ארגון תורת לחימה פרסם מכתב ממילואימניק שסיים קו באזור השומרון, שמספר על התחשות הקשות של המשרתים ועל כך שצה"ל לא נותן לחיילים לנצח.
"אהלן, שמי *** , קצין חי"ר בגדוד מילואים, תפסנו את גזרה בשומרון בחודשיים האחרונים, לפני כשבוע סיימנו. חשוב לציין, עשינו תעסוקה כמעט 5 חודשים בחברון והפעם נקראנו שוב לדגל לחודשיים. הגדוד שלנו הוא אחד המצטיינים ביו"ש, חיסל לא מעט מחבלים בתחילת המלחמה, גם בתעסוקה הגדוד חיסל מחבל במחסום.
בכל אופן, הפנייה שלי לגבי חוסר הרצון של הדרגים הבכירים לנצח!! והרגשנו את זה טוב מאוד בשומרון. ברמה שלאף אחד לא אכפת שאין לנו רכב לכוננות/סיור בפלוגה... היינו משתמשים ברכבים שלנו אם היה מקרים חריגים, אבל זה לא העניין. הגיעו פלוגת לוחמים מצטיינת, בחיי אריות כולם כאן בכל שכבת הגיל, באמת עושים עבודה טובה יותר מהסדיר אבל לא נותנים לנו לעבוד ולנצח את הטרור.
הצטרפו עכשיו למועדון הקול היהודי >>
הגעתי למצב שאני מעיר למג"ד ואומר לו למה אנחנו לא התקפיים מספיק, לא הייתה לו תשובה טובה לתת לי. בחודשיים שהיינו נכנסו רק פעמיים לשכם, במקום לרדוף אחרי מחבלים כל היום, התעסקנו בזורקי אבנים... לא נתנו לנו אישור להכנס לבתים בהם יש חשד שבורחים לשם זורקי האבנים, אנשים מבוקשים שעצרנו במחסום - החטיבה הורתה לנו לשחרר, לא נתנו מענה רחב יותר לזריקת אבנים לדוגמא סגירת הכפר לחודש, תלתליות בצמוד לכביש וכו'"
במכתב מתאר המילואימניק כיצד צה"ל מפעיל כוחות שמגנים על הכפרים הסובבים את יצהר, במקום להגן על חיי היהודים שסופגים יום יום פיגועי אבנים ובקבוקי תבעירה בכבישים הסמוכים, בדגש על ציר גלעד: "האבסורד הגדול יותר הוא שהתצפיתניות בכלל מצויחות ליצהר, זאת אומרת הן מזהות כל מתיישב שקצת יורד בשלוחות לכיוון הכפרים אבל לא מזהות את זורקי האבנים שמתקרבים."
השאיפה שלי שתצליחו להפיץ את זה הלאה... חודשיים אני וחיילי הרגשנו שאנחנו שומרים על הערבים יותר מאשר על המתיישבים, כמו חברת אבטחה, במקום מסגרת לוחמת שרודפת ומחסלת מחבלים."
