ועדת העלייה והקליטה, ערכה היום (רביעי) ישיבה מיוחדת לציון יום השואה הבינלאומי. ממלאת-מקום יו"ר הועדה, טלי פלוסקוב (הליכוד) הדגישה כי "ביום זה 27 בינואר, שבו שוחרר מחנה אושוויץ, נקבע ע"י האו"ם כיום השואה הבינלאומי. לפי נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה, עולה כי 178,400 ניצולי שואה חיים בישראל. (לפי נתוני הלמ"ס 179,600 ניצולי שואה), ולפי מרכז הארגונים של ניצולי השואה 197,769 ניצולי שואה חיים בישראל. חוסר הבהירות של הנתונים לגבי הניצולים החיים בישראל, איננו מבשר-טובות. ללא מסד-נתונים ברור, לא ניתן להגיע לכל אחד ולשפר את מצבו". היא הוסיפה כי כל יום נפטרים בישראל כ-41 ניצולים, וכ-900 נפטרו מהקורונה בשנה האחרונה. פלוסקוב קראה לראשי הערים לוודא שכל ניצולי השואה המתגוררים בתחומם, יתחסנו בעדיפות עליונה, גם ללא צורך לצאת מביתם.
ליאור ברק, נציג משרד הבריאות, השיב בדיון כי חברות האמבולנסים יגיעו אל מרותקי-הבית, שמהווים כ-40% מניצולי-השואה, בתיאום אישי עם מוקד קופת החולים שלהם, ויחסנו אותם. לדברי ברק שר הבריאות הקצה לנושא 30 מיליוני ₪. יוגב קרסנטי, נציג משרד התפוצות, הציג את מחקר המשרד בעניין האנטישמיות בשנה האחרונה, ולפיה נרשמה בשנה זו עליה חדה באנטישמיות ברשתות החברתיות, חלקם ביוזמה איראנית. יותר מ-1,000 ספרים אנטישמיים נמכרו ב"אמזון", והוסרו מהאתר ביוזמת המשרד. שלמה גור, סגן נשיא ועידת התביעות, סיפר כי בהסכם האחרון שנחתם עם ממשלת גרמניה יזכו עוד 85,000 ניצולי שואה לתמיכה כספית. כ-25,000 מהם יקבלו את המנה הראשונה כבר בשבוע הבא. גור ציין כי כל מי שלא קיבל טפסים בעניין - שיפנה לועידת התביעות.
לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>
אריאל קלנר הזכיר את קרובי משפחתו הרבים שנרצחו בשואה, ואת חשיבות הזיכרון כדי למנוע חזרה של אירועים מחרידים, מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) הביעה צער על שלא עלה בידה ליזום דיון בנושא גם במליאה, "ואת החובה של המדינה להשמיע קול נגד האנטישמיות, והצורך לחנך את הדורות הבאים את זכר השואה". אנדריי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם) הזהיר משימוש בכינוי "אנטישמיות" בזירה הפוליטית-הפנימית, שרת התפוצות עומר ינקלביץ' הזהירה מהפצת האנטישמיות החדשה ברשתות החברתיות, כהאשמת היהודים מהפצת הנגיף כדי להפיק רווח כספי, יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג הזהיר מפני פוליטיקאים רבים במערב אירופה התומכים כיום בהכחשת השואה ובאנטישמיות. לדבריו, יש שלושה רבדים למאבק באנטישמיות: ההיבט הביטחוני, אכיפה וחקיקה באירופה וחינוך. יו"ר ההסתדרות הציונית, יעקב חגואל, הזכיר את החלטת הממשלה כי יום זה ייוחד למאבק באנטישמיות, "ומאבק זה עדיין נמשך למרות שחלפו שנים כה-רבות מהשואה, ועדיין יהודים רבים בגולה חוששים להזדהות כיהודים. האנטישמיות היא בעיית כלל-העולם ולא בעיית יהודים בלבד". מארק ווילף, יו"ר הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה ציין כי העם היהודי צריך לעשות הכל כדי שהשואה לא תחזור ו'לעולם לא עוד איננה רק סלוגן אלא תכנית עבודה של הפדרציות היהודיות עם הסוכנות היהודית. אריק פינגרהארט, נשיא ומנכ"ל הפדרציות, ציין כי למרות היותנו עם קטן לעולם לא נהיה עם חלש. כל הקהילות היהודיות צריכות לחיות בביטחון". הרב מנחם מענדל חיטריק, נשיא איחוד הרבנים במדינות האיסלאם, ציין את חשיבות זיכרון יום השואה גם במדינות האיסלאם. ניצולי השואה שהשתתפו בדיון הודו על תמיכת הארגונים והסיוע שניתן להם בתקופה קשה זו. חלקם הביעו כעס על כי המדינה מחשיבה את התשלום מגרמניה כחלק מהכנסתם – מה שפוגע בהם כלכלית.
בישיבה נחשפו נתונים נוספים, ולפיהם העיר שבה מתגוררים הכי הרבה ניצולי שואה היא חיפה – 12,400. בירושלים 11,100, בתל-אביב יפו 9,900, באשדוד 8,900, בנתניה 8,800, בבאר שבע 7,800, בפתח תקווה 7,300 , בראשון לציון 7,100, בבת ים 6,400, ברמת גן 5,900, גם בחולון 5,900 ובאשקלון מתגוררים 5,500 ניצולי שואה. במהלך שנת 2020 הוכרו עוד כ-3000 ניצולי שואה נוספים - מרומניה, בולגריה וצפון אפריקה.
36% מהניצולים המוכרים ברשות לניצולי שואה הם ילידי ברית המועצות, 12% נולדו ברומניה ו5.6% נולדו בפולין, בולגריה 2.7%, הונגריה 1.5%, גרמניה 1.4% צרפת וצ'כוסלובקיה 1%. 18% ילידי מרוקו ואלג'יריה ו-11% יוצאי עיראק. כ-40% מהניצולים עלו לארץ עד שנת 1951 ויותר משליש בגל העלייה בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
לפי הרשות לניצולי שואה, 55,100 ניצולים (31%) מקבלים תגמולים חודשיים מהרשות בסכומים הנעים בין 2,453 ל6,160 ₪ בהתאם לדרגת נכותם. 119,300 זכאים נוספים מקבלים מענקים שנתיים בסך 3,991 ₪.
4000 ניצולים מקבלים קצבאות מחו"ל. לפי דו"ח מבקר המדינה האחרון, משרד העבודה והרווחה ניצל רק כ30% מתקציב תכנית המיועדת לניצולים נזקקים.
