אנשי מאהל הקצינים שהוקם מול הבית של שר הביטחון יואב גלנט קוראים לשר ולבכירי צה"ל לשנות את הקונספציה, לנצח את המלחמה או להתפטר.
אלישב ואך הוא קצין במילואים וממקימי מאהל המחאה מול ביתו של השר גלנט. אלישיב נפצע פעמיים במהלך המלחמה אך חזר בכל פעם להילחם, וכעת הוא דורש משר הביטחון להכריע את המלחמה.
"המאהל קיים מאז יום חמישי שעבר, וכל הזמן נמצא פה לפחות קצין אחד משלנו", מספר אלישב "יש לנו שותפים מעמותות שונות הרבה אזרחים מגיעים לתמוך אך העיקריים מכולם הן המשפחות השכולות שיתחילו להצטרף אלינו למחאה החל מהשבוע הקרוב".
"אנחנו עשרה קצינים במילואים כולם שרתו ונלחמו אך מייצגים מאות קצינים ובעצם את רובו המוחלט של מערך המילואים שמצפים מגלנט להיות לוחמני, ולעשות את הדבר הנצרך לביטחון מדינת ישראל".
"ובראש ובראשונה, ביטחון מדינת ישראל, זה לשמיד את האויב המר והנמהר הזה, לא לברוח ולתת לו פרסים. במיוחד לא בשביל עסקה שאין בה שום תכלית, ואף אחד לא אומר מה נמצא בצד השני. לתת להם פרס ובלי לקבל שום תמורה".
"כביכול מציגים את זה כאילו זה "או החטופים או הלחימה", "או החטופים או הניצחון", "להחזיר את החטופים להחזיר את התקווה", זה לא נכון. אם היה עומד על הכף שחרור כלל החטופים, הייתי עוד אומר אולי איכשהו אפשר לעשות עיסקה אבל זה בכלל לא על הכף. יש פה לסכן את כל מדינת ישראל בזה שאתה עוצר את הלחימה ונותן פרס לאויב המטונף הזה, ולעומת זה איזשהו הסכם שלאף אחד לא ברור מה הוא כי הם בכלל לא מעוניינים בצד השני לעשות שום הסכם, ולהפך הם מרוויחים מזה שהם סוחטים אותנו רגשית, כמו שהם כתבו בדיוק במכתב שנמצא במנהרות וכמו שפגשנו אין ספור פעמים בלחימה".
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
"ולכן אנחנו לא מבינים מה הרעיון של שר הביטחון, כמי שאחראי ביטחון מדינת ישראל, להוריד את הרגל מהגז ולהגיד שאנחנו הולכים לצאת מרצועת עזה, אנחנו לא מצליחים להבין".
" אנחנו קוראים לו לשנות את הקונצפציה הזאת במיידי, ואם הוא לא מסוגל לעשות את זה בגלל לחצים של משפחות חטופים, לחצים של ארה״ב, או לא יודע מה, שיעביר את המפתחות למי שמסוגל להילחם בשביל להביא ביטחון מדינת ישראל".
"הקריאה שלנו היא לא תתפטר, הקריאה שלנו היא תעשה את מה שצריך בשביל ביטחון מדינת ישראל, כשר ביטחון, במיידי, ואל תעשה צעדים שאנחנו נתחרט עליהם שנים אחר כך. גם בפעם שעברה אמרו לנו " נצא והטיל הראשון שירו אל תל אביב אנחנו נכסח אותם" ועד שהגענו למצב הנורא שהגענו לא נכנסנו, אז זה לא בדיוק עובד ככה, או יותר נכון בדיוק לא עובד ככה, ואנחנו אומרים, או שתשנה קונספציה במיידי, או שתתפטר".
"אנחנו אגב מאמינים בו, אנחנו חושבים שבתחילת הלחימה הוא נהג נכון, אבל לא יודעים מה קרה בדרך"
לגבי מה שגרם להם לעלות דווקא עכשיו, מספר לנו אלישיב: "אנחנו ממש בשבועות האחרונים השתחררנו משמחת תורה, והיינו לגמרי בלחימה. בתקופה האחרונה ובעיקר הפעילות של חזי נחמה ושל קצינים בכירים שכמותו פתחה לנו את העיניים שיש פה פשוט מהלך של צה"ל של צמרת מערכת הביטחון שפשוט לא רוצה להכריע את המלחמה".
"אנחנו בהתחלה היינו בהלם, אבל ברגע שהבנו והסבירו לנו איך הדברים האלה עובדים, הדבר הזה פתח את העיניים שלנו, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בתור לוחמים ומפקדים ואנשי משפחה במדינת ישראל, על מנת שהמלחמה הזאת תימשך, ושננצח".
איך מוצאים זמן וכוח אחרי כל כך הרבה ימי מילואים לעוד פעילות ציבורית? "אני אישית גר במצפה רמון, מחנך כיתה ח', יש לי שבעה ילדים, אני קצין במילואים, ואני עושה הלוך חזור שלוש שעות לכל כיוון, אבל זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות. כל המלחמה שלנו בשביל הרגע הזה".
