בליל ה-17 בינואר (שבת) עם סיום ישיבת הקבינט, הכריז אולמרט כי הורה לצה"ל להפסיק את המתקפה ולנצור את נשקו החל מהשעה 02:00, "לאחר שיעדי מבצע עופרת יצוקה הושגו במלואם". למעשה ההחלטה על נצירת האש החד-צדדית התקבלה לאחר שהתברר שמצרים לא הצליחה להגיע להבנות כלשהן עם חמאס שיאפשרו גיבושו של הסכם. על פי הודעת דובר צה"ל, עם כניסתה של ההחלטה לתוקפה, הונחו כוחות צה"ל בתוך הרצועה להיערך מחדש תוך שינוי הוראות הפתיחה באש.
בנאום שנתן ראש הממשלה אהוד אולמרט הוא אמר "יעדינו, כפי שהוגדרו ביציאה למבצע, הושגו במלואם, ואף מעבר לכך. החמאס הוכה קשות… מנהיגיו מסתתרים, רבים מאנשיו נהרגו, מפעלי ייצור הרקטות נהרסו, נתיבי ההברחה באמצעות עשרות המנהרות הופצצו… הערכת כל גופי הביטחון היא שיכולות החמאס ספגו מכה קשה שתפגע ביכולותיו השלטוניות והצבאיות לאורך זמן… גיבשנו הבנות עם ממשלת מצרים שמימושם יביא לצמצום משמעותי בהברחת הנשק והגעתו מאיראן ומסוריה לרצועת עזה. אין לנו סכסוך עם תושבי עזה. אנו רואים ברצועת עזה חלק מהמדינה הפלסטינית העתידית עימה אנו מקווים לחיות חיי שכנות טובה ומייחלים ליום של מימוש חזון שתי המדינות." אולמרט ציין גם את הסיוע ההומניטרי שזרם לעזה במהלך המלחמה: "פעילות ענפה ומאומצת על מנת לדאוג לצרכים הומניטאריים של האוכלוסייה הפלסטינית".
אולמרט הדגיש כי לטעמו "חמאס אינו חלק מההסדרה. אלו הסכמות רב לאומיות שלארגון טרור כמו חמאס אין ולא צריך להיות חלק בהם". צריך לזכור כי אולמרט שיקר - הממשלה חתרה ליוזמה המצרית שדיברה על הסדרה עם חמאס - אך חמאס סירב להתחייב לכל דבר שעלול לפגוע בהתעצמות ארגון הטרור.
בנאום של שר הביטחון אהוד ברק הוא תיאר את הפסקת האש כהיענות ישראלית לבקשה מצרית "נוכח התוצאות המבצעיות יוצאות הדופן והשגת היעדים של צה"ל, לאור ההבנות מרחיקות הלכת שהושגו עם המצרים לגבי המאבק בהברחות, בהתחשב בצרכים ההומניטאריים המחריפים ברצועת עזה ומתוך כוונה לאפשר מיצוי מהלכים נוספים להעמקת ההישגים, מקבלת ישראל את הבקשה המצרית לכונן הפסקת אש, אך נמשיך לשמור על מוכנות כוחותינו לכל התפתחות".
ברק הבהיר: "אין ביטחון מוחלט החמאס עלול להמשיך לירות אל כוחותינו ואל העורף. הנחיתי את צה"ל להיות ערוך ומוכן לכל התפתחות כזאת." בנאומו התייסח ברק גם לנסיבות שהביאו לדעתו למבצע: "יש גבול לסבלנות. שמונה שנים של אש על מטרות אזרחיות, אש שמכוונת למטרה אחת ויחידה להרוג ילדים, נשים וגברים. פעולות עוינות שנועדו להרוג או לחטוף חיילים. לא הועיל האיפוק. לא נשאה פרי גם ההתנתקות וכל המשמעויות הקשות שלה למרקם הפנימי שלנו. בסופו של דבר החמאס השתלט על חצי העם הפלשתיני – ברצועת עזה והשתמש בו בציניות, לעיתים באכזריות".
היעדים שהוצבו בראשית המבצע הושגו במלואם" כתב הרמטכ"ל אשכנזי, "נוצרו התנאים לשינוי מהותי במציאות הביטחונית בדרומה של מדינת ישראל". אשכנזי הדגיש: "אין לנו מלחמה עם תושבי עזה. אויבינו הם החמאס וגורמי הטרור האחרים שהפכו את בני עמם למגן אנושי ולבני ערובה" - זה היה בסך הכל שלוש שנים לאחר שתושבי הרצועה ברוב גדול בחרו בחמאס.
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
למחרת בשעות הצהריים הודיע מוסא אבו מרזוק כי חמאס יחד עם ארגוני הטרור האחרים מכריזים על הפסקת אש גם מצידם כשהוא מדגיש את דרישות חמאס: נסיגת כוחות צה''ל תוך שבוע ופתיחת המעברים. באותו יום נפלו 16 רקטות ו-2 פצצות מרגמה, שישה רקטות שוגרו לאחר שחמאס הודיע על אימוץ הפסקת האש, אחת מהן: רקטה ששוגרה לאשדוד ופגעה בבית, שניים נפצעו באורח בינוני. יממה לאחר מכן, ב-19 בינואר, החלו כוחות צה"ל לסגת מהרצועה ולא נורו רקטות - לראשונה מתחילת המבצע.
