מיכה אבני, בנו של ריצ'ארד לייקין הי"ד, חושף בשיחה מרגשת את הכאב שמלווה את משפחתו מאז רצח אביו בפיגוע ב-2015 ואת התסכול משחרור המחבל בעסקה. "אבא היה מנהל בית ספר יסודי ופעיל זכויות אזרח, איש חם, בן שבעים ושש, תושב ירושלים," הוא פותח. "באוקטובר 2015, בתקופת פיגועי הדקירה, הוא פחד ללכת ברגל, ולכן לקח אוטובוס, ובדרך מחבלי חמאס עלו, ירו ודקרו".
כנסו לפרויקט המחיר>>
הפיגוע בקו 78 בארמון הנציב הסתיים בטרגדיה: שלושה נרצחו – אלון גובברג, חיים חביב וריצ'ארד לייקין הי"ד – ועוד נפצעו. "אבא היה מחוסר הכרה עשרה ימים. לצערנו לא הצליחו להציל אותו. ירו לו בראש ודקרו אותו בחזה," נזכר אבני. למרבה האבסורד, המחבל, בלאל אבו גאנם, תושב קבע מג'בל מוכבר, היה באותו בית החולים והרופאים הצילו את חייו. הוא נידון לארבעה מאסרי עולם, אך שוחרר בעסקה וגורש. "ידעתי שישתחרר," אומר אבני. "ראיתי עסקאות כמו ג'יבריל ושליט והבנתי שזה רק עניין של זמן עד שהמחבל ישוחרר".
אבני מתאר את התחושת הקשות אחרי השחרור: "למרבה הבושה נודע לי על השחרור מהעיתון ולא מרשויות המדינה. בררתי בקבוצות של משפחות שכולות ולאף אחד לא הודיעו. זה מכוון, להצניע את המחיר ולמנוע התנגדויות".
הוא מבקר את מדיניות הממשלה: "במקום משא ומתן עם רוצחים והענקת סיוע הומניטרי לאויבים, היה צריך לעשות מצור מוחלט, בלי מים וחשמל, ולהפגיז מהאוויר בעוצמה עד לכניעה". גם התקשורת, הוא מוסיף, לא חיברה נקודות: "לא סיפרו ששבע מאות נרצחו על ידי מחבלים משוחררים". אך האתר של הקול היהודי, לדבריו, נותן מענה: "הוא מראה את המחיר האמיתי".
אבני ניסה לפעול מול שר הפנים משה ארבל לבטל את תושבות המחבלים. "פניתי עם רשימת מחבלים ודרשתי לבטל להם תושבות, אך הוא לא ענה. רק אחרי שהתראיינתי בתקשורת הוא התקשר וטען שהשב"כ מעורב ומונע, אף שזה בסמכותו שלו. לבסוף טען שביטלו את התושבות של המחבל שרצח את אבי, אבל לא הסכים לשלוח לי אסמכתא".
מעבר לכאב האישי, אבני רואה בסיפור קריאה לפעולה: "חייבים לזכור את המחיר" הוא אומר ומשבח את הקול היהודי: "עשיתם עבודה מדהימה, ברורה ונגישה. אני משתף את הפרויקט ומקווה שהוא יחדור לתודעה".
לסיום הוא קורא לציבור: "בכל ליל סדר אנחנו מזכירים: 'בכל דור עומדים עלינו לכלותנו'. האתר מחייה את הזיכרון הזה. כנסו, ראו את המחיר, ותבטיחו שלא נשכח, ואולי נצליח למנוע את המקרים הבאים".
