חשיפה: הפרקליטות ביקשה לבטל הרשעה לערבי שירה בפרעות בלוד

הסיפור הבא השאיר כמה משפטנים איתם שוחחנו כשהם פעורי פה. חלקם לא האמינו לדברינו עד שלא נוכחו כי הדברים כתובים בפרוטוקולים שחור על גבי לבן.

בדיקת הקול היהודי העלתה כי הפרקליטות ביקשה באופן חריג ביותר לבטל הרשעה שניתנה בידי שופט המחוזי- מרכז, חגי טרסי, בעניינו של איוב חסונה, שהואשם בתיק ירי חמור בלוד בזמן פרעות תשפ"א. עוד ביקשה הפרקליטות להקל בעבירה שיוחסה לו ואף להקל בעונשו באופן דרמטי, כך שלא ישב במאסר ממושך שהיה צפוי לו אלא ירצה עבודות שירות בלבד. הסיבה למהלך: אחיו מוסא נהרג בזמן שתקף בתי יהודים.

בדיקת הקול היהודי העלתה כי ככל הנראה מי שהובילה למהלך היא שופטת בית המשפט המחוזי בלוד מרב גרינברג, ששחררה את חסונה גם בעבר בשל נסיבותיו המשפחתיות - קרי מותו של אחיו.

מהלך זה אף הוביל להקלה דרמטית בעונשם של שני פורעים נוספים עליהם נגזרו אתמול עונשים מקלים.

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

הסיפור מתחיל בהתקפה הערבית בכיכר הפרחים בלוד, בזמן מבצע שומר החומות על בתי היהודים באזור. במהלך ההתקפה נורה ונהרג מוסא חסונה, אחד הפורעים, בזמן שהפורעים יידו אבנים ובקבוקי תבערה על בתי יהודים. התיק נגד מגיני השכונה היהודים נסגר מחוסר אשמה לאחר שהוברר כי הצילו את תושבי השכונה היהודים בירי שביצעו.

בהמשך לכך, בני משפחתו של חסונה ורבים מערביי לוד הגבירו את המהומות, ביצעו ירי, הבעירו צמיגים ושרפו רכבי יהודים. השיא היה רצח יגאל יהושע הי"ד יום למחרת.

השב"כ והמשטרה שהתעוררו באיחור, עצרו לאחר הפרעות חלק מהשותפים למעשים. בין השאר נעצרו אחיו של מוסא – איוב, בן דודו מוחמד, וצעיר ערבי נוסף בשם מוחמד אלעוור. השניים האחרונים הואשמו בעבירות הצתה והכנת בקבוקי תבערה, ויחד עם איוב הואשמו שלושתם יחד בעבירות נשק שונות וביצוע ירי מגג ביתם.

איוב אף הואשם כי נסע עם אחיו מוסא בשנת 2018, ומוסא ביצע ירי על בית משפחה ערבית עמה היו מסוכסכים.

הסדר הטיעון הראשון – הרשעה בירי

במסגרת עסקת טיעון שהושגה בחודש מרץ, מחקה הפרקליטות את עבירת הירי הפלילית עם האח "המנוח" מהאישום נגד איוב, והוסיפה כי הירי שבוצע בידי השלושה בזמן שומר החומות, נעשה כאשר סברו שהמון מגיע לביתם. עם זאת העבירות נותרו חמורות וכתב האישום מתאר כיצד שלושת הצעירים הערבים ביצעו ירי מגג בית בנשקים לא חוקיים.

ב-8/3/22 הוצג בידי הפרקליטות והסניגור הסדר הטיעון בפני שופט בית המשפט המחוזי חגי טרסי, וזה הרשיע את איוב על פי הודאתו, בעבירות נשק חמורות הכוללות ירי מנשק חם ונשיאת נשק ותחמושת – עבירות שאמורות להביא למאסר ממושך של מספר שנים, שכן קבועה מדיניות של עונשי מינימום לעבירות אלו.

הוא נשלח לתסקיר שירות מבחן ונקבע דיון טיעונים לעונש לחודש נובמבר.

התיק עובר לשופטת גרינברג וההרשעה מתבטלת

אלא שאז חל מפנה דרמטי וחריג ביותר בפרשה.

דיון הטיעונים לעונש התקיים בתאריך 14/11/22 אצל השופטת מרב גרינברג.

