לאחר הביקורת השיפוטית: הוגשה תביעה אזרחית

ארגון חוננו הגיש תביעה אזרחית על סך 30,000 ₪ בגין מעצר שווא ופגיעה חמורה בזכויותיו של קטין שנעצר בגבעת גאולת ציון בגוש שילה.

התביעה מגיעה בעקבות החלטת שופט בית משפט השלום שאול גבאי ריכטר שדן בעניינו של הנער בעת שהיה עצור, וקבע כי יש לשחררו ללא תנאי ואף ללא חתימה על ערבות בעקבות הפגיעה הקשה בזכויות והשארתו במעצר ללא הצדקה.

הקטין נעצר לפני כשבוע וחצי בגבעת גאולת ציון בגוש שילה בחשד להפרת צו שטח צבאי סגור המוטל על הגבעה במטרה למנוע נוכחות יהודים באזור. הוא נעצר בסביבות השעה 21:30 בערב ובשעה 1:44 הסתיימה חקירתו.

אולם במקום להביאו לישון בבית מעצר, השאירו אותו השוטרים בתחנת המשטרה ללא תנאים ניאותים והוא נאלץ לישון על ספסל בתחנה.

למחרת בבוקר הוא הובא לדיון אך שם התברר כי המשטרה מבקשת לשחררו בתנאים, והתברר כי הוא הושאר במהלך הלילה במעצר לחינם.

עו"ד מנשה יאדו מהמחלקה האזרחית בארגון חוננו כותב כי מדובר במעצר שווא, "שעה שהמשטרה ביקשה לשחרר את התובע בתנאים כי אז היה עליה לעשות כן לאלתר ולא היה עליה להחזיקו במעצר לילה מיותר רק כדי להביאו לדיון בתנאי השחרור".

בנוסף מציין עו"ד יאדו בכתב התביעה את שלילת הזכויות של לינה על מיטה, ואי מתן אוכל כשר למהדרין ועוד. "באם כבר החליטה המשטרה להותיר את התובע למעצר לילה כי אז היה עליה לספק לו את צרכי המעצר האלמנטריים הקבועים בחוק ובתקנות... הקטין נאלץ לישון נים ולא נים על ספסל ברזל ועל רצפת תחנת המשטרה".

בנוסף עברה המשטרה על החוק בעניין איזוק עציר בפומבי בעת שהובילה את הקטין בבית המשפט כשהוא אזוק, שעה שבקשתה היתה לשחררו בתנאים. "השוטרים הוסיפו חטא על פשע שעה שהובילו את הקטין ברחבי מסדרונות בית המשפט ולעיני כל הבאים בשעריו - כשהוא כבול בידיו ורגליו באזיקים! וזאת ללא הצדקה ותוך התעלמות בוטה מהוראות החוק", כתב עו"ד יאדו.

"דבר זה הינו דריסת החוק ברגל גסה והפרה בוטה של זכויות יסוד. ובמקרה דנן חמור שבעתיים נוכח העובדה שהדבר נעשה בשעה שהמשטרה עצמה מבקשת שחרורו של התובע ולא טוענת לעילות של מסוכנות או חשש לבריחה ממשמורת".

"חומרת מעשי המשטרה גדלה שבעתיים נוכח העובדה כי המדובר בקטין", הוסיף עו"ד יאדו והדגיש כי מדובר בתופעה חוזרת ונשנית של מעצר קטינים במאחזים ופגיעה חמורה בזכויותיהם, הנמשכת למרות ביקורות רבות של בתי המשפט השונים. בתביעה כותב עו"ד יאדו כי יש להוסיף את מימד ההרתעה לחובתה של המשטרה אשר ממשיכה בביצוע עוולות כנגד עצורים.

"ידוע לנו כי המעשים החמורים שנעשו במקרה זה אינם חריגים אלא מדובר בהפרה חוזרת ונשנית של הדין והפסיקה, ומכאן הקטליזטור הציבורי שבתביעה... על המשטרה היה לדעת כי פרקטיקה זו פסולה שכן בתי המשפט העבירו עליה ביקורת במספר רב של הזדמנויות".