על תופעת גניבות מבסיסי האימון של צה"ל באזור הנגב, על ידי בדואים מהסביבה, כבר נכתב לא אחת. עדות של חייל מאזור צאלים בנגב מלמדת על המציאות בשטח.
חייל שהתאמן בשטח הסמוך לבסיס צאלים, פרסם פוסט בפייסבוק שבו הוא מתאר את המציאות כפי שנראתה לנגד עיניו. מעדותו עולה כי הבדואים לא צריכים לחשוש שמא מישהו יראה אותם, הם גם לא צריכים לחשוש מהעמדה לדין או מירי לעברם, אלא הם בעיקר צריכים להיות מודאגים מכלי תחבורה מתאים שיכיל את כל הכבודה הצה"לית.
החייל מספר בפוסט, "אתמול בלילה הגיעו שני בדואים על טרקטורון למאהל של הגדוד שלנו בשטח שצמוד לבסיס צאלים. הם הגיחו בשקט וגנבו, במקצועיות רבה, כמות לא קטנה של ציוד לחימה ואפודים מלאים במחסניות, כוונות ומה לא. ולא מדובר על אירוע חריג אלא על נורמה מוכרת שצה"ל החליט שהיא מקובלת עליו".
אם חשבתם שההגדרה 'גניבה' מתאימה לאופי האירועים שם, ככל הנראה טעיתם. כפי שמספר החייל, הבדואים לא 'מתגנבים' למקום, אינם חוששים שאולי יראו אותם, או יירו לעברם.
"הם מסתובבים על הטרקטורונים שלהם מסביב לפלוגות המתאמנות בלי טיפת חשש. ולמה שיחששו? הם הרי יודעים בדיוק כמוני שיש פקודה מפורשת לא לעשות להם כלום. זה פשוט מדהים לאורך כל שעות היום הם אורבים ומחכים לשעת כושר כדי לשים יד על ציוד".
החייל מתאר כי הבעיה היא לא רק השווי הכספי של הציוד הצבאי, אלא גם הזמן ואולי אפילו נאמר איכות האמונים שצה"ל מעביר במקום ללוחמיו, וכך הוא כותב: "חצי מהזמן הלוחמים המתאמנים מתעסקים בלהעמיד אנשים שישמרו על כל דבר כי מה שנשאר לבד נעלם תוך רגעים ספורים".
אך השיא עוד לפנינו כמו שכותב החייל. תומכי דאע"ש או ארגוני מחבלים אחרים קיימים בשורות המגזר הבדואי כידוע, וכאן מגיע גם הסיכון הביטחוני, "כל עוד צה"ל ימשיך בהפקרות המבישה הזו לא רחוק היום שהם יפסיקו להסתפק בגניבות ויבצעו פיגועים נגד חיילים בשטחי האימון".
