לפני כחודש עברו נעם והודיה גליק לביתם החדש בשכונת עמישב ברמלה. הבית, שפונה בצו בית משפט מדייריו הערבים שסירבו לשלם שכירות, נמצא בסמיכות לבית הכנסת חסד ואמת שהותקף בירי בשומר החומות וגם הוצת בשנה שעברה.
מאז נכנסה אל הבית, עוברת משפחת גליק סדרה של הצקות הולכות וגוברות. "פינצ'רו לנו את הרכב פעמיים, שברו לנו את הידית של הדלת פעמיים", אומר בשיחה עם הקול היהודי נעם גליק. "פעם אחת הם שמו לב שאשתי לבד בבית אז הם התגודדו מתחת לבית וצעקו עליה שהם מצטערים שהיטלר לא סיים את העבודה".
הקריאות נגד משפחת גליק. האזינו:
הטרור שמשפחת גליק עוברת הגיע לשיא בשבוע שעבר כשהבית הותקף. האירוע התחיל כשבחורים מישיבת רמלה באו לשמור על הבית בזמן שמשפחת גליק היתה בחופשה. השכנים הערבים שראו את הבחורים, התגדדו מסביב לבית ובשלב מסוים תקפו את הבחורים שנאלצו להתיז גז פלפל ולברוח. המשטרה שהוזעקה למקום לא הגיעה.
מאוחר יותר באותו לילה הגיע הרב אליעזר שחור, שמשמש ראש כולל בעיר, אל המקום במטרה לוודא שבית המשפחה נשמר. שוטרים שהיו במקום עצרו את הרב ולקחו אותו לתחנה לכמה שעות בלי להשאיר אף שוטר במקום. בזמן שהרב שחור היה בתחנת המשטרה, התקיפו השכנים הערבים את בית משפחת גליק ואת בית הכנסת הסמוך. הם תלשו את המזגנים, שברו את החלונות והרשתות, שברו גם חלק מהסורגים וניפצו את רכבו של הרב שחור. המשטרה כאמור, לא היתה במקום.
משפחת גליק הגיעה היום (רביעי) אל הוועדה לביטחון פנים של הכנסת לדיון מיוחד שיזם חבר הכנסת צבי סוכות. "אני לא יודעת כמה מכם מבינים את הסיטואציה" אמרה הודיה בוועדה. "שנינו דור שלישי לניצולי שואה. אם סבתא שלי היתה שומעת את זה אני לא יודעת מה היא היתה אומרת. אני חיה במציאות חיים שהבית שלי נופץ ואותם אנשים שעשו את זה מסתובבים איתי, פה בחצר. ולא רק שהם מסתובבים, הם גם באים וצועקים עלי, איך אני אמורה לחיות ככה?" שאלה הודיה. "אני שואלת אתכם, מי שאחראי על זה, מה זה הדבר הזה? איך אף אחד לא עצור?".
בשיחות שעשינו עם התושבים עולה תמונה מדאיגה בנוגע לטיפול של הרשויות בפורעים. "המשטרה והעיריה רוצות שקט, זה הדבר הכי חשוב בעיניהם. גם אם עוצרים את הפורעים הערבים הם משחררים אותם בלי כלום. הם אומרים בפירוש שמבחינתם יוצרי הבעיות הם הדתיים שהגיעו" כך אומר לקול היהודי תושב העיר רמלה. "מסביב לבית של משפחת גליק יש חצר שהערבים השתלטו עליה באופן לא חוקי ועכשיו העיריה כנראה תיתן להם את זה באופן רשמי" הוא מספר.
גם נעם גליק מספר בשיחה עם "הקול היהודי" על מאמצי הגישור של העיריה והמשטרה. "המשטרה אמרה לנו בהתחלה שהיא איתנו, ואם הערבים יעשו משהו הכי קטן היא תיכנס בהם, אבל בפועל היא לא עושה כלום." הוא מאשים. "עכשיו, אחרי האירוע האחרון, הם התחילו להביא כל מיני צוותי גישור שיעשו פשרה, אבל אפילו את זה הם עושים מאחורי הגב שלנו."
רמלה נחשבת לעיר מעורבת שקטה במיוחד אבל מתחת לפני השטח מצטיירת תמונה שונה. מאז שנת 2008 פועל בעיר פורום גישור בו חברים נציגי קהילות יהודים וערבים מכל רחבי העיר במטרה ליישב סכסוכים בין הצדדים באמצעות שיח. כדי להשיג את השקט הזה חברי הפורום מתגאים לדוגמא בכך שאחרי הרצח של ג'ורג' סעדו הי"ד בעיר, הם דאגו להפיץ את המסר שמדובר ברצח על רקע פלילי ולא לאומני, בניגוד לטענת בי משפחת סעדו. גם בזמן פרעות שומר החומות כשערבים השתוללו בעיר ואף רצחו את דסטאו ביסט הי"ד, המשטרה בשיתוף פעולה עם הפורום דאגה לסגור את העיר לכניסה של אנשים שאינם תושבים. בעקבות ההחלטה הזאת המשטרה עצרה מעצר שווא שישה עשר יהודים שבאו לחלק פיצות לתושבי העיר בזמן הפרעות.
גם מאז פרעות שומר החומות העיר לא שקטה, וכאן באתר הקול היהודי דיווחנו פעמים רבות על תקיפות של יהודים ופגיעות ברכוש יהודי בעיר. הצתת בית הכנסת איילת השחר, תקיפות שונות של ילדים, מבוגרים ורכוש.
בהזדמנות זאת נזכיר את החשיפה שלנו על אחד ממארגני הפרעות בשומר החומות בעיר, ערבי שלמד בבית ספר יהודי ונשוי ליהודיה.
גם בדו"ח מבקר המדינה על אירועי שומר החומות בערים המעורבות העיר רמלה לא נכללה, על אף אירועי טרור רבים שנמשכו ימים ארוכים ללא מענה משטרתי.
לפי נתונים שאספו תושבים ברמלה, דווחו לדבריהם כ-140 אירועים בימי שומר החומות מצד פורעים ערבים ובהם רצח דסטאו ביסט הי"ד, פציעתו באורח קשה של יונתן ריכטר, אירועי ירי, ניפוץ בתי כנסת, הצתת בית העלמין וחנות תשמישי קדושה, שריפת מכוניות, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה.
ממשטרת ישראל נמסר: עם קבלת הדיווח אודות המקרה נפתחה חקירה, במסגרתה נחקרו מעורבים ובוצעו פעולות הידברות בין הצדדים.
תגובת עיריית רמלה לא התקבלה עד מועד פרסום הכתבה. לכשתתקבל תפורסם.
