חודשים אחרי הפרעות של הערבים בישראל, ולאור האכיפה הדלה, במשטרה אומרים כי הארגון לא ערוך כראוי ואת החשבון ישלמו האזרחים. ''הערים המעורבות יחוו פרעות אלימות יותר - אך לא נוכל לסייע מהר'', צוטטו בכירים במשטרה.
למרות הזמן הרב שעבר מאז פרעות תשפ"א, מסתמן כי גם בגל הפרעות הבא, שלפי גורמים במשטרה יתרחש בוודאות ואף יהיה אלים יותר, כוחות המשטרה יהיה מוגבלים להגיב ולפעול בקרב המגזר הערבי.
במהלך הפרעות תושבי איזורים נרחבים בארץ ישראל ובראשם תושבי לוד, רמלה, עכו, יפו וחיפה, שיוועו לסיוע והגנה, דבר שהביא יהודים מרחבי הארץ להתארגן ולהגיע כבר בלילה השני להגנת התושבים היהודים שנותרו חסרי אונים אל מול הטרור הערבי.
מנתוני המשטרה עולה כי במהלך פרעות תשפ"א, התקבלו מעל 150 אלף שיחות במוקד המשטרה כאשר הגיעו ל-35 אלף אירועים.
נאום המפכ"ל על ניצים משני הצדדים גרם לאבדן אמון עמוק ביכולת המשטרה לקרוא את המציאות בשטח ולהבין מי הגורם התוקף ומי המותקף ובשל כך נשמעו קולות לתגבר את הגזרה בלוחמי גולני שיהיו מסוגלים להגן על התיבור היהודי המותקף.
במסגרת צעדות הלפידים בעכו בהם יוצאים ערבים מהעיר בקריאות לשחרור המפגעים שתקפו, שרפו, היכו ופגעו ביהודים, בעסקים וברכוש בזמן הפרעות, הונף אמש בליבה של העיר דגל 'פלסטין' מבלי שהמשטרה או העיריה מחרמים את הדגל. כזכור, הערבים מעכו ביקשו לפני כלודש מהשרש"פ שיכניסו את פועי העיר אשר יושבים במאסר בכל הסכם עתידי על חילפוי שבויים מול הרש"פ.
לפני מספר ימים הנחה השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב את המפכ''ל שלא להחרים דגל אש''ף בהפגנות. בר לב אמר כי ביקש להגביל את לקיחת הדגלים ממפגינים רק למקרים שבהם נשקפת סכנה מיידית לשלום הציבור, על רקע נוהג במחוז ירושלים להחרים את הדגלים, בעקבות פניית ח"כ עופר כסיף מהרשימה הערבית המשותפת.
'חוק המאבק בטרור' מאפשר למשטרה להחרים דגלי אש"ף רק אם מדובר במקרה בו הנפת הדגל מהווה מעשה של "הזדהות עם ארגון טרור", עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר, אולם לא הוגשו כתבי אישום בעניין.
במהלך השבת התקיימו הפגנות מול תחנות משטרה בעקבות העליה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. המפגינים יצאו בעקבות קריאת ועדת המעקב הערבית להטיל את האשמה בריבוי הרציחות על מדינת ישראל שאינה פועלת כנגד כמויות הנשק הרבות במגזר ואחוזי הפענוח המעטים ביחס לציבור היהודי.
