המאמר פורסם בעמוד הראשון של העיתון אל-חיאת אל-ג'דידה, העיתון הרשמי שמשמש כשופר הרש"פ וממומן מתקציבה כאשר עורך העיתון מתמנה על ידי אבו מאזן. אין בו, אף פעם, ביקורת על הרש"פ. בעבר הובהר כי מאמרי המערכת מציגים את הקו הרשמי של העיתון, וקו זה נמשך אל הרש"פ עצמה. במאמר שפורסם מספר ימים לאחר פגישתם, נמנו חמישה הישגים משמעותיים שצמחו מהפגישה בעבורם.
אם הדיווח אכן משקף את ההסכמות שגובשו, המשמעות היא כי שר הביטחון גנץ הסכים לפתוח מחדש את הסכמי אוסלו ולאשר ויתורים מפליגים לטובתם, ובכללם מימוש חלקי של "זכות השיבה" והשתלטות פלסטינית על שטחי C; פעולה לתיקון חוקים של הכנסת; והמצאת מנגנון לעקוף חוק אחר. אל מול הישגים משמעותיים אלה, לא צוין ולו דבר אחד שאבו מאזן הסכים לו בתמורה.
מימוש זכות השיבה עבור כ-40,000 פלסטינים - ההישג הראשון במעלה היה קבלת אישור לאיחוד עבור 5,000 משפחות פלסטיניות. על פי המאמר, מתן האישור לאיחוד משפחות אלה אינו מסתכם במתן מענה ל-5,000 בני אדם, אלא נותן מענה בפועל, ומשפר את חייהם של מעל ל-40,000 פלסטינים. מעבר למתן ההסכמה לממש חלקית את "זכות השיבה", על פי הרש"פ שר הביטחון גנץ אף הסכים לעוד דרישות.
"חזרת חלק מכספינו המוחזקים בישראל" - כמענה למדיניות הרש"פ לשלם תגמולים כספיים למחבלים כלואים ומשוחררים, למחבלים פצועים ולמשפחות של מחבלים הרוגים, נחקק בשנת 2018 החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל ("חוק הקיזוז").
על פי החוק בתום כל שנה מגיש שר הביטחון דוח לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט הביטחוני) ובו הוא מפרט את היקף תשלומי הרש"פ למחבלים בשנה החולפת. לאחר אישור הדוח על ידי הקבינט הביטחוני, מוקפא מתוך כספי המיסים שמדינת ישראל גובה ומעבירה לרש"פ, סכום השווה להוצאת הרש"פ בתגמולי טרור.
מכוח חוק הקיזוז, אישר הקבינט לקזז סכום כולל בסך 1.857 מיליארד ₪, סכום שווה ערך לתגמולים ששילמה הרש"פ למחבלים רק בשנים 2018, 2019 ו-2020. מכוח החלטות אלה אמור להיות סכום בסך למעלה ממיליארד ₪, בחשבון של משרד האוצר.
על פי חוק הקיזוז, ניתן לשחרר כספים אלו לרש"פ רק כאשר שר הביטחון מאשר כי חלפה שנה מבלי שהרש"פ שילמה ולו אגורה אחת למחבלים. על פי הדיווח מפגישת אבו מאזן והשר גנץ, האחרון הסכים על "החזרת חלק מכספינו המוחזקים בידי ישראל."
משום שקיימת מניעה חוקית לשחרר את הכספים שהוקפאו, בתקשורת הישראלית הוצגה ההסכמה על "החזרת חלק מכספינו", כאילו ממשלת ישראל תיתן לרש"פ הלוואה, בתנאים נוחים במיוחד, בסך מאות מיליון ₪.
"הסכמה על תיקון כמה מסעיפי הסכם פריז הכלכלי" - הנספח הכלכלי של הסכמי אוסלו מוכר בכינויו "הסכם פריז". בהסכם זה סוכם, בין היתר, שמדינת ישראל תוותר לטובת הרש"פ על מיסים רבים. מיסים אלה מהווים כמחצית מכלל ההכנסות של הרש"פ. בצעד תקדימי, הסכים, לכאורה, השר גנץ "על תיקון כמה מסעיפי הסכם פריז הכלכלי לטובת הסוחר והאזרח הפלסטיני."
ההסדרים שאותם מבקשת הרש"פ לתקן מזה שנים רבות – כמו למשל גביית מיסי בלו על דלקים – אינם קבועים רק בהסכם פריז, אלא גם בחוקי היישום של הסכמי אוסלו (חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו. הסכמה ל"תיקונים" כפי שמבקשת הרש"פ, משמעותה הסכמה להביא לכנסת הצעות חוק שיתקנו את חוקי היישום לפי דרישות הרש"פ, דבר שלא נעשה מזה 25 שנים.
לחלופין ייתכן והשר גנץ הסכים רק לפתוח את הסעיף בהסכם הביניים, שבו הפלסטינים הסכימו לשלם עמלת טיפול של 3% על מערך גביית המיסים. בין כך ובין כך, מדובר בהישג משמעותי מאוד לרש"פ.
הסכמה על בנייה פלסטינית בשטחי C - על פי הסכמי אוסלו, חולקו יהודה ושומרון לשלושה אזורים. שטחי A נתונים לשליטה מלאה של הרש"פ (למעט לצורך אכיפה בעניין טרור); שטחי B נתונים, ברמת העיקרון, לשליטה אזרחית של הרש"פ ולשליטה ביטחונית של ישראל; ושטחי C נתונים לשליטה ישראלית מלאה.
בשטחי C נמצאים כל הישובים הישראלים באזור ועתודות הקרקע הישראליות. על פי הסכמי אוסלו, מעמד שטחי C הושאר למשא ומתן עתידי בין הצדדים. בעוד הפלסטינים בונים באופן נרחב בשטחי C, בנייה בלתי חוקית, בשל חיוניות השטח ממשלות ישראל נמנעו מלאשר בנייה פלסטינית בו.
בצדק רב מונה הרש"פ את מתן האישור לבנייה פלסטינית בשטחי C כהישג משמעותי ביותר של הפגישה, שהרי משמעותו הסכמה ישראלית לפתוח את אחד מנושא הליבה של הסכמי אוסלו ולוותר על שטחים לטובת הפלסטינים, אף ללא ניהול משא ומתן.
הסכמה להפעלת שירות סלולרי G4 - לבסוף צוין כי השר גנץ הסכים להפעלת שירות 4G למכשירי טלפון ניידים.
אם הדיווח על אודות הדברים שסוכמו בין אבו מאזן לשר גנץ מדויק, הרי שאבו מאזן אכן הצליח להשיג הישגים משמעותיים ביותר לטובת הפלסטינים, וזאת מבלי לנהל משא ומתן מדיני, מבלי להפסיק את ההסתה לטרור המשתוללת ברש"פ ומבלי להפסיק את המדיניות המגונה והנפסדת של הרש"פ לתגמל מחבלים.
