"לאבד אמא זה כמו לאבד חיים"

ביום שלישי הובאה למנוחות לאה (לוסי) די הי"ד, לאחר שנפטרה מפצעיה כתוצאה מפיגוע הירי שביצעו ערבים ובו רצחו גם את שתי בנותיה מאיה ורינה הי"ד.

רק יומיים קודם לכן, בזמן שהובאו למנוחות שתי האחיות, האב לואי עוד האמין כי אשתו תתגבר על הפציעה האנושה, ובדברי ההספד שלו זעק: "איך אסביר ללוסי מה קרה לשתי המתנות היקרות שלה, כשתקום מהקומה?".

האב השכול שכעת גם התאלמן הכריז פעמים רבות במהלך ההספד על בנותיו "עם ישראל חי", והוסיף: "העם היהודי הוכיח היום שהוא עם אחד. 'משפחה שקטה אחת הרוסה, וכל העם כואב. אין שום הוכחה גדולה יותר לאחדות שלנו, עם ישראל חי. ידענו את זה, למעשה תמיד ידענו את זה.

בעוד שלושה שבועות, ביום הזיכרון ויום העצמאות - כולנו נהיה אחד ליד השני. ימנים ליד שמאלנים, חילונים לצד דתיים. נעמוד יחד מול חמאס, איראן, חיזבאללה - ומול קלאצ'ניקוב שלא אכפת לו אם אתה מתל אביב, איטליה או אנגליה".

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

בהלווית האם לוסי שנקברה לצד בנותיה בבית הלעמים בכפר עציון, ספדה לה הבת קרן, בדמעות: "ליד הקבר של מאיה ורינה עצמתי עיניים והתפללתי שתתעוררי, שלא נצטרך לעבור את הכאב הזה פעמיים. מה אם אמא לא תתעורר? אני משותקת מרוב כאב. לאבד אמא זה כמו לאבד חיים - אי אפשר להתקדם מפה. היית הדבר האחרון שנשאר לנו כמשפחה, היית לנו כמו דבק. תמיד אמרת שאת מחכה לנכדים, שרצית להיות סבתא, ועכשיו הם לא יזכו להכיר אותך. ירו בך פעמיים ונלחמת על החיים שלך".

הבת טל ספדה: "איך מסכמים את אמא? אי אפשר לסכם בהספד. אני מנסה להבין איך נרדמים. אמא, מי תעזור לי כשאצטרך? מי יהיה חזק בשבילנו? אמא, מי תגן עליי עכשיו? תמיד הגנת עליי מדברים רעים, היית שרה לי 'המלאך הגואל' בבית, ואמרת שאשמור את זה לזמנים שאצטרך. הלוואי שהנכדים שלך יהיו דומים לך. את דואגת עכשיו למאיה ורינה, מי ידאג עכשיו לנו?".

"עוד זה מדבר וזה בא, איך מסכמים אמא בהספד? האם אפשר לסכם אותה בכמה פסקאות? יש עוד סיטואציה שבה מאבדים שתי אחיות ואז רואים את אמא מפרפרת? איך אצליח כעת לצאת מהמיטה? הלב שלך יפעם כעת אצל מישהו אחר. הריאות, הכבד. נותרה לי אחות אבל אימא יש רק אחת. מי יישאר כאן עבורנו, מי ידאג לנו? יש לי חלומות רעים על המכונית. אני לא מצליחה לישון, לאכול, לקום מהמיטה. אני לא יכולה להיות חזקה כמוך". 

ליאו, בעלה של לוסי, ביקש מהקהל לשיר את השיר "אני מאמין"., לאחריו פתח את ההספד ואמר: "לוסי היתה חברה טובה לכולם, אבל עבורי החברה הכי טובה. עלינו ביחד לארץ, בנינו לעצמנו חיים חדשים בארץ המובטחת. אמרת שאת לא יכולה לדמיין מקום אחר לחיות בו. ביקשת ממני לכתוב לך נאום משמעותי ליום ההולדת ה-50 שלך, ועכשיו אני מספיד אותך. לוסי, אני רוצה שתשובי. לעולם לא אקח את היעדרותך כאות לכך שהאהבה שלנו דעכה. לוסי, אני מתגעגע אליך".