בעזה אחד מהנימוקים שטראמפ נתן לתוכנית שלו היא שזה מה שיהיה הכי טוב לעזתים כי עזה הרוסה לגמרי בעקבות המלחמה, זה משהו שלא מתקיים ביו"ש, אתה חושב שאפשרי בכלל לגייס תמיכה של העולם למשהו דומה ביו"ש?
"אני חושב שמצד אחד יש שוני בין עזה ליו"ש, כי בסוף הנשיא טראמפ מבסס את תוכנית ההגירה שלו על הצורך לשקם את הרצועה,
אבל יש דבר אחד שהוא דומה או ואפילו זהה וזה השליטה של גופי טרור איסלאמיים באוכלוסייה של האזרחים גם בעזה וגם ביהודה ושומרון. ערביי עזה חיים תחת שלטון הטרור של חמאס, עכשיו צריך לומר את האמת,רוב מוחלט של ערביי עזה נמצאים בתפיסות של חמאס, הם העלו את חמאס לשלטון, והזוועות של השבעה באוקטובר יכלו לצאת רק מאוכלוסייה נאצית, ולא רק מקומץ נאצים. במובן הזה אין חפים מפשע בעזה, או כמעט אין חפים מפשע בעזה. ועדיין, במשפט ובעמדה מול העולם, האוכלוסייה הזאת נמצאת תחת שלטון של ארגון טרור לא לגיטימי וצריך לאפשר לה בעיניים מערביות, לחיות תחת שלטון שמייצר חיים אזרחיים חופשיים יותר, והדבר הזה נכון לחלוטין גם ביהודה ושומרון.
"אבל צריך להבין שגם הטרור הערבי ביהודה ושומרון צומח בתוך אוכלוסייה שמגבה אותו ומעודדת אותו, וגם האוכלוסייה הזאת נמצא תחת משטר טרור איסלאמי רצחני בדמות הרשות הפלסטינית שזו אותה גברת בשינוי אדרת. אין הבדל מהותי בין הרשות לבין החמאס. לא בתפיסות שלה כלפי מדינת ישראל והיהודים, ולא כלפי השיטות שבהם מנהלים את האוכלוסייה הערבית שלהם.
"במובן הזה הדוגמה הבולטת ביותר היא הבחירות. הרי השמאל טוען כלפינו שאם נחיל ריבונות מלאה על כל יהודה ושומרון אנחנו נמנע מהערבים את זכות ההצבעה. הם מתעלמים מעובדה אחת קטנה, שהערבים ביהודה ושומרון לא קיבלו מהרשות הפלסטינית זכות הצבעה כבר הרבה מאוד שנים, כי הם יודעים היטב שאם הם יצביעו אז גם הם יבחרו בחמאס וידיחו את אבו מאזן ואת חבר מריעיו. במובן הזה יש לנו יסוד מאוד גדול להישען עליו ברמה ההסברתית: האנשים האלה חיים תחת שלטון טרור איסלאמי רדיקלי, בין אם קוראים לו חמאס בין אם קוראים לו רש"פ, ולכן צריך לאפשר להם את היכולת והזכות לחיות תחת שלטון שיכבד אותם שיאפשר להם את חופש התנועה שלהם. צריך לדעת שהיום ערבי שרוצה לעזוב את יהודה ושומרון לא יכול לחצות את הגבול החוצה לירדן, בלי אישור של הרשות הפלסטינית, מה שאומר שלמעשה הרשות הפלסטינית מחזיקה את ערביי יהודה ושומרון שרוצים לעזוב כבני ערובה ולא מאפשרת להם לעשות את זה".
"בוודאי. ערביי יו"ש מהווים איום על מדינת ישראל. גם על מה שמכונה ישראל הקטנה, בתפר ובערי המרכז. כשאני אומר ערי המרכז אני מתכוון עפולה וסביבותיה, חדרה וסביבותיה, נתניה וסביבותיה, כפר סבא וסביבותיה, תל אביב. מודיעין, ירושלים באר שבע. זה כבר לא סוד שהצבא נערך לאירועים המוניים בדמות אירועי ה-7 באוקטובר. זה אומר שהאוכלוסייה פה היא אוכלוסייה תומכת טרור, ובאופן טבעי מדינה חפצת חיים לא מעוניינת לחיות בשכנות לסכנה קיומית ולכן וודאי שיש ערך לעידוד הגירה: היינו לאפשר את זכות התנועה, את הזכות של אנשים לחיות ולהתפרנס בכבוד, גם במקום אחר. ולכן אני חושב ששינוי המאזן הדמוגרפי בין הים לירדן גם בעזה וגם ביהודה ושומרון הוא אינטרס ישראלי מובהק".