אולם במקום לטעון לחומרת העבירות ולבקש עונש מאסר ממושך על הנאשם, הודיע נציג הפרקליטות, עו"ד אורי רניצקי, כי הוא מבקש לבטל את הכרעת הדין בעניינו של איוב חסונה ולהציג הסדר טיעון חדש ומקל במיוחד, בו יורשע בעבירה שלא תגרור ולא יום אחד נוסף של מאסר.

"לאחר שעיינו בתסקיר ובהמשך להסכמות שהגענו, נבקש לבטל את הכרעת הדין שניתנה, וחלף זאת להרשיע את הנאשם בעבירה של פזיזות ורשלנות בכלי נשק", ביקש מביהמ"ש.

נזכיר, כי כתב האישום מתאר ירי באמצעות נשק לא חוקי, אירוע שמבחינת העובדות לא הולם את עבירת פזיזות ורשלנות בכלי נשק, ולכל הפחות מקים גם החזקת נשק.

הפרקליטות הודיעה כי תעתור יחד עם הסנגורים לעונש של שלושה חודשי עבודות שירות בלבד. "אנו מתחשבים בהמלצות שירות המבחן, בתקופה שבה היה עצור ובנסיבות הטרגיות החריגות של הנאשם ומשפחתו", הצהיר עו"ד רניצקי.

הנסיבות הטראגיות כזכור, הן מותו של מוסא חסונה בהתקפה על בתי היהודים בכיכר הפרחים בלוד.

כך, נאשם שהורשע באירוע חמור של ירי והחזקת נשק לא חוקי, מוצא עצמו לפתע עם סעיפי אישום קלים ועונש מגוחך.

השופטת הודתה לפרקליטות

קריאת החלק הראשון של פרוטוקול הדיון עשויה ללמד על כך שהיוזמה לביטול ההרשעה באה מהפרקליטות, אולם המשך התנהלות הדברים, כמו גם דברי סניגור בתיק, מלמדים אחרת.

בתגובה לדברי הפרקליט אמר לפרוטוקול אביו של הנאשם איוב ושל מוסא חסונה: "תודה רבה לכם, אני מודה לבית המשפט על העזרה", תוך שמצוין בפרוטוקול כי הוא בוכה.

השופטת מרב גרינברג מסרה הכרעת דין מתוקנת, ביטלה את ההרשעה הקודמת ואף ציינה בהחלטה מיוחדת כי היא מודה לפרקליטות על המהלך. "אני מודה למאשימה על הגינותה הרבה והתחשבותה בנסיבותיו המיוחדות ובנסיבות משפחתו של הנאשם", כתבה גרינברג.

אך מדוע בוצע המהלך החריג של ביטול הרשעה והקלה עם נאשם בעבירות נשק חמורות? עו"ד ליאור אשכנזי המייצג בתיק את מוחמד חסונה, נאשם נוסף, סיפר לקול היהודי כי השופטת גרינברג היא זו שדחפה את הפרקליטות לבטל את הכרעת הדין של השופט טרסי, וזאת עקב הנסיבות המשפחתיות של משפחת חסונה שבנם נהרג.

דברים אלו מסתדרים הן עם פרוטוקול הדיון, הבעת התודה של האב לשופטת והבעת התודה של השופטת לפרקליטות, והן עם העובדה שהשופטת גרינברג היתה גם זו שדאגה לשחרר את איוב חסונה בהליך המעצר שלו.

עם הגשת כתב האישום החמור, הפרקליטות ביקשה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים, אולם השופטת גרינברג נתנה בדיון מספר "הערות" שהביאו לשחרורו של איוב חסונה.

בפרוטוקול הדיון ב-11/10/21 אומר עו"ד אורי רניצקי כי "נוכח הנסיבות המאוד מיוחדות של משיב 2 (איוב חסונה א"ג), המאובחנות משאר המשיבים, והערות ביהמ"ש, אנו נסכים כבר היום להעבירו למעצר בתנאי איזוק".

חסונה אכן שוחרר למעצר בית, בהמשך יצא גם לעבוד, וכעת בזכות השופטת גרינברג גם בוטלה הרשעתו בעבירות הנשק החמורות שהיו שולחות אותו למאסר ממושך, וככל הנראה הוא ישלח לעבודות שירות בלבד. דיון טיעונים לעונש יתקיים בעוד כחודש.

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

הנאשמים הנוספים הצטרפו לחגיגה

אלא שכאן לא מסתיימת הסאגה. כאשר הבינו עורכי דינם של שני הנאשמים הנוספים כי הרשעתו של איוב חסונה בוטלה והומרה בעבירה קלה, הם הגישו בקשה דחופה בה איימו לחזור בהם מהסדר הטיעון עקב הנסיבות החריגות.

