צפו: "כל בחור ישיבה הוא כתובת בשביל המחלקה היהודית בשב"כ"

הימים הם ימי כאוס, שבוע בלבד אחרי שמחת תורה. אנשי זק"א עוד מנקים את הדם בקיבוצי העוטף, המדינה מלקקת את פצעיה, מאות אלפי מילואימניקים מוזעקים לחזיתות השונות, וצה"ל נערך לתוכניות הכניסה לרצועת עזה. 

לכן כשצלצל הטלפון של גלעד ניצן, בחור משיעור א' בישיבת מרכז הרב, ועל הקו גברת ממשרד ראש הממשלה שביקשה לחבר אותו ל"שלמה", איש כוחות הביטחון שרוצה לדבר איתו, היה בטוח ניצן כי מדובר בדבר מה הקשור לסיירות ויחידות מיוחדות אליהן שאף להתגייס בעתיד לאחר לימודו בישיבה. 

בפגישה שנערכה כעבור כמה ימים בתחנת המשטרה בכפר סבא, הסביר לו "שלמה" כי הוא נמצא מתאים למבדקים ליחידה "שקופה" של מערכת הביטחון. 

"הוא התחיל להגניב אותי על היחידה, סיפר על המלחמה, אמר שזו יחידת שטח מיוחדת", מספר ניצן בשיחה עם הקול היהודי. "אמרתי להם שאני מתכוון ללמוד בישיבה בשנים הקרובות לפני הגיוס, ואמרו לי שזה בסדר ללמוד בישיבה ואחר כך להתגייס אליהם ככה שנרגעתיץ לפני הפגישה בדק אותי מישהו עם גלאי מתכות, והכל היה תחת סודיות. הוא אמר לי: שמע אני לא יכול לפרט כרגע, אנחנו יחידה שקופה, עובדים עם שב"כ ועוד יחידות". 

"נדלקה לי נורה קטנה ושאלתי אם הם קשורים למחלקה היהודית בשב"כ. הוא מיד אמר לי "נראה לך? מה נשלח אותך לעקוב אחרי אנשים ביצהר? תתקדם איתנו נעשה לך כמה מבחנים ונכניס אותך ליחידה ותראה הכל. מעכשיו הכל בסודיות מוחלטת. 

אחר כך היו עוד שלוש פגישות במקומות שונים. עברו בערך שבועיים בין כל מפגש, והוא כל הזמן אומר לי בטלפון שהשעות האלה בעייתיות לי כי "אני בדיוק בעזה", מוכר לי כל הזמן כאילו הם בפעילויות על ערבים. הוא כל הזמן אמר לי שמע, אנחנו חייבים לדאוג לדור העתיד של היחידה". 

"בכל פגישה כזו הוא מביא אוכל טוב, ואנחנו מדברים על דא ועל הא, דנים על דברים שקשורים למלחמה, ובסוף כל מפגש הוא הביא לי מבחנים פסיכולוגיים כאלו. ואני בראש של גיוס ליחידה מעניינת וזה נשמע לי הגיוני שעושים מבחנים כאלו". 

שיא התהליך היה ביום שטח שעבר גלעד. "פגשתי את שלמה ועוד אדם בנתניה ונתנו לי משימות שונות כמו לנווט לבד לכתובת בעיר ולבדוק מידע על מי שגר בה, ללכת לקניון לחנות מסוימת ולתת עליה כל מידע רלוונטי למי שירצה כביכול לשדוד אותה. כל הזמן הזה מלווה אותי מרחוק הבחור ש"שלמה" הביא לי". 

אחרי היום שטח הוא אמר לי, שמע, ראינו את היכולות שלך והייעוד שלך מבחינתי הולך להיות אצלי בתיק כחול בפעילות ביהודה ושומרון. משם כבר לא הצלחתי לשמוע כל כך, כולי נהייתי מבולבל. נפל לי גם אסימון פתאום על ה"תיק כחול" כי כשאומרים כחול הכוונה ליהודים והתחלתי לשים לב שרוב השיחות נותבו בידי "שלמה" כאילו במקרה לנושאים אידיאולוגיים נפיצים. אחרי כמה רגעים אמרתי לו, אז אתם בעצם כן המחלקה היהודית בשב"כ? היתה שתיקה ואז הוא אומר לי "כן". אני בשוק לא יודע מה לומר. התפוצץ לי בלון ענק מול הפרצוף". 

"יצאתי מהפגישה הזו סוער. לא ידעתי מה לעשות. אחרי כמה ימים הוא התקשר שוב ושכנע אותי לבוא למפגש אחרון. אמרתי לו שאין לי בעיה לבוא להגיד שלום ולהיפרד אבל אני לא מוכן לעבוד איתם. הוא קבע לי תאריך מידי לפגישה בסוויטה במלון קינג דיוויד. כשהגעתי, אחרי הבידוק, הוא עוד פעם התחיל לטפטף לי כמה דקות שהוא חושב שאני יהיר ולא רואה את כל התמונה, ושהוא בטוח שאני יתקשר אליו עוד שלוש שנים להגיד שטעיתי בזה שלא הסכמתי לעבוד איתם וכד'.  

ואז הבנתי פתאום. אמרתי לו שבעצם אני מטומטם, כי באתי לפה להיפרד בגלל שנוצר לי איתך קשר של חברים. אבל באמת אני בכלל לא מעניין אותך אלא רק מקור מידע בשבילך".  

"כשאמרתי לו שאני חותך והולך, הוא אמר לי, רק תדע שאסור לך לספר מה שקרה פה. אמרתי לו שמע, השבת יש לי שבת משפחתית אני הולך לספר למשפחה שלי הכל. 

אז הוא איים שאני יכול לקבל תביעה פלילית ולשבת בכלא. זה משקולת שנופלת עלי. אני שומר סודיות 4 וחצי חודשים ואני מת להוציא את זה מהפה, בעיקר שדפקו לי עוול. אבל פתאום קיבלתי רגליים קרות ובשבת לא סיפרתי לאף אחד". 

רק אחרי תקופה אזר גלעד אומץ וסיפר את הדברים לאחד מאחיו. "הוא הסביר לי שהאיום הכי גדול נגדם הוא אור השמש. וכל עוד אני לא מספר בעצם אני עדיין סחיט והם עוד יכולים להפחיד אותי ואני חייב לשבור את המשוואה ולצאת ממעגל האונס". 

אתה משתמש בביטויים קשים. עד כדי כך? 

"כן. אתה מרגיש קודם כל פחד שלא יסבכו אותך או את המשפחה שלך. אתה מרגיש סחיט. תחושה גרועה כאילו אנסו אותך במקום מסוים. וגם תחושת אשמה, אתה מאשים את עצמך איך נכנסת לתוך זה, איך לא ראית את הנורות אזהרה, אבל צריך לדעת להזיז את התחושת אשמה ולצאת מזה. 

בסוף שהם מוכרים לך תקופה ארוכה שיש בך משהו מיוחד, שאתה הולך לשרת את עם ישראל ביחידה מובחרת ובסוף אתה קולט שהם רצו לגייס אותי כמודיע שאני ישב בישיבה שלי ואני לא יודע מה בדיוק יגיד להם.  פתאום אתה מבין שאתה במצב יותר גרוע מסמרטוט. רוצים שתהיה כמו משת"פ ערבי שמוצצים ממנו מידע. 

זה לאט לאט מחלחל שכל החודשים האלה הכל מלכתחילה היה שקר נטו שקר. אני לא מעניין אותם. אפשר להרוס לי את קשרי המשפחה, את החיי חברה, לגרום להתאבד כמו שקרה בעבר לסוכן שהיה בחוות גלעד. לוקחים ריזיקה על חיים של אנשים". 

כדי להבין את העבודה הפסיכולוגית של אנשי השב"כ גלעד מתייחס לאחד המאפיינים של שיטת הגיוס - השוחד הכספי.  

בלי שגלעד הרגיש הוא מצא את עצמו מקבל סכומי כסף משמעותיים וכבר אמרה התורה מה קורה לעיניו של מקבל שוחד. "במפגש הראשון הוא לא הביא לי כסף. בשני הוא אמר לי שמע, קח 20 שקל על הנסיעות, אז זה נשמע לי הגיוני. בשלישי כבר הביא לי 200 ₪ אז התפלאתי אבל הוא אמר שהוא כבר כתב את הקבלה ומבחינתו שאסע במונית כדי לחסוך זמן. אמרתי לו שאשים את היתרה בצדקה. במפגש הרביעי שהיה יותר ארוך הוא הביא לי 400 ₪ כי אמר שהזמן שלי יקר, וביום השטח כבר דחף לי 800 ₪ והסביר שאני צריך שיהיה לי כסף אם אצטרך לקנות משהו עבור סיפור הכיסוי שלי. 