למחרת הגיעו ב"רכבת אווירית" מנהיגי אירופה - נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון וראש ממשלת איטליה ברלוסקוני. הם עצרו בדרכם לועידה שארגן מובארק בשארם א-שייח, שעסקה בקריאה לכונן הסכם הפסקת אש ארוך טווח. בוועידה שכינס מובארק הוא הדגיש כי מצרים פועלת להבטיח את הפסקת האש, להביא לנסיגת כוחות צה"ל, חידוש הרגיעה ופתיחת המעברים. ראשי המדינות באירופה תמכו בהפסקת האש וקראו להפסקת הירי של חמאס, אך גם "הביעו תקווה" לפתיחת המעברים, ופעולה למניעת הברחת אמל"ח לרצועה. במקביל קידמה לבני יחד עם קונדוליסה רייס, מזכירת המדינה האמריקנית שהיתה בימים האחרונים לתפקידה, "מסמך הבנות" שכלל התחייבות של ארה"ב לטפל בהברחות דרך ים סוף ומזרח אפריקה. הדברים התחברו לדיווח על תקיפת שיירות אמל"ח בסודאן שעשו את דרכן מאיראן לכיוון רצועת עזה.
חמאס לא הובס, הוא לא נכנע ולא ויתר על תוכניותיו ארוכות הטווח. לאורך המבצע הוא המשיך להתעקש על הדרישות שהיו חשובות לו כדי להמשיך את המלחמה בישראל ולהעצים את כוחו הצבאי. ב-20 בינואר יצאו אלפי עזתים לחגוג את הניצחון בעצרות שנוהלו ע"י חמאס וכוחות הביטחון של חמאס יצאו להפגין נוכחות ולהראות שהארגון עדיין בשלטון. שלטי הענק בעצרת הכריזו ש-"ישראל הובסה". מנהיג חמאס איסמעיל הנייה ודובר הזרוע הצבאית "אבו עוביידה" יצאו בנאומי ניצחון שבהם הפריזו ב"הישגי חמאס". באותו יום כבר הופרה הפסקת האש פעמיים כשמחבלים ירו לעבר כוחות של צה"ל סמוך לגדר המערכת, מדרום למעבר כיסופים ובמרכז הרצועה. בישראל דיווחו שחמאס פע באותו שבוע להפסקת ירי הרקטות באמצעות סריקות בשטחי שיגור ומסרים לג'יהאד האיסלאמי.
צה"ל נסוג סופית מהעמדות ברצועה שבהם החזיק באזורי השיגור ב-21 בינואר. זה היה יממה אחרי שבארה"ב הושבע נשיא חדש - ברק אובמה. בישראל אמנם רצו לסגת לפני כניסתו לתפקיד, אך תקריות הירי אילצו את צה"ל להישאר יממה נוספת. שבוע אחרי סיום נסיגת כוחות צה"ל מהרצועה נהרג חייל צה"ל, רב סמל בשיר אבו סמור, גשש מרהט, מפיצוץ של זירת מטעני חבלה סמוך לגדר המערכת. ב-YNET ציטטו מקורות בצה"ל לפיהם "כבר בשעות הראשונות של סיום המבצע הורה חמאס לאנשיו לנסות לבצע פיגועים קשים נגד ישראל" כדי להוכיח כי מבחינת חמאס הפסקת האש כוללת אך ורק את ירי הרקטות על אזרחים ולא התחייבות להפסיק פעולות נגד צה"ל. אותם מקורות גם הסבירו שבחמאס מבינים שצה"ל לא יוכל להגיב לפגיעה בחיילים כמו לירי רקטות, ולכן חמאס צפוי לרכז מאמצים לפגוע בכוחות צה"ל על הגדר ואפילו לנסות לחטוף חיילים. לעומת זאת, "גורמים מדיניים" מסרו שצה"ל מתחקר ו"נבדקת אפשרות שמדובר בפיצוץ אמל"ח שנותר בשטח מלפני מבצע עופרת יצוקה" וש-"ישראל תבחן תגובה חריפה אם אכן מדובר בהפרת הפסקת האש". ב"מרכז מאיר עמית" טענו שזו "עדות לקיום התנגדות להפסקת האש בקרב גורמי טרור ברצועת עזה".