"על פניו יש בכך נתון חריג ביותר שחותר תחת הסדר הטיעון שנעשה עמם ועלול להקים טענות של חזרה מהודאה ומהסדר הטיעון", כתב עו"ד אשכנזי המייצג את מוחמד חסונה, בן דודו של ההרוג. הם אף מחו על כך שהפרקליטות לא יידעה אותם על הסדר הטיעון החדש עם איוב חסונה.

בעקבות כך נאלצה הפרקליטות להגיע להסדר מקל גם עם שני הנאשמים הנוספים. הללו אמנם מואשמים בעבירות נוספות של הצתת רכבים, הכנת בקבוקי תבערה ועוד, ולפיכך ירצו עונשי מאסר של 36 חודשי מאסר ו-18 חודשי מאסר, אך כאמור רק עבירת הירי והחזקת הנשק לבדה באירוע הירי מהגג היתה צריכה להכניסם למאסר ממושך בהרבה.

מי אחראי לשחרור המביש? הפרקליטות ובית המשפט ראש בראש

לאחר שהתקבלו תגובות דוברות הקרשות השופטת ותגובת הפרקליטות התברר כי שני הגופים מאשימים האחד את השני באחריות לתיקון כתב האישום, ובעוד הרשות השופטת טוענת כי בית המשפט לא "דחף" את הצדדים להסכמות, בפרקליטות אומרים כי מי שביקשה את תיקון כתב האישום היא אכן השופטת מרב גרינברג.

תגובת דוברת הרשות השופטת: "מדובר בכתב אישום אשר כלל שלושה נאשמים. עניינו של הנאשם 2 נדון בנפרד מעניינם של הנאשמים 1 ו-3. הנאשם 2 הורשע בעבירות המפורטות בכתב אישום מתוקן ולאחר תסקיר שהוגש בעניינו ובמסגרת הסדר טיעון בין הפרקליטות לסנגור, אשר אף סיכמו לעתור במשותף לענין העונש. הדיון לטיעונים לעונש קבוע ליום 2.1.23. 

בהמשך להרשעתו של הנאשם 2  הוגש לבית המשפט הסדר טיעון הכולל כתב אישום מתוקן בעניינם של הנאשמים 1 ו-3 והוסכם בין התביעה לסניגורים על עונש סגור לגבי נאשמים 1 ו – 3 על רקע הסדר הטיעון שנרקם עם הנאשם 2. משיקולי אחידות בענישה והעקרון לפיו בתי-המשפט מכבדים בדרך-כלל הסדרי טיעון, החליט בית המשפט בנסיבות החריגות והייחודיות, לכבד את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים לגבי הנאשמים 1 ו-3 לענין ההרשעה והעונש.

בית המשפט לא ״דחף״ את הצדדים להסכמות אלא כיבד את ההסכמות אשר הושגו ביניהם והדברים באים לידי ביטוי בפרוטוקול ובהחלטות".

תגובת פרקליטות מחוז מרכז (פלילי): "בתיק המדובר הוגש כתב אישום נגד שלושה נאשמים ובהם איוב חסונה, אחיו של מוסא חסונה אשר נורה ומת במהומות שומר חומות. האירועים נשוא כתב האישום בוצעו בסמוך לאחר מכן ועל רקע נסיבות אלה.

לאחר הליך גישור שהתקיים בבית המשפט הגיעו הצדדים לנוסח של כתב אישום מתוקן, כאשר התיקון נערך על רקע קשיים ראייתיים הקיימים בתיק. לאחר הודאתו של איוב חסונה בכתב האישום המתוקן הוא הופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן כמתחייב על פי החוק.
לאחר קבלת התסקיר, במעמד הדיון שנקבע לשמיעת הטיעונים לעונש, נעתרה המאשימה לפניית בית המשפט להקל בעניינו על רקע נסיבותיו האישיות המיוחדות. על רקע בקשה זו תוקן כתב האישום בשנית באופן מקל, ובהסכמת המאשימה הופנה הנאשם לממונה על עבודות שירות על מנת שתיבחן התאמתו לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

בהמשך תוקן האישום הרלבנטי בהתאמה גם בכתב האישום בעניינם של שני הנאשמים הנוספים. יצוין כי שני הנאשמים הנוספים הורשעו בעבירות נוספות ובאישומים נוספים, והם נדונו במסגרת הסדר טיעון ל-36 חודשי מאסר בפועל, ו-18 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים".