לא פעם כשאנחנו שומעים על פיגוע שהסתיים בפציעתם של כמה יהודים אנחנו נושמים לרווחה ושמחים שאף יהודי לא נרצח בפיגוע. לכן כדאי אולי להיזכר מדי פעם מה עלה בגורלם של אותם יהודים שנפצעו בפיגועים ובפרק זמן של שתי מהדורות חדשות כבר סיימו להעסיק את התקשורת.
בתו של מיכאל (שם בדוי), נפצעה לפני כמה חודשים בפיגוע דקירה. מצבה הוגדר קשה. "הייתה פגיעה בעמוד שדרה צווארי, הייתה פגיעה בעצב", מספר מיכאל בשיחה עם הקול היהודי.ברוך השם מצבה של הבת השתפר מאז והיא יצאה מכללה סכנה אך בפניה ניצבת עוד דרך ארוכה של שיקום. "לאחר חודש בטיפול נמרץ היא עברה לשיקום בו היא נמצאת עד היום. נקווה לטוב. הרופאים לא חותמים לנו על שום דבר, לא יודעים מה ילד יום".
מתוך רצון לשמור על צנעת הפרט מבקש מיכאל לשמור על עילום שם, אבל יש דברים שחשוב לו לספר, בעיקר על האכפתיות הרבה בה נתקל מצד יהודים מכל העולם. "הסיפור שלה התפרסם בכל העולם. אני שומע בכל מקום בעולם שהתפללו עליה, בלוס אנג'לס, בסן פרנסיסקו, בכל מקום בעולם. מישהו אמר לי שהייתה דרשה בבאר שבע והתפללו שם לשלומה, זו פציעה רצינית ונקווה בעז"ה שהכל יהיה בסדר".
"המדינה זהב, אנשים זהב. אנחנו מקבלים טיפול מצוין, לא עוזבים אותנו, מתקשרים אלינו מכל מיני מקומות ומציעים עזרה, מדינה מיוחדת במינה, אין לי שום דבר נגד הממשלה, אני חושב שהם עושים כל מה שצריך. אני לא אומר 'הם לא בסדר הם לא בסדר' בגלל שהבת שלי נפצעה, בעז"ה יהיה טוב".
