בין ביתא לקוצרא

פחות מ-10 ק"מ מפרידים בין הכפר ביתא לכפר קוצרא שבשומרון, ומרחק של כמעט 30 שנה מפריד בין שני הטיולים, אך טיול בר המצוה שהותקף לפני שבוע וחצי סמוך למגדלים, החזיר אחורה לא מעט מותיקי השומרון אל אותו טיול מר ונמהר של נוער אלון מורה בחול המועד פסח תשמ"ח סמוך לכפר ביתא.

טיול שהסתיים בהירצחה של תרצה פורת הי"ד מאלון מורה, ופציעתו הקשה של רומם אלדובי, מלווה הנשק של הטיול, לצד פציעות ברמות שונות של יתר חברי הקבוצה, לאחר שמאות פורעים תקפו את המטיילים בעת שישבו במעיין סמוך לכפר, הובילו אותם אל לב הכפר ושם ניסו לבצע בהם לינץ' של ממש.

מלבד הסיום הטראגי, קווי הדמיון בין שני הטיולים רבים, וההתנהלות הציבורית, הצבאית והתקשורתית דומה לא פחות, על אף מרחק השנים.

כ-20 ילדים/ נערים ושני מלווים יצאו לדרך בשני הטיולים. בשניהם הותקפו המטיילים בידי המון ערבי לכד אותם. תגובת המתיישבים היתה גם היא בטיול נוסף למקום האירוע, ותגובת צה"ל אמנם היתה רצינית יותר לאחר טיול הדמים בביתא, אך גם אז נטען כי רק חלק קטן מהפורעים נעצרו ונענשו.

וכמו הטיול בביתא, כך גם בשבוע וחצי האחרונים, נאלצו המטיילים שהותקפו להתמודד עם טענות צה"ל ורבים מכלי התקשורת על כך שצה"ל לא אישר את הטיול, שעצם הגעתם לאזור הכפר הערבי מצדיקה כביכול את הפגיעה בהם, וגם אז נמתחה ביקורת חריפה על הצבא שהיה עסוק בניגוח המתיישבים בכל הנוגע להיבט התקשורתי.

מלבד הפעילות ברשתות החברתיות, שאין ספק שהביאו במקרה הנוכחי בקוצרא לסיקור הוגן יותר של האירוע, והזרמת מידע בטווח זמן מיידי, עיון בפרוטוקול הכנסת בדיון לאחר הטיול, מלמד כי 'אין חדש תחת השמש', וכמעט שניתן לעשות "העתק הדבק" לתוכן הדיון לימינו, בשינוי קל של הדמויות וחלק מפרטי הטיול.

טיעון ראשון: הפורעים חפים מפשע

בחרנו להביא כאן קטעים נבחרים מהדיון, שהמשתתפים המרכזיים בו הם חברי הכנסת לשעבר גדי יציב (מפ"ם), רן כהן (ר"צ), חיים רמון (המערך), ומן העבר השני הרב אליעזר ולדמן (התחיה), הרב חיים דרוקמן (מפד"ל), וסגן שר הביטחון מיכאל דקל (החרות).

גדי יציב (מפ"ם) פתח בתנחומים למשפחות היהודים והערבים שנפגעו, וטען כי הערבים שנהרגו, אשר לפי צה"ל יידו אבנים ואחד מהם ניסה לחטוף נשק, הם "חפים מפשע".

"האירוע הזה יכול היה לקרות משום שאנחנו נכנסנו, ביוזמת המתנחלים, לשלב הפרימיטיביזציה של הסכסוך, שלב של העברת הסכסוך מסכסוך בין שני עמים לסכסוך בין אנשים בודדים, לסכסוך שיש בו שנאת מוות בין יהודי לערבי, שרק בגלל שייכותם הלאומית תהום פעורה ביניהם".

בהמשך מתריע יציב מפני אוטונומיה קנאית יהודית ביהודה ושומרון.

"נוצרת שם, או נמצאת בתהליך היווצרות, בתהליך התהוות, אוטונומיה יהודית קנאית בעלת פוטנציאל של מרד. עשויה להיווצר שם אוטונומיה מרדנית עם מוסדות משלה, מוסר משלה, דרכי שפיטה משלה, ואולי חלילה גם כוחות שיטור משלה. אני מציע שלא לזלזל בהערכה הזאת. זו התפתחות מאוד מסוכנת...

