בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה כנגד משטרה ישראל ע"י רועה צאן יהודי אשר הותקף בידי בדואים במהלך מרעה בסמוך ליישוב כוכב השחר בבנימין, כך מדווח ארגון חוננו המייצג את רוע הצאן שהותקף.
בעתירה שהוגשה השבוע, באמצעות עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו ביקש רועה הצאן, צעיר כבן 19, מבית המשפט העליון לחייב את משטרת ישראל לנמק מדוע אינה מקדמת את החקירה כנגד הבדואים שהשתתפו בתקיפתו. העתירה הוגשה לאחר שהמשטרה, על אף שזהות התוקפים ידועה לה, אינה זימנה אף תוקף לחקירה ולא ביצעה פעולות חקירה נדרשות.
האירוע, שפורסם לראשונה בקול היהודי, התרחש לפני כשלושה חודשים כאשר במהלך רעיית הצאן נקלע הרועה הצעיר למארב מתוכנן של מספר תוקפים בדואים שהמתינו לו במקום והחלו ליידות לעברו אבנים. במהלך התקיפה אחד מהתוקפים שלף סכין ואף החל להתקרב לרועה. הרועה בתושייה הזעיק עזרה ואכן מספר מתושבי היישוב הסמוך כוכב השחר הגיעו למקום לסייע לו. התוקפים השליכו מספר אבנים גם לעבר התושבים, וניפצו שמשת רכבו של אחד המסייעים. רק לאחר הגעתם של אנשים נוספים וכוח צבאי פסקו זריקות האבנים והתוקפים נסו מהמקום.
הרועה נפצע מאבנים בחזהו, בידו ובראשו ונזקק לטיפול רפואי. כוחות צה"ל שהגיעו למקום ביצע מרדף אחרי התוקפים והצליחו ללכוד שניים מהם. כבר בשטח זיהה הרועה את אחד העצורים כאחד מהתוקפים. בהמשך התפתח מרדף כנגד התוקפים הנוספים, אולם החיילים לא הצליחו לתפסם.
את התוקפים שנתפסו מסרו החיילים לשוטרי תחנת משטרת בנימין שהגיעו למקום, אך מסיבה שאינה ברורה, שחררו השוטרים את השניים בשטח וזאת ללא שנחקרו. לאחר שפונה לבית החולים וקיבל טיפול רפואי הגיש הרועה עוד בערב האירוע תלונה מפורטת במשטרה ובסיום עדותו הוכר כנפגע פעולות איבה, תוך שהמשטרה קובעת כי ישנו יסוד סביר לקבוע כי התקיפה בוצעה כפעולת איבה לאומנית.
בעתירה שהוגשה לבג"ץ מתאר עו"ד יאדו את שרשרת המחדלים אותם ביצעה המשטרה בתיק זה, יאדו ציין כי "שחרור התוקפים בידי השוטרים בלא חקירה באזהרה היווה מחדל חמור כנגד אינטרס החקירה." בנוסף כותב יאדו כי חקירת התוקפים סמוך לאירוע הייתה יכולה לקדם באופן משמעותי את החקירה.
העתירה מעלה עוד כי התוקפים לא זומנו עד כה לחקירה וכי המשטרה לא גבתה עדויות מהחיילים ומעדים שנכחו במקום. "למרות צבר הראיות שהגיע לתחנה כבר ביום האירוע, לא קוימה חקירה אפקטיבית מאז ועד היום. הראיות שעמדו לרשות המשטרה ביום התקיפה - עדות העותר, הצהרת העותר כי יוכל לזהות את התוקפים במסדר זיהוי, חיילים עדי ראיה שיכולים היו למסור הודעות ולזהות את התוקפים במסדר זיהוי, פרטי כלל התוקפים אשר נמסרו לשוטרים על ידי שני הבדואים שכן נתפסו לפני שחרורם. וראיות אלו מהוות בסיס מוצק להמשך חקירה אינטנסיבית וממצה להביא את העבריינים למאסר ולדין" נאמר בעתירה".
