ממצאים חמורים על 'המכון לרפואה משפטית'

סערה סביב תחקיר נוסף ששודר בתוכנית 'עובדה': המשטרה החרימה חומרי תחקיר 'עובדה' מהשבוע שעבר, על המכון לרפואה משפטית, כך נחשף היום (שני) בוועדה לביקורת המדינה.

התחקיר ב'עובדה' חשף קשרים שקיימים בין גורמים בפרקליטות לבין רופאים במכון, דבר שמביא לא פעם לשינויים בדו"חות שנכתבו לאחר נתיחת גופות בכמה מקרים, לכאורה.

בתחקיר, הציג כתב התוכנית, עמרי אסנהיים, דו"חות שלכאורה שונו לאחר כתיבתם בזמן אמת, זאת בעקבות בקשה של הפרקליטות לכתוב דברים מסויימים בצורה חד משמעית, כך שניתן יהיה להבטיח שהנאשם יורשע בבית המשפט.

הנוהל במדינת ישראל הוא שכאשר יש מקרה מוות שיש בגינו חשד לעבירה מצד גורם כלשהו - הגופה נלקחת לנתיחה במכון לרפואה משפטית. דו"חות של המנתחים במכון יכולים לחרוץ גורלות של נאשמים בסוגים רבים של עבירות - מקרי רצח, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ועוד.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) "לא הגיוני שגוף כזה שחורץ גורלות, יהיה בעייתי וישדר חוסר אמינות. המכון לרפואה משפטית הוא מקום חשוב לשלטון החוק בישראל ומחובתנו לדאוג לשקיפותו. לא נאפשר שאזרחים חפים מפשע ישבו מאחורי סורג ובריח כתוצאה מהתנהלותו הלקויה. משרד הבריאות מחויב לשאת באחריות להתנהלות ועבודת המקום, עד לפרטים הקטנים. אלו מוסדות ציבור שאמורים להוציא את הצדק לאור ולהיות מעוז ההגינות".

לדבריה, בדיקת מבקר המדינה צריכה להתקיים במקביל לבדיקת השופטת גרסטל.

ד"ר חן קוגל, המנהל החדש יחסית של המכון, אמר כי "היום כל חוות דעת עוברת בקרה של לפחות עוד רופא אחד. חוות הדעת חייבות להיות מנומקות, כשבעבר לא היה כך. הפירוט והנימוק צריכים להיכתב עוד במכון ולא בזמן המשפט. הבעיה היא במכון, אנשים מסוימים פועלים לפי מה שמצפים מהם לשמוע. מישהו כיוון - למה שהוא חשב שמישהו אחר רוצה לשמוע. אין רופאים משפטיים במדינה, אין לסנגוריה לאן לפנות כדי לקבל חוות דעת נוספת. אף אחד לא יודע אם אני טועה או לא, אני היחיד שמדבר. חייבים שתהיה עוד אופציה כי אי אפשר לקבל חוות דעת נוספת, ובעולם המערבי אין עוד מדינה כזו".

לדבריו, קיים נוהל ברור איך נכתבת חוות דעת, איך מקבלים גופה ואיך משחררים אותה. הוא הדגיש כי רופא המכון - הד"ר זייצב, שעמד במרכז התחקיר, ממשיך לעבוד במכון, אך מצוי בבדיקה.

נציג משרד הבריאות יורם נבו, הבטיח כי לאחר בדיקת גרסטל תוקם וועדה שתבחן את מעמד המכון בכפיפות לגוף ניטרלי או המשטרה, או הקמה של מכון אחר. שלמה למברגר, נציג פרקליטות מחוז תל אביב הוסיף כי "תפקידנו לגלות את האמת, ואין לנו 'מרדף אחר הרשעות'. אינני מקבל את העובדה שבגלל שיש יחסי הכרות בין עובדי המכון והפרקליטות, מתקבלות חוות דעת מוטות, אך ייתכן שישנם מקרים שבהן ניתנו חוות-דעת מוטות. המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים בוחן את המקרים שעלו בתכנית 'עובדה'. קרו מקרים בהם חזרנו בנו בעקבות חוות דעת של המכון, אך הפרקליטות לא מקבלת תמיד חוות דעת לפני הגשת כתב האישום, לאור כמות הרופאים המעטה במכון ישנו קושי לספק תשובות בזמן אמת. בתיקים חמורים כתיקי רצח, חוות הדעת מתעכבת בגלל קשיים של המכון וקושי להכין חו"ד מקצועית ומהירה. מבדיקה ראשונית של ששת המקרים שעלו בתכנית לא נמצאה בעיה של עיוותי דין, בין הפרקליטות והמכון".

לדברי ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), לשעבר שרת הבריאות, "המכון נמצא בניגוד עניינים תמידי כשהוא מייצג שני צדדים. לסנגורים אין מי שישמש להם כפה, ויש לדאוג שהמכון יהפוך לעצמאי המפיק חוות-דעת לכולם", ואילו ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני) הוסיפה כי "אין זה סוד שהמכון התנהל במשך שנים בצורה שערורייתית, הגובלת בפלילים".

לדברי עמרי אסנהיים, תחקירן 'עובדה', "הפרקליטות פעלה בתיק רומן זדורוב כנגד חתירתה להשגת האמת, כשמנעה מד"ר קוגל להסביר שהוא תומך בד"ר פורמן. קוגל רוצה לכתוב תצהיר-תומך ומנסים לשנות את תצהירו לבית המשפט. במקרה ניסים חדד - השופטים קיבלו רק את החוות-דעת הראשונית ואת הסיכום הסופי, ללא המסמכים באמצע, בהם סולפו הנתונים על ידי פרופ' היס. אם מר למברגר טוען שהפרקליטות חותרת לאמת, אי אפשר שהפרקליטות תסתמך על ראיות מסוימות כשהם יודעים שהן סולפו".

לדבריו, "למערכת התכנית הגיע שוטר עם צו, שביקש לקבל את כל חומרי החקירה שלנו. זאת בזמן שד"ר זייצב ופרופ' היס לא קיבלו באותה העת צו או בקשה לחקירה בעקבות הטענות שהועלו".

לדברי ח"כ אלהרר "הועלו טענות קשות על התנהלותו של מכון אחד במדינה, כמונופול, כשאין לסנגוריה לאן לפנות. ההסתמכות על מכון אחד בלבד היא בעייתית". היא פנתה לשר הבריאות לפעול בהקדם להקמת מכון נוסף כמקובל במדינות רבות, ולמבקר המדינה לשוב ולבדוק את התנהלות המכון.