בצה"ל ראו בעופרת יצוקה מבצע מוצלח שהרתיע את חמאס ופגע בו קשות, וכראיה לכך השתמשו בשקט היחסי שנמשך בשנים הבאות. מבחינת חמאס, סיומה של המערכה המקיפה הראשונה מול ישראל מאז ביסס את שלטונו ברצועה כשחמאס ממשיך לשלוט בעזה היתה הישג עצום. בנאומו מה-21 בינואר הכריז חאלד משעל כי "עזה ניצחה". חמאס עמד איתן בפני לחצים, שהופעלו עליו, ובעיקר הניסיון למנוע ממנו השגת אמצעי לחימה עבור ה"התנגדות". באחת מתהלוכות הניצחון של חמאס פנה אסמאעיל רצ’ואן להמון : "האם הנהגת החמאס נפלה? האם תנועת חמאס נפלה? האם ישראל הפסיקה את ירי הרקטות?" ובכל פעם השיב הקהל בשלילה.
מי שחיפש פיסת מציאות אל מול דברי הרב של הגנרלים על המכה האנושה שספג חמאס, יכל למצוא אותה בכתבה שפורסמה במעריב של העיתונאי העזתי ספוואת כחלות מריאון עם אנשי הזרוע הצבאית של חמאס שכותרתה "תושבים בעזה: חמאס יצא מחוזק". כחלות ציטט ממפגש עם מחבלי החמאס והרחוב בעזה: "חמאס לא מפוחד, הוא סבור שהזרוע הפוליטית זקוקה לתהדייה כדי שתוכל לחזק את מעמדה של ממשלת חמאס בשטח, וכדי שיוכלו לבנות את מה שהרסו הישראלים, אך אנשי הזרוע הצבאית מוכנים למלחמה נוספת.
מבצע עופרת יצוקה, בדומה למלחמת לבנון בצפון, הביא לתוצאה דומה - שקט ארוך לכאורה שכביכול נבע מהרתעה, אך בפועל לא רק שבניין הכוח ותהליך ההתעצמות לא הפסיקו לרגע, אלא שגם חיזבאללה בצפון וגם חמאס בדרום ביססו את השלטון שלהם, הצליחו לשקם במהרה את תשתיות הטרור והחלו לעבוד על תוכניות הפלישה שלהם - בשלב ראשון באמצעות מנהרות.
[במישור המדיני - התהדרה ציפי לבני בבניית "מחנה מתון" שכלל את מצרים, סעודיה טורקיה והרשות הפלסטינית, לטענתה בצד של ישראל נגד חמאס. כאנקדוטה ניתן לציין כיצד לבני תיארה כי באופן כזה לא תצטרך להכריח את ארדואן המתון לבחור בין ישראל לפלסטינים]
מיד עם תום המבצע חמאס החל לבסס את שלטונו ביתר שאת ברצועה. בחמאס הודיעו כי יחלקו סיוע למשפחות שבתיהם נהרסו במבצע. עפ"י הודעת חמאס הכסף יחולק עפ"י הקריטריונים הבאים: 4,000 יורו לבית הרוס, 2,000 יורו לבית שניזוק, 1,000 יורו להרוג ו- 500 לפצוע. סה"כ יחולקו כ-40 מליון יורו. לפי דיווחים מתוך הרצועה, הסיוע ההומניטרי שהעבירה ישראל לרצועה, במאמץ מיוחד אותו ריכז מטעם הממשלה שר הרווחה יצחק הרצוג - הגיע למחסנים של חמאס.
בוועידה שהתקיימה במצרים הבטיחו מנהיגים רבים בעולם כספים רבים עבור שיקום הרצועה, שעל פי 'ארגוני הסיוע' נהרסו בה 4,000 בתים, 21,000 בתים נוספים נפגעו קשות, ו-100 אלף עזתים נותרו מחוסרי בית. מלך סעודיה הבטיח כי ארצו תתרום מיליארד דולר לשיקום הרצועה, מדינות נוספות התחייבו לסכומים גדולים. בסך הכל דובר בועידה על העברת 4.5 מליארד דולר לשיקום הרצועה.
הכספים שיועדו לרצועה פתחו מאבק פנים פלסטיני על השליטה בכסף, כשנציגי הרש"פ דורשים שהכסף יעבור דרכם, מתוך תקווה כי כך יצליחו להחזיר לעצמם שליטה, ובחמאס מתעקשים כי כל פעילות לשיקום הרצועה תעבור דרך ממשל חמאס. בעקבות המאבקים בין חמאס לפת"ח נעצרו למעשה הכספים שהבטיחו המדינות באותה ועידה בשארם א-שייח.
כשהכסף המובטח לשיקום הרצועה התעכב, בחמאס המציאו את רעיון "כלכלת ההתנגדות" - כלכלה המבוססת על המשאבים הקיימים ברצועה והימנעות מהזדקקות לסיוע מבחוץ. הכספים ממדינות העולם לא הגיעו, אך מדינות תומכות החמאס המשיכו להזרים כספים, בין אם מדובר באיראן או בארגון "האחים המוסלמים" ממצרים שהקים קרן לגיוס 50 מליון ש"ח עבור ממשל חמאס. כך נתפסו ע"י מצרים במספר הזדמנויות אנשי חמאס כשבידם כסף מזומן רב שהביאו מאיראן או ממקומות נוספים. ב-5 בפברואר 2009 עוכבה משלחת חמאס שהייתה בדרכה לרצועת עזה לאחר שיחות בקהיר ע"י כוחות הביטחון המצריים ועברה חיפוש. ברשותו של בכיר חמאס אימן טה נמצאו 9 מליון דולר ו-2 מליון יורו במזומן. הכסף הופקד בחשבון בנק במצרים ואימן טה שוחרר לעזה. לאחר מספר שבועות אישרו המצרים את העברת הכסף לרצועה. ב-17 במרץ עצרו מנגנוני הביטחון המצריים במעבר רפיח שני פעילי חמאס לאחר שברשותם נתפסו 850,000 דולר שהוחבאו בתוך פחי ממתקים.
