טור רשמים וסיכום של אירוע "פסטיבל לתרבות יהודית" שהתקיים בבית הספר לקולנוע יהודי תורת החיים ביד בנימין לפני כשבועיים. נרשם על ידי תלמידת ביה"ס בת שבע חדד.
מתי לאחרונה יצאתם החוצה וראיתם אדם מתעופף באויר? כן, כן, כמו דמות שלקוחה מסרט מדע בדיוני. לא זוכרים? לי זה קרה לפני שבוע וחצי, בפסטיבל תרבות יהודית של 'תורת החיים' ביד בנימין.
הפסטיבל נערך בימים ראשון, שני וחמישי. את היום הראשון פתחנו בשיחה עם רב בית הספר, הרב יעקב נתנאל, 'מהי יצירה יהודית?'.
לאחר מכן נערכה שיחה ושו"ת בשיתוף הקהל עם המפיק: אסף אמיר. אמיר שבין סרטיו אפשר למנות את: "למלא את החלל" ו"לעבור את הקיר", חשף אותנו לעבודת המפיק והביא דוגמאות מהעשייה של "למלא את החלל" לצד רמה בורנשטיין.
לאחר מכן רותקנו בסדנא עוצרת נשימה שנערכה מחוץ לאולם של פעלולנים בשילוב אקרובטיקה.
הפעלולן סרגיי קלימקין יחד עם אנסמבל של פעלולנים שנקראים: "קיפה סטונט גרופ" (kepa stunt group) הדגימו והסבירו כיצד עושים אפקטים בסרטים. זו היתה הזדמנות חד פעמית להיחשף מקרוב אל מאחורי הקלעים של עבודת האקרובטים כשהם מצוידים בחליפות מיוחדות שאי אפשר להבחין בהן בסרט.
לאחר מספר הדגמות של פעלולי גובה, הוזמן מתנדב מהקהל , ולאחר שקשרו אותו עם רתמות מקצועיות הבחור מצא את עצמו מתעופף בין העצים בחורשה. בנוסף, הם הדגימו קפיצות מיוחדות, נפילה מגג האולם והשיא ללא ספק היה פעלולי אש חיה. בהמשך הוצגו בפנינו על מסך פעלולים עם מכוניות ביניהם פעלולים שונים שבוצעו בעזרת מסך ירוק.
את היום הראשון של הפסטיבל חתם הבמאי והיוצר - אוהד גל עוז.
גל עוז שביים סדרות בטלויזיה, חזר בתשובה לפני מספר שנים. הוא התכוון לעזוב את עולם הטלויזיה ולהתמסר לתהליך ההתחזקות. עד שחברו צבי יחזקאלי (חוזר גם הוא בתשובה), הציע לו לביים את הסדרה המרתקת ומעוררת המחשבה:"בזהות בדויה-צבי יחזקאלי בג'יהאד יום הדין".
סדרה זו עוקבת אחר תהליך חדירת האסלאם אל החברה המערבית וההשתלטות עליה. גל עוז שיתף ברגעים המסוכנים והמפחידים שעברו עליהם במהלך צילומי הסדרה. לדוגמא הוא סיפר כיצד הצליחו שני יהודים חוזרים בתשובה להתפלל מנחה ברחובות סן-דני, פרבר פריזאי עוין.
בסיום היום הראשון הבנו שיצירה יהודית היא לא בהכרח הדרך הקלה והמתפשרת. קיימות לא מעט נקודות השקה הכרחיות עם עולם התרבות המערבית אך בעבודת זיקוק עדינה ניתן להפיק יצירה משובחת.
היום השני של הפסטיבל יועד לסרטי בוגרים של בית הספר. הבוגרים למדו בימוי, הפקה, משחק, הסרטה, תסריטאות ועוד. לפני ההקרנות נערכה שיחה עם הרב אביגדור ברטוב בנושא: יצירה מתוך השראה.
לאחריה הוצגו הסרטים:
"הודיה לא-לחי" של היוצר – נדב דוד.
