"סופג נזקים על בסיס יומי"

הסבל הרב שנגרם לחקלאים יהודים בנגב ובגליל כתוצאה מהפשיעה הערבית הוא לא דבר חדש, גם לא עבור יהודה מרמור, דור שלישי למגדלי בקר מיבניאל.

בשבת שעברה הפרות של משפחת באשיר שרגילות לרעות בשטחי המרעה שלו באופן קבוע הגיעו לשתות במכלאה שלו.

"זה לא משהו חריג מה שהיה בשבת שעברה", אומר מרמור בשיחה לקול היהודי. "יש לי אירועים על בסיס יומיומי. התרעתי בפניהם מספר פעמים שיבואו ויוציאו את הפרות מהשטחים שלי. לקחנו מספרי אוזניים של הפרות. זה כמו תעודת זהות שלהם. התרעתי בפני משפחת באשיר מספר פעמים. כל פעם הם הבטיחו לי שיוציאו את הפרות אבל כמה פעמים לאחר שהוציאו את הפרות הם באו שוב".

"בשבת בבוקר זה הגיע למצב שהפרות נכנסו אליי למכלאה ושתו מים. היו שם בערך 70-80 פרות, הצלחתי לתפוס מתוכן שלוש פרות. הזמנו את המשטרה ולקחנו להם מספרי אוזניים. הגשתי תלונה אבל אני יודע שמהתלונה לא ייצא הרבה", מספר מרמור.

מרמור מספר קצת על הרקע שהביא לחוסר האמון הטוטאלי שלו במשטרה בנוגע לטיפול בפשיעה הערבית כלפי החלקאים באזור: "אני הגשתי בעבר מאות תלונות אם לא יותר וכל כולם של התיקים נסגרו לפי מיטב ידיעתי מחוסר עניין לציבור, מחוסר הוכחות או מכל סיבה שהיא. המשטרה כנראה לא מוכנה להתעסק איתם, למרות שבחלק מהתלונות שהגשתי, כשפניתי לבית המשפט, בית המשפט מצא אותם אשמים וחייב אותם בקנסות".

מרמור מסביר שגם הקנסות שמטילים בתי המשפט על משפחת באשיר לא מפסיקים את הפשיעה כלפי החקלאים באזור. לדברי מרמור, בית המשפט מטיל קנסות קטנים ביותר, דבר שמשאיר את המשך הפשיעה של משפחת באשיר "כלכלית", "זה משתלם להם", כלשונו.

"בפסח האחרון רשות שמורות הטבע החרימו להם כמה פרות שהגיעו לשטחים שלהם, אבל בית המשפט הורה על החזרת הפרות למשפחה, למרות שבתי המשפט התבטאו בעבר שאין כל ספק שמדובר במשפחה שמפירה את החוק באופן שיטתי", מספר מרמור.

משפחת באשיר היא משפחה מהכפר רומת-היב, כפר שנמצא ליד בית רימון, בין צומת המוביל לצומת גולי, מרחק כחצי שעה נסיעה מיבניאל. למרות המרחק הרב, המשטרה ממשיכה לטעון שמדובר בסכסוך על רקע שכנות בין מרמור למשפחת באשיר. "אנחנו לא שכנים וזה לא סכסוך שכנים. זה ניסיון נטו להשתלט על אדמות מדינה", טוען מרמור.

הנזקים שסופג מרמור לא מסתכמים רק ברעיית הפרות בשטח המרעה שלו אלא בנזקים ממוניים כבדים דוגמת הצתות של שטחים שמתרחשות אצלו עשרות פעמים בשנה. לדבריו, כל החיצים מצביעים על כך שמשפחת באשיר עומדת מאחורי האירועים הללו. מספר פעמים הוא אף ראה את בני המשפחה חותכים את הגדרות שהוא הקים, כך לדבריו.

"המשפחה הזו עושה צרות לא רק לי. החלקאים של מנחמיה יורקים מרורים מהם. חקלאים של קיבוצי עמק הירדן ניזוקים גם הם אבל עולם כמנהגו נוהג. המשטרה מתעלמת".

"היו כמה ישיבות של החקלאים הממורמרים והמתוסלכים באזור אבל אנחנו לא אנשי פשע שהולכים לסגור חשבונות. זה דבר אלמנטרי ביותר שאזרח במדינה שיש לו חובות - יש לו גם זכויות ואחת הזכויות הבסיסיות זו הגנה - לנו אין את זה".

"בשורה התחתונה, הנזקים שלי בשנים האחרונות הם בסכומי עתק, בלי שום פורפורציה. גם כשהם גררו אותי לבתי משפט עם ערעורים ההוצאות המשפטיות שלי הסתכמו בעשרות אלפי שקלים. 'הוצאות המשפט' שבית המשפט גזר עליהם כיסו לי בערך 5-10% מההוצאות".

לאורך כל השיחה ניכר שמרמור לא כועס ולא מאוכזב, הרי מאוכזב הוא רק מי שיש לו ציפיות. "אם אתה חי במדינה שלנו, מה שאני מספר לך – כל מי שבעניינים יודע. זה לא דבר שאני גיליתי לך אותו", אומר מרמור.

ארגון "השומר החדש" שמסייע לחקלאים להתמודד עם הפשיעה בתחום החלקאות מסייע רבות למרמור. אך לדבריו, פעילות הארגון צריכה הייתה להתקיים על ידי רשויות המדינה ולא על ידי ארגוני מתנדבים. "במדינה מתוקנת, ארגון כמו 'השומר החדש' ו'יד שרה' לא היו צריכים להתקיים. הם פשוט סוגרים חורים שהמדינה כשלה בהם".