במקביל, משרדי השלטון ברצועה המשיכו להתקיים מכספי הרש"פ. זמן קצר (5.2) לאחר סיום מבצע "עופרת יצוקה", החליט אולמרט להעביר שוב סכום של 175 מיליון ש"ח מכספי הרש"פ לרצועה. הכסף, אותו ביקש רה"מ הפלסטיני סלאם פיאד להעביר, נועד עבור פקידי הרש"פ. להחלטה התנגדו השרים לבני וברק שחששו שהכסף, שיעבור לעזה הנשלטת ע"י חמאס, יזלוג לחמאס. באותו הזמן לבני וברק התמודדו לבחירות, אולמרט שהלך הביתה היה עסוק בתהליך מול הרש"פ.
"מכיוון שהכספים מועברים אישית על פי שם, לאנשי פתח בלבד בעזה, הרי שיש בכך כדי לקדם את מדיניות ישראל לחיזוק אנשי אבו מאזן ופיאד על פני אנשי חמאס. אנחנו עושים את מה שישראל מחויבת לו לפי הסכם, ופועלים כדי לחזק את המתונים". הסביר אולמרט. כעבור זמן פורסם ב ynet שכמחצית מהסכום הועבר לתשלום פיצויים לבעלי בתים שנהרסו מאש צה"ל במבצע עופרת יצוקה.
מדיניות העברת הכספים המשיכה גם כשהתחלף השלטון באפריל. ממשלת נתניהו וברק העבירה 100 מליון ש"ח - כספים שלהעברתם התנגד כאשר היה באופוזיציה. במאי העביר שוב נתניהו כ-50 מליון ש"ח. "הכסף מועבר על-פי הסכם פריז, ולא מגיע לידי חמאס. מדובר במינימום הנדרש" "יש להדגיש שהפלסטינים ובלייר ביקשו 200 מיליון שקלים, וישראל אישרה את המינימום - 50 מיליון שקלים בלבד". מכתב של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל טען ש"המזומן שמועבר מוצא את דרכו לכלל המערכת הבנקאית בעזה, כולל הבנק האסלאמי הלאומי שפתח חמאס בחודש שעבר. משמעות הדברים ברורה: ממשלת ישראל נותנת יד לחיזוקו של חמאס ומסייעת לארגון טרור החפץ בהשמדתה, בין השאר בתשלום המשכורות לאנשי חמאס, והעיקר - הכספים במזומן". הכסף הזה המשיך להחזיק את השלטון ברצועה, בעוד שאת פעילות ארגון הטרור עצמו מימנה איראן והכספים שהרוויחה חמאס ממפעל ההברחות.
בחמאס הקפידו להראות נוכחות ושליטה בנעשה בשטח. בכירי חמאס הקפידו לסייר באזורים שנפגעו על מנת להפגין מעורבות גבוהה במאמצים לשיקום הרצועה. בכתבות בתקשורת הבינלאומית הציג חמאס את שיקום מפעל מנהרות ההברחה, במטרה להראות כי התקיפות של ישראל לא הצליחו להביא להשבתתו. בכתבה בערוץ אלג'זירה הציגו חמאס כיצד פעילות מנהרות ההברחה המשיכה, למרות התקיפות הרבות של צה"ל במהלך עופרת יצוקה, ושבחלק מהמנהרות תקף צה"ל פירי יציאה מסוימים כאשר לכל מנהרה מספר פירי יציאה והיא יכולה להמשיך ולתפקד. בכתבה אחרת, אחד המרואיינים טען כי לו מצרים הייתה רוצה לעצור את ההברחות היא יכלה לעשות כן, אולם ההברחות מכניסות כסף גם למצרים. בתוך שבועות בודדים כבר דווח על הפעלה של קרוב ל-50% מן המנהרות שפעלו טרם עופרת יצוקה, ולטענתם תוך מספר שבועות נוספים תעשיית המנהרות תחזור לתפקוד כמעט מלא.