היום אתם מכערים את החברה הישראלית על-ידי התפייסותכם אתם ועל-ידי ניסיונכם לפייס אותם (את המתנחלים א"ג). אבל מה יהיה ביום שתחליטו שצריך לפנות את השטחים? איך תוכלו להביט להם בעיניהם, אתם ששלחתם אותם לשם? הרי בעמקי לבבכם גם אתם יודעים שהשטחים יפונו כאשר יבוא השלום. אולי מחר כבר תצביעו בעד זה. אתם יודעים שגורל אלון-מורה הוא כגורל ימית, אתם יודעים שגורל אריאל הוא כגורל אופירה, ובכל זאת שלחתם אותם לשם. איך תביטו בעיניהם ולאן תישאו את חרפתכם?".

"מארגני הטיול אשמים"

לאחר מכן עולה ח"כ רן כהן ומצטרף לדבריו של יציב, מבקש להטיל את האשמה על האירוע והנפגעים דווקא על מארגני הטיול, תוקף את החלטת המשטרה לא להעמיד את המאבטחים היהודים לדין, ודורש לבטל את טיול המחאה שאורגן בידי מתיישבי השומרון בעקבות ההתקפה על הטיול.

"מדוע, אדוני היושב-ראש, אין האשמה מוטלת, גם כאשר קופחו חיי נערה צעירה, גם על כתפי אלה שארגנו את הטיול בחוסר האחריות, בלא קבלת רשיון, על כתפי אלה שהערימו על הצבא והעמידו את כוחותיו בפני עובדה מוגמרת, שיש לבוא ולחלץ? ועתה עוד נותנים להם פרס, צעדת שומרון השנייה - לאלה שלא למדו מאום, לאלה שלא השכילו במאום וגם אינם מוכנים לקחת על אחריותם ועל מצפונם מינימום של אשמה מהאשמה הזאת.

אני קורא מכאן לשר הביטחון לבטל את הצעדה הזאת, כי גם ממנה יכולה לצמוח רעה, כי גם בה יש זרע של פרובוקציה...

אדוני היושב-ראש, כשאני קורא היום את העיתון, אני באמת לא יודע אם אני חי במדינת היהודים. איזו חרפה. אחרי כל מה שפורסם בדוח, את מי החליטה המשטרה להעמיד לדין? - את האשה הערבייה שרומם אלדובי הרג את בעלה, פצע את בנה, והיא זרקה אבן על רומם אלדובי. לא הוחלט להביא לדין אף לא אחד מאלה שהרגו, גם את הנערה שלנו. זה נקרא צדק, זו נקראת חקירה".

"תחושה חולנית של שנאה עצמית"

ח"כ הרב ולדמן משיב לתוקפים ומציין לשבח את שר הביטחון רבין, אשר הסכים כי הדבר החמור באירוע הוא התקפת הערבים על המטיילים.

"מה שקרה כאן היה דבר נורא, התקפה של ציבור גדול בכפר ביתא, התקפת רצח אכזרית על קבוצת מטיילים, נערים ונערות. והעיקר שצריך ללמוד מכאן - והאחריות העיקרית היא על רשויות הביטחון של מדינת ישראל, ובראשם שר הביטחון - לדאוג לכך שלא יעזו לעשות שוב דבר כזה", אומר הרב ולדמן.

כל אלה המנסים לומר, לרבות הדוברים שקדמו לי, מתוך תחושה חולנית של שנאה עצמית, של חיפוש הפגמים ביהודים, שאנחנו אלה האחראים לכך שטרוריסטים רצחנים רוצחים אותנו, משום שאנחנו מעיזים לחיות בארצנו, משום שאנחנו מעיזים להתיישב בארצנו, משום שאנחנו מעיזים לטייל בארצנו, חבר הכנסת רן כהן, נותנים על-ידי כך, גם בלי לכוון לזה, הצדקה לטרוריסטים ערבים להמשיך לרצוח יהודים ומטיילים בארץ-ישראל...

...מי שלא מבקש אישור ביטחוני ותוקפים אותו - הוא אשם שתקפו אותו, כי הוא לא ביקש אישור ביטחוני. זה מוריד מהאשמה של התוקפים, שכן המטיילים לא ביקשו אישור ביטחוני? מעוותים את התמונה".

