נרצחי הפיגוע בבאר שבע הובאו הערב למנוחות.
במושב גילת, שעל יד העיר אופקים הובאה למנוחות דוריס יחבס, בת 49. דוריס הותירה אחריה בעל, ושלושה ילדים והיא נטמנה בבית העלמין שבמקום מגוריה.
יוסי יחבס, בעלה של דוריס המשרת בשב"ס וגילה את דבר מותה של אשתו כשהגיע אל זירת הפיגוע דקות מעטות לאחר הרצח ספד לה: "דוריס אשתי היקרה, האימא של הילדים שלי שגידלנו אותם ביחד. אנחנו מבקשים ממך סליחה וכפרה, אנחנו לא נשכח אותך בחיים. את היית עמוד התווך, את היית המקשרת של כל המשפחה. תמיד עזרת לכולם, אבל הגיע אדם מגעיל, זוהמה, שונא יהודים, שלקח את החיים שלך מאיתנו. לקח אותך וחטף אותך מאיתנו. ה' ייקום דמך. את תמיד תהיי איתנו בלב ובנשמה, מבטיח שאשמור על הילדים כמו שאת שמרת. סליחה דוריס. תשמרי עלינו מלמעלה ותנוחי על משכבך בשלום דוריס".
לאחר הספדו של בעלה ספדה לה גיסתה רינת אוזן: "את היית לנו סמל לאחדות, גיבשת את המשפחה בכל הזמנים, ידעת בעל פה את כל תאריכי הלידה של כל הילדים. איזה לב ענק. באופן רציף בכל יום היית בקשר כל הזמן עם אבא ואמא, כל הזמן היית דרוכה לסייע. בחודשים האחרונים התרוצצת רבות כמעט ללא נשימה בין חמותך שרה לבין ההורים. מבטיחה שנשמור על הילדים ונהיה מאוחדים כמו שאת תמיד דאגת להיות מאחדת כל החיים".
"תהי נשמתך צרורה בצרור החיים. דוריס, אי אפשר בלעדייך" סיימה בבכי.
הרב משה קרביצקי הי"ד הובא למנוחות בבית העלמין החדש בעיר באר שבע. הרב קרביצקי הותיר אחריו אישה ו-4 ילדים.
הרב יהודה דרעי, רבה של העיר באר שבע ספד לרב קרביצקי: "פרשת השבוע מלמדת אותנו שקורבנות כאלה, כפי שהעיר באר שבע הקריבה אתמול, 4 קרבנות תמימים, שהלכו בדרכם בתמימות ונלקחו מאיתנו בצהרי היום, הם לא קורבנות יחידים אלא קרבנות ציבור".
"ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'", משה רבינו אומר את זה על רקע פטירתם של נדב ואביהוא ביום חנוכת המשכן, כשכולם גועים בבכיה, אבל משה אומר אל תבכו רק על הנפטר, תבכו על עצמכם, זאת אבידה של כל אחד ואחד, זאת אבידה של העיר, זאת אבידה של כל עם ישראל".
"צדיקים כאלה, כמו הצדיק הזה שמוטל לפנינו שרוב זמנו ורוב מרצו ורוב ימיו הוא תרם למען הזולת. אהבת אדם היתה הסמל שלו, לכל אחד ואחד באשר הוא, הרי הוא הגיע לכאן רק כדי לתת ולעזור כשליח נאמן, שליח של הרבי ושליח של כולנו. הגיע לכאן כאשר העליה המבורכת הגיעה ממזרח אירופה והיה צריך מי שמכיר ויודע את השפה שלהם, והוא זה שעמל ויגע והקים את בית הכנסת והקים בית תמחוי ודאג לעזור לקשישים לנזקקים לגלמודים. הוא עשה את השליחות של כולנו".
הרב הוסיף ואמר, "כולנו צריכים לבוא היום ולפשפש במעשינו כדי שמקרים כאלה לא יקרו, כדי שנוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה", ואני קורא לכולם להרבות במה שהמנוח לימד אותנו, בצדקה וחסד. וכפי ששלמה המלך אומר "צדקה תציל ממוות".
"הבה נתחזק באהבת ישראל ובפרט בימים אלו של ערב פסח שבהם ידי הנפטר היו עמוסות בצדקה וחסד, נתחזק במידה הזאת והקב"ה יגדור את פרצותינו ולא ייראה עוד שוד ושבר בגבולינו ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים".
לורה יצחק הי"ד, בת 43, תושבת העיר באר שבע, הובאה למנוחות גם היא בבית העלמין החדש בעיר והותירה אחריה בעל ושלוש בנות.