בתקופה שאחרי מבצע עופרת יצוקה המשיך "טפטוף" של ירי רקטות ופצצות מרגמה. כבר בשבוע שאחרי המבצע נורו 2 רקטות לעוטף עזה. לצד הירי המשיכו נסיונות לפגוע בכוחות צהל סמוך לגדר. גם האימונים הצבאיים חזרו לפעולה ובפומבי ימים ספורים מסיום המבצע. "השבועיים שחלפו מאז תום מבצע 'עופרת יצוקה' המחישו היטב את שבריריותה של הפסקת האש ואת נפיצות המצב החדש שנוצר לאחר המבצע. תקופה זאת מתאפיינת בהפרות כמעט יומיומיות של הפסקת האש, המוצאות ביטוי בירי רקטות ופצצות מרגמה, ובניסיונות לפגוע בכוחות צה"ל הפועלים בסמוך לגדר הגבול". נכתב בדו"ח של מרכז מאיר עמית מאותם ימים. ב-3 בפברואר נפלה רקטה בין שני מבנים באשקלון, מנהיג הליכוד בנימין נתניהו הגיע לעיר והבטיח בסרטון: "יש רק פעולה אחת שתעשה את זה, וזה למוטט את שלטון החמאס בעזה. אנחנו נשלים את המלאכה, אנחנו נמוטט את שלטון הטרור של חמאס" נתניהו גם סיפר שהוא הזהיר כי יפלו טילים, ושכח לציין כי בסופו של דבר תמך בהתנתקות. לפי הדיווח ב-YNET תושב צעק לעברו: "די לדיבורים, תבטיח לנו שלא תמנה את אהוד ברק לשר ביטחון" - אך נתניהו לא השיב.
במצרים המשיכו להתקיים שיחות עקיפות בין ישראל לחמאס בשני נושאים: חידוש הרגיעה, והמו"מ לשחרורו של גלעד שליט. בחמאס התעקשו כי הדיון יתקיים בנפר: "חמאס לא תרשה לישראל להשתמש בשליט בשיחות ולכרוך את עניינו בהסרת המצור". כמו כן בשיחות שלאחר עופרת יצוקה על ה"הרגעה", התעקשו נציגי חמאס שזו תהיה לתקופה מוגבלת, ושחמאס לא תתחייב להפסיק את הברחות הנשק שכן חמאס היא תנועה "החותרת לשחרור ארצה וזה טבעי והגיוני שהיא תפעל להשגת נשק בכל האמצעים".
השיחות של המצרים התקיימו מול משלחת חמאס בראשות סגן ראש הלשכה המדינית מחמוד אזאהר והמשלחת הישראלית בראשה עמד עמוס גלעד. דיון שהתקיים בקבינט ב-18 בפברואר עסק בהצעה שגיבש גלעד, שתחילה תפתח ישראל את המעברים בגבול עם ישראל (ארז, סופה וקרני) ורק לאחר שחרור שליט יפתח מעבר רפיח, ולבסוף מעבר כרם שלום. לקראת הדיון פרסמה משפחת שליט הודעה ובה היא קוראת להתנגד לכל הסכם רגיעה ללא החזרת החייל החטוף. ראש השב"כ דיסקין הזהיר בדיון שפתיחת המעברים לפני שחרור שליט תהיה וויתור על קלפי מיקוח משמעותיים ותמנע מישראל לסגור אותם שוב, ברק והרמטכ"ל אשכנזי דחפו לפתיחת המעברים ועסקה מהירה על שחרור שליט. לפי הדיווח ב"הארץ" "הם הביעו חשש כי אם לא יושג הסדר מהיר, תתחדש הלחימה בגבול הרצועה במלוא עוצמתה" - ראש הממשלה אולמרט אימץ את עמדת ראש השב"כ.
בסיום ישיבת הקבינט התקבלה החלטה: אין רגיעה בלא שחרור שליט. כל 11 השרים תמכו בהחלטה, איש לא התנגד. עמוס גלעד - שכונה "רמטכ"ל העל של צה"ל" יצא בכלי התקשורת נגד אולמרט "מתנהגים כאילו מובארק עובד אצלנו. זה טירוף". גלעד, שתפר את ההסכם המחורר עם מצרים התבטא "אז נכון, זה מתורגם בסוף בשטח רק ל-60 אחוזים ולא ל-100 אחוז", אבל "מי יביא את הסחורה במקום מצרים". אולמרט זעם על הראיונות של גלעד והודיע על השהייתו, במשרד הביטחון גיבו את גלעד. לבסוף נזף בו אולמרט: "מעשה חצוף וגסות רוח של פקיד ציבור כלפי ראש הממשלה, התנהגות בלתי מקובלת בממשל מתוק", הלה התנצל והוחזר לתפקידו.