"אני רוצה להוסיף שאנחנו קוראים לכל מי שמבין את הסכנה הקיומית על מדינת ישראל, ומבין שכלל הגזרות תלויות באיך נסיים את הלחימה בעזה, ומבין שיש מעצור של הדרג הביטחוני הבכיר שעוצר אותנו מלחימה, להגיע אלינו, ולעשות המאמץ הזה. אנחנו גם באים כולנו מרחוק. אז לעשות המאמץ הזה, ולהגיע איתנו לפה, ולקרוא לשר הביטחון את הקריאה שאנחנו קוראים, לעקוב אחרי הפרסומים ולהיות שותפים איתנו".
אתם הרגשתם את הרוח הזאת שמגיעה מלמעלה גם בלחימה? "אני יכול להגיד שבמעבר בין צפון הרצועה לדרום הרצועה, או יותר נכון, בין מרכז הרצועה לדרום הרצועה מחאן יונס לרפיח, אני הרגשתי שינוי דרמטי בתוקפנות של צה"ל ובעוצמה שצה"ל נקט בה. הרגשתי הרבה יותר הססנות, הרבה יותר בלבול וחוסר החלטיות, שזה גם כן קשור לכל הפסיקות ולכל ההגבלות שהתחילו להיכנס ממערכת המשפט שלוחצת על צה"ל".
"לפני שנפצעתי הרגשתי שאני הולך להיפצע, הרגשתי שהולך לקרות משהו, רק כי לא באנו חזקים, באנו מבולבלים. באנו כאילו לא ברור לנו, שאנחנו לא דורסים, לא כותשים בצורה שעשינו אותה בצפון הרצועה, חד משמעית הרגשנו את זה".
אתה רוצה לספר עוד על הפציעה שלך? "אני נפצעתי פעמיים. פעם אחת נפצעתי בחאן יונס מרסיס של רמון, ובפעם השנייה נפצעתי בדרום הרצועה מבית ממולכד שהייתי בתוכו ביחד עם המ"פ. התפוצצנו בבית הממולכד הזה, ואני הייתי ממש שבוע ימים לפני הלידה של אשתי, וזכיתי להינצל באמת. גם אני וגם המ"פ. הקירות עפו ואנחנו עפנו דרכם, הפח נשבע ואנחנו נמלטנו, זה באמת ניסים גדולים. ואז התאשפזתי לעשרה ימים ואחר כך חזרתי ללחימה".
חזי נחמה, אל״מ במיל׳, התארח בליל שישי במאהל המחאה, קרא להמשיך את המלחמה בצפון ובדרום עד שמדינת ישראל תגיע לניצחון, והציג את המחירים ואת יעדי המלחמה.
״משהו צריך להשתנות בתפיסה, בקונספציה״, פתח נחמה. ״הקונספציה היא דבר חזק , ואי אפשר בלעדיה. צריך להבהיר לעם, וכוחות המילואים אמרו את זה בענק, העם מסוגל לשלם את המחירים הכבדים״.
הוא התייחס לתכנית הפעולה שהציע להמשך המלחמה: ״למה שהצעתי גם בעזה וגם בלבנון יש מחירים כבדים. צריך להסתכל לאנשים בעיניים ולהגיד את האמת שהולכים להיות פה הרבה הרוגים במרכזי הערים בישראל, הגברים והנשים הולכים לעשות הרבה מאוד מילואים, זה יעלה הרבה מאוד כסף, יהיה משבר כלכלי לחמש שנים הקרובות ועוד״.
הוא המשיך וטען: ״צריך להסתכל לאנשים בעיניים ולומר: זה מה שאנחנו מציעים. אבל יש תכלית לדבר הזה. בסופו של דבר, בעוד חמש שנים, שינינו את המשוואה מהיסוד. אין חיזבאללה בצפון, אין חמאס בדרום, אין מיליציות, אין לאיראן יכולת גרעינית - שינינו את המצב מהיסוד״.
לדבריו, מדובר באופציה היחידה שלא תגרום לחמאס להשתקם בעתיד: ״זה או זה - או שתמשיכו לעצום עיניים. פגענו בצורה קשה בחמאס? אז יקח לו עשר שנים עד הסיפור הבא, אבל יבוא עוד סיבוב. זה הצומת בעיני בה אנו נמצאים, זו ההכרעה שאנחנו צריכים לקחת, ואני מקווה שהמנהיגים שלנו ידעו לבחור את הבחירה הנכונה בסיפור הזה״.
כאמור, את הדברים אמר אל״מ נחמה במאהל המחאה שהקים ארגון ״משאלת עם״ סמוך לבית שר הביטחון גלנט במושב עמיקם. הקצינים והלוחמים הפגינו וישנו במקום לאורך השבוע, במאהל עם הכיתוב ״שר הביטחון מתנגד לניצחון״, ובקריאה להמשיך את המלחמה עד להשגת יעדיה המורחבים.
