פסטיבל השחרור ב"מחנה הפליטים" בג'נין, הביא לעימות חריג בין מארגני האירוע מסניף הפתח בג'נין למשטרה הפלסטינית שלא כל כך אהבה את האירוע, בו הצטופפו אלפים בניגוד להנחיות למניעת התפשטות מגפת הקורונה.
האירוע התרחש לפני כחודש וחצי, במהלך קבלת הפנים של נידאל נגנגיה שהשתחרר לאחר 17 שנים בכלא הישראלי, בגין עבירות טרור שביצע בתקופת האינתיפאדה השנייה.
הפסטיבל, שכלל אלפי משתתפים וכן ירי כבד של עשרות חמושים רעולי פנים, הביא לניתוק החשמל משכונות בג'נין וב"מחנה הפליטים", לאחר שקליע פגע בקו חשמל.
מסיבת שחרור למחבל בג'נין:
דובר הממשלה הפלסטינית איברהים מלחם קרא לאחר מכן למשפחות המחבלים הכלואים בישראל, "לשנות את תרבות הקבלה של ילדינו החוזרים מבתי הכלא בישראל. הם גיבורים והם מבינים שהם הראשונים לעמוד בחוק ובהוראות המגנות על העם הפלסטיני".
זהו אינו המקרה הראשון של התנגשות בין מסיבות השחרור של המחבלים לבין המשטרה הפלסטינית, בפעם הקודמת במהלך פסטיבל ענק שנערך בכפר סאלם בשומרון לשני מחבלים רמי עיסא ויאסין כרכרי פעילי החזית העממית, הוקפצה המשטרה הפלסטינית שהתעמתה עם החוגגים בעקבות הירי המסיבי.
הפסטיבל העצום שהופק לכבודו של נדאל נגנגיה מי שהוגדר בתקשורת הישראלית בזמן מעצרו "ראש מחבלי התנזים בג'נין", התרחש בתקופת שחרורם של שורת מחבלים מה"מבוקשים" של האינתיפאדה השנייה. רבים מהמחבלים המשוחררים - אלו שלא הורשעו ברצח בפועל, ולא נגזר עליהם מאסר עולם, מסיימים בתקופה זו את עונשם. חבריהם השתחררו כבר במסגרת עסקת שליט.
מתחם הענישה של המחבלים שהיו חלק מהמערך הלוחם של הפלגים השונים ב"מחנות הפליטים" ובערים בזמן האינתיפאדה, כאלו שהורשעו על פי רוב בניסיונות רצח, בירי לעבר חיילים או אזרחים, או בהטמנת מטענים, על פי רוב סובב סביב 18 שנים. כך שמחבלים רבים, כאלו שנעצרו סביב מבצע "חומת מגן" לפני 18 שנה, משתחררים כעת. המחבלים שנהנו בכלא מתמיכה של הרשות הפלסטינים ומשכורות עתק, וקנו לעצמם מעמד של כבוד בבתי הסוהר, ובכפרים שלהם. מתקבלים ברחוב הערבי כגיבורים, בחגיגות המאורגנות על ידי אנשי הפת"ח, והפלגים השונים.
המונים, ילדים, רעולי פנים ויריות באוויר: קבלת פנים למחבלים משוחררים:
כך למשל, נידאל ננגניה עצמו, שהיה מ"ראשוני הלוחמים בגדודי חללי אל אקצה", הוא מהערבים הבודדים שנותרו מאלו שלחמו נגד צה"ל במחנה הפליטים ג'נין וגם השתתף בעצמו בקרב בסמטאות ג'נין שבו נפלו 13 לוחמי צה"ל. רובם של המחבלים שהשתתפו בקרב הפכו ל"שאהידים", מעטים נוספים שפוטים למאסרים ארוכים יותר. לאחר הקרב בגנ'ין נכנס ננגניה יחד עם אחיו לראש רשימת המבוקשים, שניים מהם נהרגו לבסוף, השניים האחרים נתפסו כשנידאל נשפט ל-17 שנים על מעורבותו בביצוע והכוונת פיגועי ירי באזור ג'נין וניסיון להוציא לפועל פיגועי תופת.
מחבל נוסף שהשתחרר ממש לאחרונה הוא "ג'ומעה אל-טייה" מהכפר ניעמה (מערבית לרמאללה) שהשתחרר בימים האחרונים (8 במאי) לאחר 18 וחצי שנות מאסר בכלא. המחבל ששימש בתפקיד פיקודי בכיר בזרוע הצבאית של הג'יאהד האסלאמי ברמאללה, פיקד על פיגועי ירי רבים כנגד חיילים ואזרחים באזור בנימין. שימש גם בכלא כחבר בוועדת ההנהגה של אסירי הג'יהאד האסלאמי, וכתב מספר ספרים, שהוברחו אל מחוץ לכלא והודפסו על ידי הג'יהאד האסלאמי, לטענת כלי תקשורת ערביים, הוא החל ללמוד תואר שני במדעי המדינה באוניברסיטה העברית מבין כותלי הכלא, עד שהופסקה האפשרות למחבלים ללמוד באונ' העברית.
לפני כחודש וחצי שוחרר קוסאי חסן סלמה, מהכפר סילת אל חרתיה (בנפת ג'נין), קוסאי סלמה, שאחיו איברהים נשפט לשישה מאסרי עולם על מעורבותו ברצח יהודים, נלכד לאחר שהשתתף בפיגוע ירי ביישוב קציר שבואדי ערה. קוסאי הגיע יחד עם שותף לכיכר המרכזית המובילה לקציר, ויחד הם פתחו באש לעבר שני תושבים שעמדו בכניסה. בחסדי שמים עבר במקום תושב חיננית שזיהה את המחבלים וירה לעברם בחזרה, המחבלים נמלטו וכעבור שעות של סריקות נתפס קוסאי סלמה, ונשפט ל-17 שנות מאסר, ושוחרר לאחרונה ב-23 במרץ. בכפר סילת אל חרתייה ערכו לו מסיבת שחרור "קטנה" בצל הקורונה, שבה השתתפו מאות מתושבי האזור מלווים ברעולי פנים חמושים שחגגו את חזרתו של המחבל.
