד פוטנציאל הנזק ממזרח כמובן גבוה הרבה יותר מאשר הברחות. החשש המרכזי הוא העובדה שירדן הינה מדינה שרוב המכריע של אזרחי רואה עצמו כ"פלסטיני", והשלטון יכול ביום אחד בהיר להיות מופל. האחים המוסלמים במדינה מתחזקים עוד ועוד וביום בהיר נוכל למצוא עצמינו מול עשרות אלפי חמושים.
מזרחית לירדן נמצאות עיראק ואיראן אשר מנצלות היטב את המצב ומנסות לקדם עוד ועוד פעולות טרור ממזרח.
בין השאר ראינו את הפיגוע במעבר הגבול אלנבי במהלכו נהג משאית ירדני רצח שלושה יהודים מעובדי המעבר. בנוסף לפני כשבועיים התרחש פיגוע נוסף בידי שני מחבלים שחצו את הגבול וברוך ה' חוסלו. לפני כמה חודשים חדרו מירדן שני מחבלים חמושים בקלאצ'ניקוב ורק באזור פצאל נעצרו בידי הרבש"ץ שהבחין בהם.
כמו שחשפנו לאחרונה, באחד האירועים בערבה חצה רכב את הגבול מירדן, עלה על כביש 90 ונעלם.
למעשה לאיש אין מידע ברור כמה מסתננים, מחבלים ואמל"ח חצה את הגבול המזרחי. במשך שנים רשויות הביטחון הזניחו את הנושא. לפני כמה שנים צוטט בשיחה סגורה גורם בשב"כ שאמר כי "עוד כמה אקדחים ביריחו" לא מעניינים אותו ומעניין אותו רק נשק למטרות "פח"ע", גישה שהוביל גם אלוף פיקוד המרכז הקודם יהודה פוקס בנוגע לנשקים בידי הערבים ביהודה ושומרון.
התפיסה הזו הלכה והתפוצצה בפרצוף, ויש לקוות כי האלוף החדש ישנה אותה.
יש לציין כי בעקבות הביקורת החריפה על מחוז ש"י שהזניח את תחום האמל"ח, גם בימ"ר ש"י החלו בשנתיים האחרונות לעסוק בנושא ולבצע מעצרים ופעילויות. בעבר מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על חוסר העיסוק בתחום האמל"ח במחוז ש"י חרף היות המחוז "מפל פשיעה" דרכו זורם אמל"ח רב לרחבי הארץ.
יש לציין גם את המתרחש בגבול מצרים עם הברחות אמל"ח באמצעות רחפנים, תופעה שהולכת ומתגברת.
בשבועות האחרונים פרסמו בצה"ל שתי תפיסות אמל"ח שהועבר באמצעות רחפני ענק. במשלוח אחד נתפסו 4 רובים ואקדח ובשני 8 אקדחים עם מחסניות. כמה משלוחים כאלו חוצים מדי יום לישראל בגבול המזרחי ובגבול מצרים? איש אינו יודע.