"אני חושב שיש פה עניין תודעתי. העובדה שזה אפשרי הופכת את הדבר הזה לסוגיה שאנשים יחשבו עליה ופתאום כשתהיה להם הצעה מעניינת הם יעזבו. ככל שאוכלוסייה נעה ויש לה את האפשרות לנוע, אז באופן טבעי גם הקשר והשייכות שלה למקום שבו היא נמצאת נחלש. הרי לאורך 70-80 שנה האחרונות יש כאן לאומיות מומצאת יש מאין, כל מה שצריך זה לחשוף את זה ע"י פתיחת השערים. כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לחתור למצב שמדינות מהעולם יסכימו לקבל את הערבים בין אם מדינות מוסלמיות קרובות ובין אם מדינות רחוקות.
"דבר נוסף הוא שברמה השיחה לא צריך לחלק בין עזה ליו"ש, כמו שדיברנו הרבה זמן ועכשיו ברוך השם זה מתחיל לקרות, ההתנהלות המלחמתית צריכה להיות ביו"ש כפי שהיא קורית בלבנון ובעזה. זה נכון לשיטות הלחימה וזה נכון גם לפתרון הזה. ובדבר הזה צריך לחתור מהר ובצורה מיידית ככל שהתוכנית של הנשיא טראמפ תתממש, אנחנו צריכים לחתור שהיא תתממש גם ביהודה ושומרון וגם בעזה במקביל ולא באופן טורי. זה נכון גם לגבי ההקצאה של המשאבים - אם באמת ינתנו מענקי עזיבה לערבים שעוזבים את עזה או ינתנו וויזות עבודה במדינות מסוימות, אנחנו צריכים לאפשר את זה גם לערבים ביהודה ושומרון".
"אני חושב שלא נכון שאנחנו הדורות הצעירים נדפוק על החזה של הדורות הקודמים. ההתיישבות נבנתה שלבים שלבים, דורות דורות, כל דור עם ההתמודדות שלו. מה שהיה נכון בעליות של גוש אמונים, לא בטוח שהיה אפשרי בתקופות אוסלו, של התמודדות עם פיגועים ועם ממשלות שהתנגדו להתיישבות, והצרו את צעדיה של ההתיישבות, וזה ממשיך עם תקופת הקמת המאחזים, ההתיישבות הצעירה, ולאחר מכן ראינו את ההסדרה של הדבר הזה. ועכשיו אנחנו בשלב חדש שלב של התפכחות גדולה בחברה הישראלית, שמאפשרת לייצר פתרונות שלא יכולנו לעשות קודם. אני חושב שהמטרה שלנו היא לראות את ההזדמנות שההווה נותן לנו ולחתור לעתיד טוב יותר, והעתיד הטוב יותר אומר שהחברה הישראלית התעוררה. אנחנו מתחילים לנוע מהטראומה אל פוסט הטראומה ובתקופת פוסט טראומה מתחילות לשקוע הבנות מאוד מאוד רציניות ויחד עם זה ברוך השם הקב"ה זיכה אותנו שיש ממשל בארצות הברית שמאפשר גם את המחשבה מחוץ לקופסה. וצריך לנצל את התקופה הזאת לשינויים אסטרטגיים בשטח לא רק בכללים של העולם הישן, אלא גם בכללים חדשים שהולכים ונכתבים תוך כדי המציאות המדהימה שאנחנו חיים בה".
"אני חושב שכמו כמו תמיד יש מקום לשני המסלולים. דיברתי על זה גלויות בכנס הריבונות שלנו. אני לא חושב שצריך לפחד לדבר על זה, הפוך אני אומר את זה בקול ובעיניי אין שום סיבה לא לומר את זה בקול. יחד עם זה, את הטקטיקה של איך עושים את זה, עם מי מדברים, כמה מדברים על מה מדברים, זה אפשר לעשות בחוכמת מעשה ולא כל דבר צריכים לשים בתוך הפרצוף של כולם".
"ככל שאנחנו נכריע את הסטטוס של השטח זה דבר שינפץ את התקווה הערבית. ברור שזה מערך משלים שיכול בהחלט לגרום להבנה שאין להם פה סיכוי למדינה טרור ערבית והם ידעו שהם צריכים לחפש את החיים שלהם במקום אחר. במובן הזה החלת ריבונות היא אלמנט משלים שיבטיח גם את הביטחון של מדינת ישראל כולה, התפר והעומק, אבל הוא גם בהחלט יכול להיות שחקן משמעותי לעניין הזה. בשונה ממה שהשמאל רגיל להגיד שהטרור נובע מייאוש, המציאות היא שהטרור נובע מתקווה. מתקווה שאפשר להעיף אותנו. ככל שנחתוך את הדמיונות האלה, ונגיד נגמר הסיפור אין יותר סימן שאלה מעל יהודה ושומרון, אז באופן טבעי יהיה יותר קל להצליח במהלכים אסטרטגיים מהסוג של הנעה של אוכלוסייה ברצון".
"לכן אני חושב שצריך לקחת מאוד ברצינות את המתווה של השגריר לשעבר דייוויד פרידמן על החלת ריבונות על כל השטח. איך בדיוק כמה ולמה? זה לחדרים הסגורים".