פיראס אבו עלייה ממחנה הפליטים דהיישה (בית לחם) נעצר ב2004, לפי מה שהתפרסם בתקשורת הישראלית פיראס שימש אז כראש התנזים באל-חאד'ר-דהיישה. בשונה משאר המחבלים המשוחררים לאחרונה, פיראס הקפיד על כללי הקורונה, ונשאר בבידוד שבועיים לאחר השחרור. כשב"מחנה הפליטים" קראו ללוות את "מנהיג חללי אל אקצה במחנה" מהגגות, ליווה אותו רק מזכיר הפת"ח ב"מחנה הפליטים". מושל בית לחם נופף לו מהמחסום ושיבח את התנהגותו: "האסיר המשוחרר ההרואי הזה הוא מופת, מכיוון שהוא סירב לקבל אותו ברבים, בהתאם להוראות האינטרס של עמנו. השבח לאל לשלומו. ברוך השם שנחגוג אותו ואותו לאחר תום הטקס הזה".
המחבל סקר שוואחנה (סקר אבו עיסא) מהכפר סילת אל חרת'יה שבצפון השומרון, המזוהה עם הפתח, שוחרר גם הוא בחודש האחרון (תאריך שחרור: 8 באפריל) לאחר שנעצר ב2002 במהלך מבצע "חומת מגן" כשנפצע בקרב מול חיילי צה"ל ג'נין. סקר התקבל בכפרו ביריות באוויר ושיירת רכבים. בין המברכים היה מושל ג'נין מטעם הרש"פ – אכרם רג'וב, יחד עם מזכיר הפת"ח במחוז ג'נין ששיבחו את המחבל ומשפחתו על הצעדה ה"צנועה" שקיימו לאור מגפת הקורונה.
מוחמד אל קודסי מטול כרם, השתחרר בפברואר השנה לאחר 18 שנים בבית הסוהר. אל קודסי נעצר במהלך האינתיפאדה בגיל 17 כאשר פתח באש לעבר חיילי צה"ל בעירו. אחותו נעצרה כעבור זמן קצר כאשר תכננה לבצע פיגוע התאבדות בישראל. הוא התקבל במסיבת שחרור גדולה שנערכה בעיר, בה מושל טול כרם שהשתתף יחד עם מזכיר תנועת הפתח בעיר, שמסר את ברכתו של אבו מאזן לרגל השחרור והדגיש את מחויבות הרשות הפלסטינית למחבלים הכלואים.
המחבלים המבוקשים שהשתחררו בחודשים האחרונים מצטרפים לרשימה ארוכה של מחבלים שנעצרו בזמן האינתיפאדה השנייה, חלקם מפקדים מגדודי חללי אל אקצה של הפתח, חלקם מגדודי אל קודס של הג'יהאד, וחלקם מחמאס, שחוזרים עכשיו לשטח. כולם התקבלו בחגיגות גדולות בהשתתפות מאות ואלפי תומכים, מסיבות שבדרך כלל מלוות בירי אינטנסיבי של רעולי פנים חמושים, כמיטב המסורת של התנזים בזמן האינתיפאדה.
בין מסיבות השחרור הגדולות שהיו בשנה האחרונה, בלטו מסיבת השחרור של המחבל זהראן זיידאת מבני נעים בחברון באפריל שנה שעברה. זהראת מפקד בגדודי חללי אל אקצה בגזרת חברון, היה מבוקש מימי האינתיפאדה השנייה עד שנלכד יחד עם מבוקשים בכירים נוספים כשהם מסתתרים בבית החולים לחולי נפש בבית לחם, משם לטענת השב"כ תכננו להוציא פיגועי התאבדות נוספים. פסטיבל שחרור נוסף בולט מיוחד ערך הג'יהאד האסלאמי בחברון למחבל שאהר חלחלה שהשתחרר במרץ שנה שעברה לאחר 17 שנים בכלא.
בקיץ שנה שעברה נעצר זכריה זביידי, מי שהיה הדמות הבולטת בגדודי חללי אל אקצה בג'נין, בתקופה שלאחר חיסולם ומעצרם של החבורה של נידאל ננגניה שהשתחרר כאמור לאחרונה, זבידי עצמו שהיה בראש רשימת המבוקשים אמנם לא נעצר וקיבל "חנינה" במסגרת "הבנות" עם אבו מאזן. לאחר מעצרו, התפרסם שזביידי ביצע בעצמו מספר פיגועי ירי יחד עם עורך דין ערבי ישראלי שייצג מחבלים.
כיצד תשפיע חזרתם של המבוקשים שעזבו את השטח בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, בסיטואציה שונה לחלוטין מזו שהם פוגשים כעת? כיצד תשפיע שובם של "הגיבורים" הזוכים לאהדה רבה של הציבור, בדיוק בתקופה שבה נחלש כוחו של אבו מאזן והמאבק על הירושה כבר החל בין הקבוצות השונות ברשות הפלסטינית? קשה להעריך אבל כדאי מאד להיערך.
מחבלים צריך להרוג 2 כ"ו אייר תש"פ 14:00 גלעד
בדם. ואש 1 כ"ה אייר תש"פ 15:04 שלמה