בעלה, טל ספד לה: "מי שלא יודע לורה נולדה במרוקו ועלתה לארץ בגיל 5, כי הם פחדו מהערבים שם במרוקו. ומה עכשיו? הם אמרו נעלה לארץ ישראל, פה בארץ ישראל יהיה טוב המדינה של היהודים. אנחנו בארץ ישראל, ויום אחד קם מחבל ורוצח אותך בדם קר, בלי סיבה. בגלל שהיא יהודיה. מה נעשה עכשיו? את זו שדאגת לי ודאגת לבית, לבנות שלנו, לחברים שלך. כל הזמן היה איכפת לך מכולם, לפנייך, תמיד דאגת לאחרים שלכולם יהיה טוב. גידלת את הבנות לתפארת".
"לורה היית קמה בכל יום ב-5 בבוקר, בשמחה, ומכינה לבנות אוכל לבית הספר. הכל בשמחה ובלב טהור. בלי עצלנות אפילו לא לרגע. איך ממשיכים מכאן?", זעק טל, "אני מבקש סליחה אם פגעתי בך, אם עשיתי משהו רע".
"אני מבטיח לך שאני אגדל את הבנות, את אפרת, את נועה שרק לפני חודשיים חגגה בת מצווה, ואת יהלי שלא נמצאת איתנו כי היא בת 6, לא ידענו מה עושים במצב כזה, אף אחד לא הכין אותנו למצב כזה. אהבת ועשית את הכל בשבילן בצניעות ובהבנה".
"אני מקווה שמדינת ישראל תעשה צדק, ותפעל לשמור על כל אזרחי ישראל. שמלאכי השרת מלאכי עליון ישמרו עלייך שם למעלה, אני לא יודע איך להגיד את זה אבל יהי זכרך ברוך" סיים הבעל את דברי ההספד.
מנחם יחזקאל מנוחין הי"ד, תושב העיר באר שבע כבן 67, אשר היה ערירי ולדברי אנשים שראו אותו בזמן הפיגוע נדקר על ידי המחבל עשרות פעמים הובא למנוחות גם הוא בבית העלמין החדש בבאר שבע.
ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', אמר בהלווייתו של יחזקאל ז"ל כי "רק לפני כמה דקות נודע לי שנולדתי באותו רחוב, בניין ליד בניין, ליד מנחם. איש תם וישר דרך שאוהב את מסורת ישראל, עם ישראל ותורת ישראל הקדושה, שקם בבוקר לעוד יום של שגרה, כאן בבירת הנגב, עירו של אברהם אבינו במדינת ישראל שלנו".
"מסע של טבח, רצח בדם קר, של אוייב מבית, כאן בארצנו. בכל חלומותי לא ציפיתי שאני אספיד תושבים תמימים שלא עשו שום דבר ונרצחו רק בגלל שהם יהודים".
"ליבי דואב וכואב ביום הזה, עירי מוכתמת בדם, והזעקה היא זעקה של כולנו. זעקי ארץ אהובה, זעקי את דמם של אחינו ואחיותינו, אלה שכל חייהם הוקדשו למפעל הציוני להתיישב כאן בנגב. אלה שלא עשו שום דבר רע, שמרו תורה ומצוות, אהבו את הבריות וקירבו לבבות".
אחיו של יחזקאל ספד לו: "נרצחת על ידי בן עוולה אכזרי רק בגלל היותך יהודי. עלינו לארץ בשנת 1956 מהודו וגרנו 7 שנים בקיבוץ דפנה בצפון וב1963 הגענו לבאר שבע. בתחילה גרנו במעברת באר שבע. ההורים חינכו אותנו על אהבת ארץ ישראל אהבת ה' והמסורת היהודית".
"היית אדם פשוט וצנוע שומר מצוות ומקפיד על שיעורי תורה, בבית הכנסת, ובבית יחד עם חברים שלך. אחד הדברים הנעלים שלך, המשיך האח, "שהיית נותן תרומות בסתר לנזקקים, אנחנו לא יודעים כמה הוא היה נותן, וכל זה מקצבת הנכות שלך שהיית מקבל כל השנים".
"לפני 4 שנים איבדנו את אמא. הבקשה האחרונה שלה היתה שנשמור עליך ונדאג לך, אבל אתמול לא הצלחנו לשמור עליך ונלקחת ממנו באכזריות. עוד לא אבדה תקוותנו התקווה בת שנות אלפים להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים".
