שני פרקים מדו"ח מבקר המדינה על מבצע 'צוק איתן' שהתרחש לפני כשנתיים וחצי פורסמו היום. הפרק הראשון שפורסם במלואו עוסק ב'תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה, לפני מבצע 'צוק איתן' ובתחילתו', ואילו הפרק השני העוסק באיום המנהרות לא פורסם במלואו, אלא רק תקציר שלו.
הפרק הראשון כאמור הוקדש לתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט, ועסק בעיקר בביקורת על קיום הדיונים ועל אופיים בקבינט. מהדו"ח עולה, כי לא נערך דיון בנוגע ליעדים האסטרטגיים של ישראל ברצועת עזה, זמן רב לאחר כינונו של הקבינט ה-33. בנוסף, גם כשהתקיימו דיונים, הם בחנו חלופות מוגבלות שעסקו בעיקר בהיבט הצבאי, ללא דיון בהיבט המדיני ובמצב ההומניטרי ברצועת עזה, שמערכת הביטחון שיערה כי תהיה לו השפעה על מדינת ישראל.
הפרק השני לעומת זאת,שכלל רק תקציר כאמור, עסק בטיפול הלקוי בבעיית המנהרות לאורך זמן. הטיפול הלקוי על-פי הדו"ח, כלל כמעט כל תחום שבו עסק הדו"ח; החל מטיפול מודיעיני לקוי, הערכות מבצעיות בלתי-מספקות, נטרול חלקי בלבד של מנהרות התקיפה במהלך המבצע, והתמודדות טכנולוגית איטית וחסרה.
עם זאת, נדמה כי הליקוי הגדול ביותר היה בתחום המודיעין. לפי דברי המבקר, האיסוף המודיעיני בנוגע לאיום המנהרות לא שילב את כל המערכים השונים באגף המודיעין באופן הראוי והמודיעין שהושג לא היה מספק בשל כך. בנוסף, היחסים המתוחים שבין שב"כ לאמ"ן השפיעו על איסוף המודיעין וכתוצאה מכך גם על הטיפול הלקוי.
הטיפול באיום עצמו היה אף הוא 'מבולבל' וזאת בלשון המעטה. על-פי הדו"ח שר הביטחון והרמטכ"ל הובילו להחלטה שגויה של הפצצת פתחי המנהרות מתוך הנחה כי הם יועילו למנוע כניסה קרקעית של צה"ל לעזה לשם טיפול במנהרות. התוצאה הסופית של ההפצצה הייתה שהיא הפריעה לכוחות צה"ל בעת שהוחלט על כניסה קרקעית כדי לטהר את המנהרות.
המחדל העיקרי שלמעשה מחבר את שני הנושאים גם יחד, עוסק בהעלמת מידע מחברי הקבינט האחרים. משמעות הדבר היא שתהליך קבלת ההחלטות כלל העלמת מידע מחברי הקבינט שהיו אמורים להחליט על כניסה קרקעית או על הפצצה מהאוויר, כך שבהתחלה הוחלט על הפצצה מהאוויר שרק פגעה אחר-כך בכניסה הקרקעית, והובילה לאבדות בנפש ללא תכלית.