ח"כ הרב ולדמן אף מעביר ביקורת על התבטאויות קציני צה"ל בנושא הטיול, ותוקף את קריאות "שלום עכשיו" ואנשי שמאל נוספים ל"סולחה" עם פורעי ביתא, ואף על כך שעל המטיילים להתנצל בפני ערביי הכפר.

"אני רוצה להביע את צערי על כך שקצינים בכירים בצה"ל התבטאו בפזיזות מייד, שעות מספר אחרי האירוע, בימים הראשונים, כשעוד לא חקרו, כשעוד לא היה דוח, ולא דייקו בדבריהם ונתנו אפשרות לעיתונות לתאר את שרשרת הטעויות הטרגיות, כאילו יהודים הביאו לכך...

הקריאה של יזהר סמילנסקי, כפי שהובאה בעיתון ביום רביעי, י' באייר: "האם יוזמי טיול-ביש זה והורי המטיילים אינם צריכים ללכת כעת ולבקש מחילה מאנשי הכפר שלקו מידיהם?" - עד כדי כך. וכמו "שלום עכשיו" שהעלו את הרעיון - אותו רעיון מעוות הפוגע בכבודם של אלה שנפגעו ומגרה את הערבים הטרוריסטים לעשות מעשים נוספים כאלה - לבוא לעשות פיוס. אנחנו צריכים לבוא לעשות פיוס. לא שמעתי, כשם שלא שמענו מעולם מאלה שרצחו יהודים, על התחושה כאילו הם צריכים לבוא לבקש סליחה.

כהנא אוטנטי יותר מחרות

ח"כ חיים רמון שעונה לרב ולדמן, ומתריע מפני "הידרדרות" מצביעי הליכוד, המפד"ל והתחיה ל"כהנא", מציין בפתח דבריו כי הערבים הם אויב.

"הערבים הם אויב ויש לנו מלחמה אתם, מלחמה לאומית", אומר רמון. "הם אויב לא סימפתי. אינני הולך להגן עליהם. אבל, בבית הזה מתנהלים ויכוחים עלינו, על האופן שבו צריך העם היהודי להתנהג, על מה שעלינו לעשות. אנחנו מקווים שהערבים יהיו מוכנים להושיט בשלב כלשהו יד לשלום. לכן, כאשר אני מתווכח אתך, או כשאחרים מתווכחים אתך, איש איננו אכול שנאה עצמית. אם אינני מסכים אתך, אין משמעות הדבר שאני אכול שנאה עצמית. אני מודאג ממה שקורה לכם.

אתם אינכם מבינים את מהות העימות; אתם מן הצד האחד, והערבים הקיצונים מן הצד השני. כל עוד אתם תיתנו את הטון אצלנו והם ייתנו את הטון אצלם, ימשיך הדם להישפך. רק אם נגיע אל התבונה שיש רק דרך של פשרה, והם יוותרו על חלק מחלומותיהם ואנחנו נוותר על חלק מחלומותינו, רק אז, רק אז אנחנו נצליח להגיע לשלום, שהוא ערך יהודי.

רמון אף נחלץ לצד צה"ל לאור הביקורת עליו מימין.

"יושבים שרי ישראל, מתחקרים ואומרים שיש להוציא את התחקיר מידי צה"ל. איך אפשר להעלות על הדעת שרים בממשלה שיגידו זאת? לאן אתם רוצים להגיע? זבולון המר: חקירת הצבא היתה מגמתית. כך הוא אמר. זה לא עזר לו במפד"ל. יש קיצונים טובים ואותנטיים ממנו במפד"ל, והם בחרו בשאקי. ואריק שרון אומר על הודעת צה"ל בעקבות החקירה: התרפסות יהודית. ובני קצובר וגאולה כהן אומרים: להדיח את הרמטכ"ל. ולמה? כי הוא אמר אמת, והדוח הוכיח שהוא אמר אמת.

אתם, בליכוד, במירוץ המטורף שלכם ובהקצנה הזאת אתם רצים אחרי "גוש אמונים". אתם פוחדים: ראו מה קרה למפד"ל, היא הפסידה את כולם ל"תחיה". גם אתם תפסידו ל"תחיה", ועוד גרוע מזה: לכהנא. כי כהנא אותנטי יותר מדקל (סגן שר הביטחון דאז – א"ג) בדמות כהנא. ומי שרוצה את כהנא לא צריך את דקל".