בעצם הוא בישל אותי לאט לאט. כל הזמן נתן לי תחושה כאילו אני שולט במצב. הרגשתי ביטחון עצמי גבוה, כשבעצם בסוף קלטתי שהוא שולט בי פסיכולוגית". 

שב"כ – גוף פוליטי או ביטחוני? 

אחרי שסיפר לעוד חברים את סיפורו, גילה ניצן כי הוא לא היחיד. למעשה, גם אדם נורמטיבי ושומר חוק, יכול ללא עוול בכפו למצוא את עצמו במערבולת של שקר ורמיה אליה יכניסו אותו אנשי המחלקה היהודית. באיזו זכות בעצם? 

בנוסף נראה כי אוכלוסיה עצומה של כל מי שמגדיר עצמו ימני או קשור להתיישבות הינה אוכלוסיית יעד של השב"כ. 

כאשר מוסיפים לכך את בכירי השב"כ כמו נדב ארגמן ראש השב"כ לשעבר, שרגע לאחר שיצא משירות כבר הוביל הפגנות נגד הרפורמה המשפטית, קשה שלא להבין שמדובר בגוף פוליטי הפועל נגד הצד השני של המפה. 

"כמעט כל מי שסיפרתי לו על זה אומר לי ששמע על עוד אנשים שמנסים לגייס. נראה שהם רוצים סוכן בכל ישיבה. לפי מה שקרה לי אפשר להבין שכל בחור ישיבה יכול להיות כתובת. אני לא גר ביהודה ושומרון, אני לומד בירושלים, לא מסתובב באזורי חיכוך עם ערבים. אני בחור שפותח את היום שלו בסדר בוקר וגומר את היום אחרי סדר ערב. זה הלו"ז". 

מי שנחשף לסיפורו של גלעד הוא עורך דין עדי קידר מארגון חוננו שמלווה במשך שנים את נפגעי המחלקה היהודית בשב"כ. גם בחוננו מזהים מגמה גוברת מתחילת המלחמה של נסיונות גיוס סוכנים מצד המחלקה היהודית בשב"כ. בחלק מהמקרים מדובר בניצול ציני של בקשות רשיון נשק או גיוס לצה"ל. רכזי שב"כ פונים למגיש הבקשה ומבקשים לשוחח עמו. הוא נמצא בפלונטר. אם לא יסכים לא תאושר הבקשה. 

"האירוע המדובר מדגים פעם נוספת שהמחלקה היהודית מנותקת מהמתרחש בתוך עמה", אומר קידר. "ימים לאחר שמחת תורה, במקום להכות על חטא ולבדוק בציציות איך ניתן להשיב את הבטחון לתושבי ישראל, ממשיכים כתמול שלשום בגיוס סוכנים תוך ניצול משאבים בלתי נלאים לביסוס המטרה". 

הצטרפו לעדכונים מהקול היהודי:
בוואטסאפ >>
​בטלגרם >>

עו"ד קידר מוחה על פרקטיקת האיומים שעבר גלעד. "העובדה כי במהלך הגיוס ולאחריו מתנהלים גורמי שב"כ כאחרוני העבריינים תוך ביצוע מסכת איומים מכוערת ונלוזה מדגישה את הצורך לסגור את היחידה הזו ולהשקיע את המשאבים מול האויב האמיתי. אני קורא לכל מי שזקוק לכך לפנות לייעוץ משפטי. איומי השב"כ אינם חוקיים וכל אדם זכאי לייעוץ משפטי". 

כל זה קרה בזמן שבשב"כ מבטלים מעצרי מחבלים בשל מחסור בכח אדם. " כמה תקציבים השקיעו בזה. לחקור עלי לפני, אנשים, מאבטחים, מלון, ארוחות. צריך לזכור שכל זה קורה שבוע אחרי השביעי באוקטובר. המחלקה היהודית בשב"כ חיה בבועה משלה. כל המדינה עוד בכאוס, עוד לא טיהרו את עוטף עזה, והמחלקה היהודית מתעסקת בזה? בושה וחרפה. שבוע אחרי השביעי לאוקטובר ושמחת תורה באתי מבחינתי לתפוס את האויב ובסוף אני מגלה שאני האויב". 

יש לציין כי לא הבאנו את תגובת השב"כ, שכן בשב"כ מסרבים להגיב לפניות הקול היהודי תקופה ארוכה, זאת בטענה שכותב שורות אלו טען בעבר שהם משתמשים בפרקטיקות המזכירות את הק.ג.ב.