סיפור חייו של מוטקה ויזל (93), תושב ירושלים, עמוס בטרגדיות ובמלחמות הישרדות – אך מנגד מלא בעוצמה, התנדבות וערבות הדדית. משנת 1988 ועד היום מתנדב ויזל בתחנת ירושלים במגן דוד אדום – והפך לזקן מתנדבי הארגון בכל הזמנים.
ויזל נולד בשנת 1929 בטרנסילבניה והיו לו חמישה אחים ואחיות. במחנה אושוויץ, משפחתו נעלמה אל מול עיניו וזו, עפ"י דבריו, הייתה הטראומה הגדולה ביותר של חייו – עליה לא הצליח להתגבר. בשנת 1944, כשהיה בן 15 בלבד, התעמת ויזל מול קצין SS כשהטיח בקצין את מריצת החול ולתדהמתו ולתדהמת הגטו כולו, לא קיבל עונש וניצל בנס. "כל הגטו היה גאה בי שהעזתי לצעוק על קצין SS. גם הוא בעצמו לא ידע כיצד להגיב והיה בהלם מוחלט. לקחו אותי למשפט בסוף היום, לאחר 10 ק"מ של הליכה וחיכיתי לקבל גזר דין מוות. לאחר כמה דקות, אמרו לנו 'משוחררים' – ופשוט הלכנו לישון. הייתי גיבור המחנה", משחזר ויזל בהתרגשות.
"בוקר אחד, פרץ למחנה טנק רוסי והחיילים אמרו לנו שאנחנו משוחררים. שהכל נגמר, פשוט ככה. בהתחלה לא האמנו להם ופחדנו להוציא את האף החוצה, אבל מהר מאוד התמלאנו ברגשות שמחה ושחרור. הגענו לעיר סמוכה, יוקרתית ומסודרת – והתקלחנו, ישנו במיטות נקיות וטרפנו את האוכל. ישנו 48 שעות ברציפות" נזכר ויזל בהתרגשות. הוא עלה ארצה בשנת 46, התחתן והקים משפחה לתפארת. כיום הוא סב לשמונה נכדים ו-12 נינים ומתגורר בירושלים.
ויזל סיים שירות צבאי בתחום הלוגיסטיקה, נתקל במקרה במחסן מד"א – והתאהב. "הייתי פנסיונר ונתקלתי במחסן מד"א בירושלים. נתתי להם המון ציוד שהיה לנו בצבא ומשם התחלתי להכיר את הארגון ואת האנשים. התנדבתי למד"א בתחום הלוגיסטיקה משנת 1988 – ומאז ועד היום אני שם, התנדבתי מסביב לשעון במהלך השנים. בעיניי, מד"א הוא אחד מהמפעלים החשובים והחברתיים ביותר במדינה. עד היום, בכל מקום אני מציג את עצמי כאיש מד"א גאה ומאושר" מוסיף בחיוך. ויזל שרד את השואה בגבורה, לחם נגד ה-SS ואף שימש בארץ כיו"ר ארגון אסירי הנאצים בירושלים.
בועז אלינסון, אחראי לוגיסטיקה במד"א ירושלים: "הכרתי את מוטקה בתחילת שנות ה-90, עזרתי לו במחסן ואימצנו אחד את השני. הוא דמות וסמל למופת ולגבורה בעיניי. סיפור חייו, העובדה שהקים משפחה ונתן את כולו לעזרה וסיוע לאחר הוא יוצא דופן. הוא יודע לתת את כל מה שצריך ולתרום בכל הדרך – תמיד בחיוך ובשמחה וברצון לעזור לאחר. במחסן שלו תמיד הוא היה מספר לנו סיפורי גבורה והיסטוריה וזה תמיד היה מרתק. אני החלפתי אותו בתפקיד בשנת 2003 והוא תמיד היה לי לעזר גם לאחר מכן. הוא ממשיך להגיע פעם בשבוע כדי לעזור ולתרום, למרות גילו. הוא מגיע עם המדים והדרגות בגאווה ובשמחה גדולה ולא מוותר על אף משמרת."
אלי בין, מנכ"ל מד"א: "סיפור חייו מעורר ההשראה של מוטקה נוגע בלב של כולנו וגורם לנו להתגאות באיש, בתרומתו האדירה לעם היהודי ומורשתו – הכוללת ערכים, נתינה ואהבת חינם. ביום השואה, לאחר שנת קורונה קשה וכואבת, אנו ניצבים כאן בחזה מורם ומחבקים את כל ניצולי השואה – אשר בלעדיהם לא היינו כאן היום. נזכור ולא נשכח".