"צה"ל מעוות את הדו"ח ממניעים פוליטיים"

ח"כ הרב חיים דרוקמן עונה גם הוא לאנשי השמאל ומאשים את צה"ל ביצירת דו"ח מעוות על האירועים ממטרות פוליטיות.

 "יש יהודים שיוצאים ממש מגדרם כדי להפחית מחומרת האירוע בביתא, על-ידי הבלטת נקודות התורפה בטיול של הילדים מחד גיסא, ועל-ידי הבלטת העזרה שהגישו אנשים מביתא להצלת הילדים מאידך גיסא...

אני מסיים ואומר, רצוני להזכיר את הדוח של צה"ל, הקובע שרק מעטים מבין תושבי הכפר ביתא לקחו חלק פעיל בניסיונות להרגיע את הרוחות, בסיוע לחילוץ ובמתן עזרה רפואית למטיילים. לעומת זאת, הקיפו את המטיילים מאות תושבים, שהשמיעו קריאות הסתה וזרקו אבנים, ועשרות תושבים שתקפו בפועל.

זוהי התמונה האמיתית, שמנסים לטשטש ולעוות אותה כדי שהיא תתאים לתיזה הפוליטית המעוותת, שלפיה צריכים יהודים להתקפל מיהודה, משומרון ומחבל-עזה, כי עצם הימצאותם שם מהווה פרובוקציה.

אולם, רצוני לומר לכל אלה, אם כנים אתם, אתם עליכם להודות, כי לפי גישה זו יהודים הם פרובוקציה בארץ-ישראל כולה, לרבות ירושלים. האם השקפה זו מקובלת עליכם? אם כן, תגידו אותה בגלוי, כדי שהעם ידע וישפוט".

ומה קורה בואדי ערה?

רק השבוע נתגלו באחד מיישובי הגליל למעלה מ-‎000,1 קלטות, שכללו דברי הסתה נגד מדינת ישראל, בתוספת קריאה להקמת מדינה פלשתינית במקומה. כפי שנמסר, יש שוק לקלטות האלה, אף שהן שאינן מחולקות חינם, כי אם נמכרות בכסף מלא. תופעה זו צריכה להדליק אור אדום אצלנו. עלינו לקרוא נכוחה את המפה, כי הפורעים והמסיתים הערבים לוטשים את עיניהם לארצנו כולה. אם לא נפעל מתוך ההיבט של "חכם הרואה את הנולד ונגיב על התופעה הזאת מייד כדי לעקור אותה בעודה באבה, מי יודע מה עוד מצפה לנו. רצוני להתריע על כך בכל לשון של בקשה - אסור לזלזל בתופעה זו, ויש לטפל בה במלוא החומרה, כדי שלא תתממש נבואתו של חבר הכנסת מיעארי, שלפיה האינתיפאדה תתפשט גם מעבר למה שקרוי גבולות ה"קו הירוק".

וכמו כאילו לא עברו 30 שנה, סגן שר הביטחון מיכאל דקל שעולה לדבר לאחר הרב דרוקמן מזכיר אירוע של ידויי אבנים על יהודים בואדי ערה:

"כפי שחברי הכנסת הצעירים, צעירים ממני בגיל, הציגו את הדברים כאן, אני מתחיל לחשוב, האם הציונות בטעות יסודה? האם המגמה והשאיפה להגיע לארץ-ישראל לא היתה שאיפה שצריך לשאוף אותה? האם המלים "להיות עם חופשי בארצנו" פירושן להיות עם חופשי בגטאות? כפי שהיו בפולין יכלו להיות גם כאן.

חברי הכנסת, ההתנפלות על ילדי ישראל בכפר ביתא היתה מפני שאלה ילדים יהודים. אולי באמת נעשתה טעות שלא נעשו הסדרים מתאימים עם הצבא איך ואיפה לטייל.

אלה שנסעו ב-‎21 בדצמבר בוואדי-ערה ונרגמו באבנים, הם לא יכלו לעשות תיאום עם הצבא והם נרגמו באבנים מפני שהם יהודים".