ליל קרב קשה בלוד; השוטרים מפוחדים // טור אישי

מרגיש צורך לשתף גם כאן - הייתי הלילה בלוד, ומעבר לעובדה שזה היה ליל קרב מהקשים שראיתי מאז סיום הסדיר, החוויה מול התנהלות המשטרה פשוט מייאשת.

כבר בכניסה לעיר נתקלנו במשאית בוערת, ותוך שניות הרכב הוקף בערבים שפוצצו אותנו בסלעים וניסו לפתוח את הדלתות. שלפנו נשקים, אבל זה לא ממש הרתיע אותם. 

הנהג עלה על כיכר והצליח לברוח מהמארב, כשפתאום אנחנו קולטים ניידת משטרה עומדת 40 מטר מאיתנו. עצרנו לידם בשביל לומר להם שצמוד אליהם יש מהומות, אבל בדיעבד קלטנו שלא מדובר בניידת אלא בנקודת משטרה קבועה, עם 8 שוטרים, שהיו הרבה יותר מפוחדים מאיתנו וסירבו לצאת מהתחנה. במקביל סייענו להם לכבות את התחנה שבערה, כי הערבים זרקו פנימה בקת"ב.

מסביב הובערו בינתיים עוד 3 כלי רכב, מול העיניים של השוטרים - וכלום.

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | ​הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

רק אחרי 40 דק' הגיע כוח טקטי שהרחיק את הפורעים וחילץ אותנו. 

אגב, לא מדובר היה בהמון ערבים. 15 - 20 איש בערך.

בהמשך הלילה חזרנו (אני ועוד שני חבר'ה) לצומת שבה הותקפנו ע"מ לראות מה קורה שם - משטרה כמובן לא הייתה, ופורעים ערבים המשיכו להשתולל. אספנו סביבנו קבוצה של נערים יהודים (רובם נראו עוד לפני צבא), ובתוך דקות הברחנו את הפורעים חזרה לתוך הבתים שלהם. הכל תוך כדי שהמשטרה לא נראית בכלל בשטח.

תוך כדי הבלאגן נשמעו קולות ירי ואחד החבר'ה נפצע.  ביחד עם האמבולנס הגיעה ניידת מג"ב שהשליטה סדר בתוך שניות, ואז פשוט נעלמה מהשטח. ברגע שהם נעלמו הערבים התחילו לחזור, ולכן נשארנו קבוצה בצומת ופשוט המשכנו להרחיק אותם.

ככה במשך שעתיים, כאשר פעם בחצי שעה מגיעה זינזנה של יס"מ, פורקת עלינו (קבוצה של 12 אנשים שפשוט עומדים בשקט על המדרכה, כן?) ודורשת מאיתנו להתפנות. כשהסברנו להם שברגע שאנחנו הולכים הערבים חוזרים לזרוק אבנים בצומת, אחד מהם פשוט דרך עלינו את הנשק וירה ח"ק לכיוונינו. 

בשורה התחתונה - שוטרים חסרי אונים מצד אחד, תת שיטור באיזורים הבעייתיים מול כוחות עצומים באיזורים השקטים של העיר, ומנגד כשכבר מגיע כוח משמעותי, הוא דבר ראשון נטפל ליהודים. לילה עצוב.