שירות הביטחון הכללי פרסם כי סיכל פיגוע להנחת מטען חבלה בצומת ביל"ו. המחבל, מחמוד מקדאד, הינו בדואי אזרח ישראלי תושב שגב שלום שבנגב,
יחד עמו נעצרו 9 בני משפחה ומכרים נוספים, מרביתם תושבי שגב שלום, בחשד למודעות ומעורבות בתכנון הפיגוע. בין העצורים אחיו של מחמוד, אחמד מקדאד, כבן 32, תושב שגב שלום.
מקדאד בן לאם בדואית-ישראלית ואב תושב רצועת עזה, הנשוי אף הוא לאשה שניה המתגוררת ברצועת עזה, גויס על ידי אנשי הזרוע הצבאית של חמאס לטובת איסוף מודיעיני ביטחוני בשטחי הנגב ובחודשים האחרונים הונחה והוכשר לבצע פיגוע הנחת מטען חבלה בשטחי ישראל.
לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>
האחים מקדאד אספו מודיעין וביצעו תצפיות על אתרים שונים במדינת ישראל, ומסרו לחמאס מידע על מיקומיה של מערכת כיפת ברזל בישראל. בני משפחה נוספים, סייעו בהשגת אמצעי לחימה ורכיבים להכנת מטען החבלה שיועד להתפוצץ בתחנת אוטובוס בצומת ביל"ו.
תנועת רגבים, חוקרת את תופעת הפוליגמיה במגזר הבדואי, ומשתתפת כנציגת ארגוני חברה אזרחית בצוות הממשלתי הבינמשרדי למעקב אחר אכיפת החוק נגד הפוליגמיה.
על פי מחקר שפרסם הארגון בשנת 2018, עקב נישואי נשים פלשתיניות (בעיקר מהר חברון ורצועת עזה) לבדווים אזרחי ישראל, היו בשנת 2015 בנגב 40,000–60,000 נשים פלשתיניות וילדיהן. הערכה מספרית זו מתבססת על פי האומדן של רשויות הרווחה, לפיו שיעור הפוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית הוא כ-35% וכי שיעור הנשים הפלשתיניות בקרב המשפחות הפוליגמיות הוא כ-70%.
במאמר שפרסם הדמוגרף פרופסור ארנון סופר בשנת 2004, צוין כי בסך הכול קלט צפון הנגב 50,000–65,000 פלשתינים.
"לא ניתן להתעלם מהעבודה כי המחבלים שנעצרו הינם פרי של תופעת הפוליגמיה במגזר הבדואי", אומר מאיר דויטש מנכ"ל תנועת רגבים. "כדי להתחתן עם אשה שניה, שלישית ואף יותר, ישנה תופעה של "יבוא ויצוא" נשים בהיקפים עצומים. צמד האחים הינם בנים למשפחה פוליגמית, וכך גם המחבל עצמו, שמתגורר בישראל ונשוי גם לאישה עזתית".
"אין בכך כדי להשליך חלילה על כלל המגזר הבדואי, אך הנתונים האלו תורמים ומשקפים את קיומם של תהליכי 'פלשתינזיציה' בקרב המגזר הבדואי", מוסיף דויטש.
לדבריו, "בשנים האחרונות, בעקבות הנחיית ראש הממשלה ופעילות מאומצת של איילת שקד ואמי פלמור, משרד המשפטים החל להעיר מחדש את סוגית האכיפה והטיפול בנושא הפוליגמיה, אך ההליכים הללו מתנהלים בעצלתיים, ומתמקדים בעיקר בהיבטים הסוציואקונומיים והאזרחיים של התופעה ולא בהיבטים הלאומיים שלה. הפצצה המתקתקת הזו שוב כמעט התפוצצה, ולא באופן מטאפורי".