לעתירה קדמה שרשרת מכתבים ארוכה של עו"ד יאדו לתחנת בנימין, בה דרש לפתוח בחקירה, מכתבים אשר לא קידמו את החקירה וזכו לתשובות לקוניות בלבד "חקירת התיק נמשכת, והתיק יקבל עדיפות בטיפול" נענה עו"ד יאדו אולם עד לעת הגשת העתירה, לא נחקרו התוקפים והחקירה לא התקדמה.
שופט בית המשפט העליון מני מזוז דחה את העתירה מספר שעות לאחר שהוגשה. מזוז קבע כי "בנסיבות אלו, אנו סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף. משחלפו אך מעט יותר מחודשיים מאז קרות האירוע והגשת התלונה, ומשהובהר כי החקירה בעיצומה (ואף תקבל עדיפות בטיפול), הרי שמדובר בעתירה מוקדמת", השופט הוסיף כי אם משטרת ישראל תסגור את התיק, עומדת לעותר האפרות לערר.
שמואל מידד (זנגי) מנכ"ל ארגון חוננו תקף בחריפות את החלטת בית המשפט העליון ואת התנהלות המשטרה בתיק זה "מדובר בזלזול בחיי אדם. המשטרה וכך גם בית המשפט נותנים רוח גבית לפשיעה החקלאית ולתקיפות יהודים על רקע לאומני ברחבי הארץ.
"רועה צאן מותקף, התוקפים נעצרים בשטח וברשלנות ממדרגה ראשונה שוטרים משחררים אותם לדרכם. לא זו אף זו, היום חודשיים לאחר האירוע לא נעצר אף תוקף ומשטרת בנימין לא ביצעה כל פעולות חקירה. מדובר במחדל שאין כדוגמתו, לצערי מנסיוננו אילו היה מדובר במקרה בו המותקף היה ערבי והתוקפים יהודים התנהלות הרשויות היתה שונה בתכלית. ואין ביקורת.
כלל הרשויות במדינת ישראל מדברים רבות על הצורך בטיפול בפשיעה חקלאית ובמיגור אירועי הפח"ע כלפי תושבים ביו"ש ובמקביל המשטרה אינה עושה דבר בשטח. זה 'תיק מראה' שצריך להדליק נורה אדומה אצל כלל הגורמים הממונים. כשרואים את מכלול הנסיבות בתיק זה יוצאים בהרגשה שכשמדובר בדם יהודי את המשטרה זה לא מעניין, וגם לא את בית המשפט, אנו נמשיך להגן בכלים המשפטיים והאחרים על ביטחון החקלאים ועל כלל תושבי ישראל".
עו"ד יאדו הוסיף: "בעתירה שהוגשה לבג"ץ, המשטרה נדרשה לתת תשובות: מדוע לא התבצעה חקירה אפקטיבית של האירוע, מעל יותר מחודשיים עד כה? החלטנו להגיש את העתירה כיוון שההרגשה היא ש'אין עם מי לדבר'. במשטרה לא היו מוכנים לשתף אותנו בהתלבטויות ובמגמות שלהם, והמסרים שקיבלנו הם 'אנחנו עובדים על החקירה, חכה בצד'. התחושה היא שיש רפיון ידיים מול השבטים הבדואים והמשטרה מעדיפה את השקט התעשייתי. המדובר הוא באירוע חמור על רקע לאומני, אך לא פחות מזה, על רקע חקלאי, במקרה הזה יש למשטרה את כל הכלים לעצור את העבריינים, אך זה לא נעשה. העבריינים הבדואים שזהותם ידועה למשטרה מסתובבים חופשי ומלגלגים על אפס האכיפה ואפס ההרתעה, סברנו כי בימ"ש יעמיד את המשטרה במקומה, אך לצערנו נדחנו, נמשיך לפעול בנושא".