אך "מומחים" ופרשני ביטחון המשיכו לקדם הסכם עם חמאס. באתר וואלה התפרסמה (7.2) כתבה שכותרתה: "חמאס, לא רק ארגון טרור", ובה ראיון עם פרופ' אברהם סלע מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באונ' העברית ומחבר הספר "זמן חמאס". שהסביר כי חמאס, בראש ובראשונה, הוא ארגון פוליטי-חברתי שמטרתו אינה ביצוע טרור. "האמצעי הצבאי הוא דרך להשגת המטרות הללו, ולא המטרה עצמה", ובו קרא ל"הסדרים ביטחוניים" מול חמאס. דווקא הניתוח המדוייק שלו שחמאס רואה בעופרת יצוקה ניצחון הוביל למסקנה ההפוכה. "ממשלת ישראל צריכה לרדת מהעץ ולהפסיק לדרוש מחמאס להכיר בישראל. במקום זאת עליה להיכנס למערכת של יחסים מעשיים איתו"
ב-INSS גם קידמו את ההצעה לשלטון משותף של חמאס ופת"ח ברצועת עזה - במאמר של פרופ' יאיר עברון מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, הוא הסביר כי כדי להצליח לייצר הרתעה מול חמאס צריך לשמור את חמאס בשלטון וכמי שיש לו מה להפסיד - אלא שאינטרס זה עומד בסתירה לעמדה של מדינת ישראל שרצתה לערער את שלטונו של חמאס. "מצב פרדוקסלי זה יוכל להשתנות אם ישתנו הנסיבות הפוליטיות, למשל אם יקבל עליו כוח אחר את השליטה בפועל על רצועת עזה. את זאת היה אפשר להבטיח למשל אם הרשות השלטונית המרכזית ברצועת עזה היתה קואליציה בין פת"ח ובין חמאס". הרעיון של חיזוק הרש"פ לא עלה בכלל על השולחן. לכולם היה ברור שהרש"פ לא יכולה לחזור לעזה ללא כיבוש ישראלי מקדים, לא מצד יכולות השליטה של הרש"פ ולא מצד ההתנגדות של חמאס.
ב-28.02 נכנס לרצועת עזה סיו"ר הלשכה המדינית של חמאס - מוסא אבו מרזוק. ביקור ראשון של בכיר ההנהגה המדינית של החמאס, מאז עזב את רצועת עזה לפני כ-30 שנה. בעיתון אלקודס אלערבי הלונדוני צוטטו גורמים: "אבו מרזוק לא יכול היה להיכנס לרצועת עזה מבלי שיקבל אור ירוק מישראל, שעדיין אחראית מלאה על המעברים ויודעת מי עובר בהם משני הכיוונים". הביקור סימן את המשא ומתן שהתנהל במצרים.
בישראל סיפרו כי המצרים מגבירים את הפעילות למניעת הברחות, ומבצעים מארבים מעצר כלי רכב והחרמת סחורות. ספק אם ניתן לדעת האם היה מדובר בפעולה ממשית או בהצגה, אך אין ספק כי לא היתה פעילות אפקטיבית. העובדה היא שהברחת האמל"ח לא נעצרה, והמנהרות בציר פילדלפי המשיכו לפעול ולשמש את ההתעצמות הצבאית של חמאס, השאלה היא רק עד כמה באמת הדיווחים על התגברות האכיפה המצרית היו אמינים, או שמא היו רק למראית עין העולם, או כדי להרוויח כסף יותר מתשלומי השוחד.
ב 10.2 התקיימו הבחירות בישראל, והתחולל מיני מהפך כש"גוש הימין" זכה ל 65 מנדטים והמנדט להקמת ממשלה הוטל על בנימין נתניהו יו"ר הליכוד. בכיר החמאס אוסאמה חמדאן אמר בראיון: "ייתכן ונמצא את עצמנו מתקדמים אחורנית בנושא ההרגעה אם המפלגות הימניות הקיצוניות יכפו תנאים בפני הממשלה החדשה". בשבוע שלאחר מכן חלה עלייה בירי הרקטות: רקטות משודרגות בהם רקטות ארוכות טווח נורו לאשקלון ושדרות. אחת הרקטות פגעה בבית ספר באשקלון וגרמה נזק רב. "מקורות ביטחוניים" העריכו שבזמן שחלף מעופרת יצוקה הוברחו כמויות גדולות של נשק ואמצעי חבלה לרצועה דרך המנהרות ברפיח. בין השאר רקטות גראד, טילי נ"מ ועשרות טונות של חומרי נפץ תקניים.
ב-5 במרץ נורה טיל נ"ט לעבר סיור צה"ל שנע לאורך גדר הגבול. בתגובה לאירועי הירי תקף חיל האוויר, לראשונה מאז תום מבצע "עופרת יצוקה", פעיל בכיר של הג’האד האסלאמי. בסקירה של ראש אמ"ן עמוס ידלין בישיבת הממשלה הוא הסביר שחמאס אינו מבצע את ירי הרקטות אלא ארגונים אחרים. הוא הוסיף כי החמאס מנסה לאכוף את מניעת הירי באמצעות מעצרים והחרמות אמצעי לחימה, אך עם זאת הוא אינו יוצא מגדרו לבצע פעילות זו. לדבריו, חמאס מעוניין לשמור על רמה מסוימת של ירי, שבראייתו יקדם את ה"הרגעה". באותו יום ארגנה הזרוע הצבאית של חמאס מפגן כוח ברפיח תחת הכותרת "נאמנות למשפחות השהידים", לבמה עלו נערים לבושים במדי חמאס ונישאו נאומים לוחמניים, דובר החמאס אמר כי "גלעד שליט חש בודד והוא רוצה להימצא בחברת אנשים שאוהבים אותו. לא ייקח זמן רב עד שגדודי אלקסאם יביאו לו אנשים". בראיון לסוכנות הידיעות האיראנית פארס התראין אחמד ע'נדור - בכיר הזרוע הצבאית של חמאס ואיים על ישראל: "אם הציונים מתכננים התקפה נוספת ברצועת עזה כדאי שיצפו לאבידות רבות".