"שעות קבלה" של היוצרת – לאה אונגר.
"פוקח עיוורים" של היוצרת – ליאת גרינברג.
וכמובן הסרט :"אנו רצים" של הבמאי והתסריטאי - אלעד מוקדס, שזכה במקום הראשון בתחרות סרטי הגמר של בית הספר תורת החיים. בסרטו "אנו רצים", מוקדס יצר סיפור אהבה לעולם התורה. הראה לנו תשוקה לתורה מהי.
לאחר ההקרנות התקיים שיח יוצרים. ראינו איך היוצרים מממשים את הכוחות והכשרונות לעולם התורה. הקהל נהנה לראות יצירה יהודית, נוגעת שמדברת בשפה שלו ואף הזיל דמעות והתרגש מאוד.
חלק מהקהל הגיע לצפות בסרטים בפעם השלישית.
תמונות מהאירוע (צילום: יח"צ)
ביום חמישי התקיים היום השלישי של הפסטיבל. היום הזה יועד לתיאטרון. הוא נפתח בהצגה :"אתהלך" של תיאטרון "נקודה טובה".
סיפורו הלא יאמן של אהרון מרגלית, מגולל את התלאות הרבות שעבר במשך כל חייו לצד האמונה הגדולה שלו. הספר שהפך במהירות לרב מכר נכתב על ידי הסופר משה גוטמן.
הספר :"אתהלך" הפך למחזה בעיבוד מקורי, מפתיע, מרגש ומלא הומור על ידי המחזאי והבמאי בן לוין שגם ביים את ההצגה.
בהצגה משתתפים חמישה שחקנים. את אהרון מרגלית משחק מיכאל וייגל.
זו הפעם השניה שאני צופה בהצגה "אתהלך", ואין דומה ההרגשה לזו שהרגשתי בפעם הראשונה. הכל היה חזק יותר, מחודד יותר, ללא ספק חוויה הדומה לקריאת ספר בשנית. דברים מתבהרים ומתעמקים עד לנקודות שאני כצופה לא הייתי מודעת קודם לכך שהיו קיימות בי.
יש לציין כי יוצריה השונים של ההצגה, ביניהם : הסופר, המחזאי, הבימאי והשחקן הראשי הינם מרצים 'בביה"ס לקולנוע יהודי תורת החיים', שם לומדים היוצרים הבאים של תרבות יהודית, סרטים, מחזות, כתיבה יוצרת ועוד.
לאחר מכן שמענו את השחקן והיוצר 'עופר הלוי' מספר אודות עולם התיאטרון היהודי.
הלוי, חוזר בתשובה, הקים לפני מספר שנים את תיאטרון 'משמחי לב', אשר שמו להם למטרה לחשוף ולהנגיש לנו את התיאטרון היהודי, תוך כדי שיתוף פעולה של מיטב היוצרים והשחקנים בתחום.
לסיום צפינו באביחי שילה בוגר מסלול לימודי משחק בביה"ס למשחק תורת החיים, יוצר המופע:"מי שלחם". שילה שכתב, ביים ומשחק מביא לבמה את החוויות הקשות שעבר בילדותו. במשך שנים הוא עיכל ועיבד אותן להצגת יחיד.
הקהל ישב מרותק ונסחף יחד עם אביחי לתוך הסיפור השובה שהביא לבמה.
בתום שלושת הימים חזרתי הביתה, נכנסתי ישר לחדר העבודה (עוד לפני שבדקתי את מצב הכלים והכביסה). פתחתי דף חדש במחברת והרגשתי פרפרים בבטן, אבל לא כאלו מהסוג הרגיל,
כאלו שהביאו איתם חמימות ומוטיבציה ליצור, להמציא – לחדש. הרגשתי חלק מתוך שרשרת של 'תעביר את זה הלאה', קבלתי מלא מהפסטיבל והרגשתי את הצורך
העז והמדגדג להמשיך את היצירה ולהוציא אותה הלאה לעולם.
