התופעה שקיימת כבר למעלה מעשר שנים בדרום הארץ, ממשיכה להזכיר לכולם כי ההפקרות במקום חוגגת. בלי בושה, חודרים בדואים לשטחי אש של צה"ל לאור יום, במהלך אימונים, כשהם רעולים פנים ובאים בכדי לגנוב, כל זאת על גבי טרקטרונים חדישים.
החיילים, חלקם רגילים כבר למחזה וחלקם נשארים פעורי פה, נאלצים להפסיק את האימונים ולחכות עד שהפולשים 'יועילו בטובם' לצאת מהשטח ולאפשר את האימון, זאת בהעדר הוראה אחרת שתגרום להפסקת התופעה.
|פקודה מפורשת: לא להתעסק
שטח אימון, יש לציין, זהו מקום בו מתאמנים חיילים בירי בנשק, במטווחים, בירי פגזים וטנקים והוא מוגדר כשטח צבאי סגור אשר כניסת אזרחים אליו אסורה על פי חוק.
"במהלך השבוע מסתובבים הבדואים בשטחי האימונים ללא הפסקה ובנוסף הם נכנסים לשטחי האימונים של המאל"ה שהוא שטח אימונים בנוי, ללא כל הפרעה" מספר לנו עמיחי יוגב, רכז דרום של תנועת 'רגבים'. "בגלל שיש בפגזים מתכת יקרה מאוד הם פולשים בעיקר לשטחי אימון של שריון. הם מגיעים למטרות ואוספים את המתכת היקרה. הם פשוט נכנסים באמצע התרגיל, הם לא מתאפקים ורוצים להגיע כמה שיותר מהר ולא לחכות לסוף התרגיל, והוא פשוט נעצר".
"צה"ל, ויש על כך פקודה מפורשת, לא מתעסק עם זה. אסור לשום חייל, מילואים וסדיר כאחד, לירות או לדרוך את הנשק. החיילים צריכים להתעלם. לשמור על הציוד טוב אבל לא יותר מזה. אין שום אפשרות לגעת בהם או לתפוס אותם ונאלצים לחדול תרגילים".
|"מחכים שעות עד שהבדואים יוצאים מהשטח"
"לפעמים מגיעים מאה אנשי מילואים לאימון ומחכים שלוש שעות כי הבדואים פשוט לא יוצאים מהשטח. בערך פעם בשבוע תרגיל שלם לא מתקיים בגללם. מאות אנשי מילואים מגיעים לאימון ולא מתאמנים".
"שטחי האש בדרך כלל זה בקו אחד" מסביר יוגב. "אם חוצה טרקטורון כולם צריכים להפסיק להתאמן. יכול להיות מצב שבו גדודים שלמים, אפילו שלושה ארבעה גדודים שמחכים בלי לעשות כלום בגלל החבר'ה האלה. לפעמים כשרואים שהם מתעכבים בשטח ישלחו ג'יפ שכאילו ירדוף אחריהם, אבל בסופו של דבר הם מחליטים מתי לצאת מהשטח כי אי אפשר לעשות להם כלום".
"בנוסף לגנבות התחמושת יש גם גנבות נשק. הרבה פחות מקרים, אבל יש. היה מקרה שטפסו על טנק ולקחו מ"ג. במקרים אחרים מגיעים למטווחי לילה ובשעה שהחיילים באימון, לוקחים את מצבור האפודים שנשאר מאחור, בקיצור ממש חגיגה" מסכם יוגב.
בעבר אף נאלץ צה"ל לפצות בדואי שנפצע מפגיעת פגז לאחר שהאחרון נכנס לשטח אש צה"לי של חיילי שריון ונפגע.
בסיס האימונים של צה"ל בצאלים, הוא המוקד העיקרי של הבעיה, אך גם ב'ביסל"ח 17' התופעה קיימת. בכל תדרוך לפני יציאה לאימון, מוזהרים החיילים לשמור היטב על הציוד, ולהיזהר מגניבות.
אריאל בן ברוך, מג"ד במילואים של גדוד שיריון סיפר בשיחה עם הקול היהודי, כי רק לאחרונה היה עד לתדריך צה"לי בעניין הבדואים לפני אימון בשטח האימונים בצאלים. "זה חלק מהתדריכים וזה לא דבר שמישהו אוהב, אך בכל תדריך זה נמצא. מה עושים ואיך מתגוננים מפני הפלישות. להיזהר על ציוד יקר, על נשקים, משקפות וציוד לילה. על פגזים שנורו אף אחד כבר לא מנסה לשמור ולכולם ברור שאיך שנגמר התרגיל, איך שיוצאים מהשטח, הבדואים כבר מזהים מתי ה'אקט הרטוב' מסתיים ואוספים את כל מה שאפשר לאסוף".
"זה יוצר מצב לפיו במקום להתמקד בעיקר של האימון צריכים כל הזמן להיזהר ולהישמר. לא שזהירות היא בעיה בחיים, אבל כשזה תופס מקום משמעותי באימון זה מכביד ומעיק" אומר בן ברוך.
"יש כאן שתי בעיות. אחת היא בד' אמות של האימון – שצריך להתמקד בהגנה במקום באימון. הבעיה השניה, היא יותר רחבה, ערכית-לאומית, שבשטחי האימונים של צה"ל, הצבא הוא לא הריבון בשטח. בהגדרה, הבדואים הם הריבון והשולטים בכל סנטימר בשטח והתוצאות לא טובות מבחינה לאומית".
"התחושות איתם אני יוצא הן בין עצב לתסכול ואני לא יודע אם לדבר במונחים של כעס כי "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"" אומר בן ברוך. "אני גם לא יודע על מי בדיוק לכעוס, כי גם אני חלק בלתי נפרד בצה"ל. אין לי מושג מי הכתובת. אני גם אחראי והדבר היחיד שיכולתי לעשות הוא להעיר או אולי לרדוף אחריהם אבל זה חסר תועלת. יוצא שאתה מגיע לחמישה ימים יקרים ואתה לא יכול באמת להתעסק כל הזמן עם הבדואים".
נראה לי שאם באמת היו מכנסים את כל מי שצריך לכנס בשביל לפץתור את זה זה היה נפתר. כמו שבדינת ישראל יודעים לסמן מטרות ולפתור אותם או לחילופי ליצור איזו בעיה חס ושלום אנחנו יודעים שלעם ישראל יש את הכוחות לזה.
בעבר אמר בן ברוך לאחר אימון דומה כי "לאורך כל האימון ליוו אותנו בשטחי האימונים קבוצת בדואים, רכובים על טרקטורונים רכבים וג'יפים, חלקם, צבועים בצבעי הסוואה, כך שממבט ראשון הם נראים כחלק אוטנטי מהכוח", סיפר בן ברוך. "הבדואים פשוט 'מיישרים קו' עם הטנקים, ו'מנקים' כל פריט שנשאר בשטח. החל משרידי הפגזים, וכלה בציוד שנותר בשטח. אני לא יודע אם על כלי נשק הם כבר שמו יד", הוא אומר, "אך אמצעים שונים נגנבו בוודאות".