בשבוע האחרון של ממשלת אולמרט עוד התקיימו מגעים אינטנסיביים בתיווך מצרי, בין צוות המו"מ הישראלי לבין משלחת חמאס, סביב עסקה לשחרורו של גלעד שליט, בצד הישראלי היו ראש השב"כ יובל דיסקין ושליח רה"מ עופר דקל, בצד של חמאס בכירי חמאס אחמד ג'עברי - מפקד הזרוע הצבאית, מחמוד אלזהאר ונזאר עוצ’אללה. בישיבת הממשלה האחרונה התנהל ויכוח בין אולמרט לברק. ראש הממשלה היוצא תקף את אהוד ברק שחתר להסכם רגיעה מחודש מול חמאס גם ללא שחרור גלעד שליט וטען "מה ששר הביטחון מציע, בעצם, הוא לומר שלא היה צורך במבצע ואפשר לשים בצד את כל הישגיו, כי אנחנו לא משתמשים בכל מה שהשגנו כדי למנף את נושא גלעד שליט". ראש אמ"ן עמוס ידלין האשים את אולמרט בטענה הפוכה: "העובדה שישראל הניחה בצד את ההסדרה עם מצרים מובילה לשחיקת הישגי עופרת יצוקה". אולמרט ולבני אמנם הכחישו שהיו שיחות הסדרה מול חמאס, אך ברק לא נשאר חייב: "היו מגעים להסדרה עם המצרים, השתתף בהם לא רק עמוס גלעד בהנחיית השלישייה לה הוא דיווח, אלא גם אנשי לשכת ראש הממשלה". "כל מבצע או מלחמה בעבר הסתיימו בסוג של הסדרה מדינית" התעקש אהוד ברק.
בסקירתו של ראש השב"כ בפני שרי הממשלה שהשתתפו בישיבת הממשלה האחרונה דיווח ראש השב"כ יובל דיסקין כי מאז סיום מבצע עופרת יצוקה הוברחו לרצועה 22 טונות של חומרי נפץ תקניים, 45 טונות של חומרי גלם לייצור אמצעי לחימה, עשרות רקטות תקניות, מאות פצצות מרגמה ועשרות טילים נגד טנקים ומטוסים. ראש השב"כ טען כי יש ירידה בירי הרקטות בגלל שחמאס לא מעוניין בהסלמה ובעימות נוסף, ומבצע אכיפה ומעצרים טרום ירי. כמו כן חתם החמאס על הסכם עם הג'יהאד האיסלאמי שיימנע מירי שכזה בתקופה הקרובה". הגרף של ירי הרקטות אחרי "עופרת יצוקה" מלמד דבר מדהים: במשך החודשיים שלאחר המבצע, המשיך ירי הרקטות בממוצע של כ-10 רקטות לשבוע, הגרף צונח ל0-3 סמוך להקמת הממשלה. מה גרם לחמאס להפסיק או לרסן את ירי הרקטות? יתכן ובחמאס, שחששו משינוי מדיניות, רצו להרגיל את ממשלת נתניהו לקיומו של שלטון חמאס, ולמנוע סיבה למתקפה ישראלית על עזה. אם זו הסיבה זה בהחלט הצליח. עניין נוסף הוא שבחמאס התמקדו במו"מ לשחרור שליט - עסקה שעתידה היתה לשנות את מאזן הכוחות ולהעצים את חמאס לקראת מימוש חזונו.
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
ממשלת נתניהו הושבעה ב-31 במרץ, אך למרבה ההפתעה מי שנשאר בתפקידו היה דווקא שר הביטחון אהוד ברק - המתנגד העיקרי למיטוט שלטון חמאס ומי שהמציא את תפיסת ההסדרה מול חמאס. נתניהו העדיף לצרף את ברק לממשלתו, ולהשאיר את חברי הכנסת של האיחוד הלאומי יעקב כ"ץ, אורי אריאל, אריה אלדד ומיכאל בן ארי - שהאמינו בכיבוש מחדש של הרצועה מחוץ לקואליציה. נתניהו ניצח בבחירות לאחר שהבטיח "ממשלה בראשותי תמוטט את שלטון החמאס", אבל כשנכנס נתניהו לכסא ראש הממשלה שרר מרצועת עזה שקט מופתי, במערכת הביטחון הסבירו ש"חמאס מורתע", אך התעצמות חמאס לימדה שחמאס לא היה מורתע, הוא נערך, ניצל את הזמן להתבססות שלטונית, ובעיקר כדי להרגיל את השלטון החדש שהתמודד עם ממשל אמריקאי עויין לשלטון חמאס ברצועת עזה כעובדה מוגמרת.
