#כבלו_אותי: תוצאות המשפטיזציה בצה"ל

לאחרונה עלה לשיח הציבורי נושא המשפטיזציה המונהגת בצה"ל ואשר פוגעת קשות בלוחמים. התערבות הפרקליטות הצבאית בלחימה בשטח ובפעילות הצבאית השוטפת הוכחה פעם אחר פעם כקטלנית ומסכנת חיי חיילים.

ביוזמת מספר פעילים הוקם דף הפייסבוק "צבא חזק – ידיים כבולות", ובו מתפרסמים סיפוריהם של לוחמים שנפגעו לאחר שחששו לפתוח באש כשהיה צריך, או שחששו לערוך בדיקות על ערבים חשודים וכתוצאה מכך נפגעו.

הפוסטים המתפרסמים בדף מפורסמים תחת האשטאג #כבלו_אותי ומפעיליו מצפים שהדף יצבור תאוצה וחיילים בהווה ובעבר יעלו את סיפורם האישי.

מטרת מפעילי הדף היא להעלות שוב ושוב את הנושא למודעות ציבורית על מנת להפסיק את התערבות המערכת המשפטית בלחימה.

וכמו כדי לתת גושפנקא לחשש החיילים, הערב (ה') פרסם כתב "כאן" רועי שרון כי הרמטכ"ל החליט על נקיטת צעד פיקודי נגד אל"מ ישראל שומר שהרג ערבי שיידה אבנים בעת שכיהן במח"ט בנימין. לפי הדיווח, לאחר שיפקד על חטיבת הנח"ל יאלץ לבצע תפקיד אל"מ נוסף לפני שיוכל להתמודד על תפקיד תא"ל.

  | סיפורו של דרור זיכרמן

אחד הסיפורים האחרונים שהועלו לדף הפייסבוק של "כבלו אותי" הוא סיפורו של דרור זיכרמן אשר נפצע קשה ומפקדו נהרג לאחר שחששו לבדוק ערבי שנשא על גופו חגורת נפץ בחנוכה לפני כ-13 שנים.

פוסט שכתב זיכרמן נאמר: "הייתי חלק מצוות סיור שיגרתי בטול כרם, צוות סיור מורכב מ4 חיילים, מפקד, נהג ושני לוחמים. במהלך הסיור התקבלה הודעה בקשר "בכוונת מחבלים לבצע פיגוע ראווה באחד מופעי החג".

המפקד, אורי, שומע את ההתראה ומחליט לקחת את הסיור ולהקים מחסום פתע ביציאה הדרומית מטול כרם, באזור כבר יש מחסום אבל כ-200 מטרים לפני כן יש כביש עוקף שמגיע עד כפר סבא כמעט ללא בידוק. שם הוחלט שנקים את המחסום.

הגענו לנקודה, פרקנו מהרכב ואורי פיצל את הכוח, הנהג והחייל השני נשלחו לנקודת תצפית, ואורי ואני נשארנו לבדוק את הרכבים שיוצאים מן העיר טול כרם לכיוון ישראל. אחרי כ50 דקות של עמידה במחסום ובידוק קפדני של רכבים, הגיעה מונית פלסטינית ובפנים 8 נוסעים, אורי ניגש לבדוק אותם ואני עמדתי מאחוריו ואיבטחתי אותו.

הוא לקח מהם תעודות זהות, העביר אותן אליי ואני עליתי מול החמ"ל לבדוק אם אפשר להעביר אותם. התקבלה תשובה שיש פרט חריג לגבי אחד הנוסעים וקיבלנו פקודה לעשות בידוק קפדני יותר.

הוצאנו אותם מהמונית, העמדנו אותם בשורה והתחלנו בבידוק. בדקנו אותם אחד אחד, ודרשנו מהם להרים חולצה בשביל לראות שהם לא מסתירים אמצעי לחימה .

בדקנו את שלושת הנוסעים הראשונים, ראינו שהם "נקיים". עברנו לנוסע הרביעי, בחור גבוה, ממשק, רזה, שלובש על גופו מעיל כור שמנפח את מידותיו, הוא לא מגיב להוראות שלנו ומתנהג ממש מוזר ובצורה מחשידה. חשוב גם לציין שהיה יום מאוד חם למרות שזה חודש דצמבר.

   | זיכרמן אתה לא יורה!!!

אז אני רואה את הבנאדם הזה, מבין שמבחינתי מדובר במחבל, דורך את הנשק ומכוון לו לראש, התכוונתי לירות בו באותו הרגע.

אורי המפקד שלי מסתכל עליי, מתעצבן וצועק לי להוריד את הנשק. אורי: זיכרמן אתה לא יורה!!! אני: אבל הוא לובש מעיל עור אורי: אתה לא יורה נקודה

אני פעלתי ע"פ הנהלים והורדתי את הנשק, תוך כדי שאורי מסתכל עליי ומוודא שאני עושה את זה. אחר כך הוא פונה אל הבנאדם הזה שוב תחילה בעברית

אורי: תוריד את החולצה (המעיל) המחבל מסתכל עליו בעיני עגל, כאילו לא מבין מה רוצים ממנו, ומתעלם מהפקודה.

אורי מתעצבן והפעם פונה אליו בערבית אורי: אירפע איל בלוזה (תוריד את החולצה) המחבל הבין שאין לו ברירה, ועשה תנועה כאילו עומד לפתוח את המעיל.

הוא קירב את ידיו לרוכסן, לחץ על כפתור והפעיל מטען חבלה במשקל 30 ק"ג.

פיצץ את עצמו עליי ועל אורי אורי נהרג מהפיצוץ ואני נפצעתי קשה מאוד, עברתי מוות קליני, והייתי בתרדמת שלושה ימים.

פעלתי לפי ההוראות, לא יריתי במחבל כי לא היה לי זיהוי ודאי. רציתי לירות בו אך אורי שהיה קפדן לא אישר לי. שנינו שילמנו מחיר, הוא במותו ואני בפציעתי. כל זאת בגלל שפעלתי לפי הוראות הפתיחה באש. למרות שרציתי לירות לא יריתי, ככה אני, לא מפר פקודות."