מי היה אחיאב בן מנחם? אוסף של עשרות בולות המציינות שמות פקידים ומתוארכות לימי ממלכת יהודה לפני החורבן הבבלי, התגלה בחפירות שנוהלו בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות בעיר דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד).
הבולות, (אשר מהן נגזרה המילה בול דואר) הן פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מכתבים. מכתב שהגיע כשהבולה שלו שבורה, העיד שהמכתב נפתח לפני שהגיע ליעדו.
מכתבים אמנם לא שרדו את השריפה האדירה שהתחוללה בירושלים עם חורבנה, אך הבולות שעשויות מחומר – בדומה לקרמיקה – דווקא השתמרו טוב יותר הודות לאש, והשאירו עדות על קיום המכתבים, ואף על האנשים שעמדו מאחורי המכתבים.
לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "בחפירות עיר דוד הרבות נמצאו עשרות בולות אשר מעידות על המנהל המפותח של העיר בימי הבית הראשון. על הבולות הקדומות יותר מופיעים בעיקר ציורים שונים, ונראה כי במקום לרשום את שמות הפקידים, השתמשו בסמלים שהעידו מי חתם, או אולי על מה הוא חתם. בשלבים מאוחרים יותר של התקופה – בערך מימיו של חזקיהו המלך (לפני כ- 2700 שנים) ועד לחורבן ירושלים בפעם הראשונה (לפני כ- 2600 שנים), מופיעים על הבולות שמות הפקידים בכתב עברי קדום. דרך ממצאים אלו, אנו לומדים לא רק על המנהל המפותח בעיר, אלא גם על האנשים שגרו ושירתו במגזר הציבורי".
בחלק מהבולות מוזכרים שמות מקראיים, חלקם נמצאים בשימוש עד היום – למשל פנחס. על בולה מעניינת במיוחד, נכתב "לאחיאב בן מנחם". שני השמות הללו מוכרים בהקשר של ממלכת ישראל; מנחם היה מלך ישראל, ואילו אחיאב לא מופיע בתנ"ך, אך שמו דומה לשם אחאב – מלך ישראל הידוע לשמצה בסיפורי אליהו הנביא. אמנם איות השם שונה במעט, אך נראה כי מדובר באותו שם. גרסת השם המופיעה על הבולה שנחשפה – אחיאב – מופיעה גם בספר ירמיהו בתרגום השבעים, וכןן אצל יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים ט"ו:ז-ח).
מנהלי החפירה מוסיפים כי "הופעת השם אחיאב מעניינת משני טעמים עיקריים. הראשון - היא מהווה עדות נוספת לשמות המוכרים מהמקרא, אשר מופיעים ביהודה בתקופה שאחרי חורבן ממלכת ישראל". "שמות אלו הם ככל הנראה חלק מהעדות לכך שאחרי גלות שבטי ישראל, הגיעו לירושלים פליטים מהממלכה הצפונית, והם התברגו בתפקידים בכירים במנהל בירושלים".
הטעם השני לעניין שמעוררת הבולה בקרב החוקרים, נעוץ בעובדה ששני השמות המופיעים על הבולה – אחיאב ומנחם – היו שמות של מלכי ישראל. למרות שאחאב מצטייר כדמות לא אהודה במקרא, השם ממשיך להיות בשימוש – אם כי בגרסה של כתיב מלא – הן במלכות יהודה של סוף ימי הבית הראשון, כפי שמשתקף בספר ירמיהו ומהבולה, הן לאחר החורבן - בגלות בבל ועד לימי הבית השני, כפי שניתן לראות למשל בכתבי יוסף בן מתתיהו.
מכלול בולות נדיר זה מצטרף לאוצר הבולות שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד ובתחומי ירושלים הקדומה האחרים, המחזקים את הכרתנו ואת הבנתנו בנוגע למעמדה המנהלי והכלכלי של ירושלים בימי בית ראשון, ויש בו כדי לתרום רבות לחקירתם של נושאים רבים וסוגיות שונות הקשורים בחברה ובתרבות של בני התקופה כגון: השפה העברית המקראית, הכתב העברי הקדום, אומנות, אוריינות מגדר ועוד.