למעשה, בהסכם הקואליציוני שנחתם עם מפלגתו של אביגדור ליברמן נכתב במפורש "יעד אסטרטגי של מדינת ישראל יהיה הפלת שלטון חמאס בעזה" אלא שכשהוקמה הממשלה זה לא נכלל בקווי היסוד של הממשלה, סגנית ראש המל"ל ישראלה אורון הסבירה כי ברק דרש להוציא את מיטוט החמאס - שהיה הבטחת הבחירות של נתניהו - מקווי היסוד של הממשלה כי אי אפשר להפיל את החמאס, "כל מי שמוכר לכם את נושא ההרתעה במלחמה בטרור לא יודע על מה הוא מדבר".
הבחירה של נתניהו ללכת עם אהוד ברק ולא עם חברי הכנסת מהאיחוד הלאומי עמדה בניגוד לדרך שבה חונך; בראיון עם אביו של נתניהו מעולה תקופה הוא דיבר על הצורך לכבוש את עזה מחדש "הפתרון הוא לכבוש בפועל כל שטח מריבה בגבול ארץ ישראל" קבע פרופ' בן ציון נתניהו "אין פתרון אחר לשרוד פה" אי אפשר לומר שהוא לא צדק.
את הזמן הזה ניצלו בחמאס, ע"פ הדיווחים, גם לביסוס השלטון של חמאס ברצועה: החלפה של עובדי משרד החינוך, השתלטות על איגודי עובדים, וחיזוק האופי הסאלאמי של השלטון ברצועה. במקביל ב-25 למרץ ניצח חמאס בבחירות לועד עובדי אונר"א, כך השתלט למעשה על הארגון. דובר חמאס, פוזי ברהום, אמר, כי הניצחון ממחיש כי "כל בני העם הפלסטיני הולכים אחר ההתנגדות ודרכה המוצלחת". אך גם כשחמאס היה עסוק בביסוס שלטונו ברצועה, מי שהקשיב לדוברי החמאס לא יכל לטעות בנוגע לכוונות: בכיר החמאס מחמוד א-זאהר דיבר בנאום על זכותה של חמאס לחטוף חיילים, דברים דומים אמר גם מנהיג החמאס חאלד משעל.
ב-13 באפריל התפוצצה ספינת דיג עמוסה במאות ק"ג של חומר נפץ לאחר שהתקרבה לספינות חיל הים, וע"פ ההערכות נמנע פיגוע גדול באחת מספינות חיל הים. בתזמון מוזר התבטא הרמטכ"ל אשכנזי על ירי הרקטות "אני חושב שחמאס נרתע ולא במקרה אין ירי. יצא לי להיות אתמול ברצועת עזה וגם לבקר ולנסוע סביבה ולראות את המוני בית ישראל מטיילים ואת החקלאים ואת אנשי היישובים מעבדים את השדות עד התלם האחרון ואנחנו מברכים על כך, אבל אנחנו יודעים שפח"ע או פיגועים לאורך הגדר, או דרך הים או דרך רצועת עזה וסיני הם עדיין על הפרק ולכן אנחנו נערכים בכל האמצעים".
המציאות של התבססות שלטון חמאס בעזה לאחר עופרת יצוקה העמיקה את תהליך "הבידול" שישראל עודדה בשל החשש שחמאס (שנהנה מאהדת הרוב) ישתלט גם על יהודה ושומרון.
בניגוד לנרטיב אותו ניסו לימים לעצב בשמאל - גם גורמי שמאל מובהקים שרצו בהקמת מדינה פלסטינית הבינו שתרחיש של חזרת הרש"פ לעזה אינו ראלי, הד לדברים ניתן לראות בסיכום שהוציא מרכז מאיר עמית ובו נכתב "הדבר גורם למבוכה בקרב ארה"ב והקהילה הבינלאומית המודעת לכך, שבידי הרשות הפלסטינית אין כלים אפקטיביים, בוודאי בשלב זה, שבעזרתם ניתן לשנות את המציאות הבעייתית ברצועה ולהשיב את הסטאטוס-קוו של שלטון הרשות הפלסטינית ברצועה. לפיכך מושקעים המאמצים בחיזוק וביסוס הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון כגרעין "המדינה שבדרך", מתוך תקווה שבעתיד המציאות תספק אפשרות וכלים הולמים לטפל גם בסוגיית הרצועה".
למעשה מבצע עופרת יצוקה - שנוהל ע"י אולמרט ברק ולבני הרחיק את הפלת שלטון חמאס, ואת הרש"פ מהרצועה, נתניהו הבטיח לפעול למיטוט חמאס, אבל הוא עשה את ההפך - הוא מינה את אהוד ברק לשר הביטחון. אמנם שיחות הרגיעה לא נמשכו, אך רגיעה דה-פקטו התקיימה, ובסופו של דבר הכריע נתניהו על עסקת שליט שחיזקה והעצימה את חמאס.
