היי ציוניוני הדרך

יש דברים הנמצאים כל הזמן מתחת לאף, ואנו לא שמים אליהם לב, ואז יום אחד אתה שואל את עצמך, למה זה בעצם?

אז זה מה שקרה לי השבוע.

תוך כדי נהיגה אל אחד ממושבי אזור השפלה, אני מהרהר באמירות של ח"כים מהבית היהודי ומהליכוד על הכוונות לעשות שינויים שיגבירו את הזהות היהודית של המדינה. הימין בשלטון, וזו הזדמנות להתקדם במשהו. טוב ויפה שאלו השאיפות של חלק מהנבחרים, ועדיין, עומדים לפניהם כל כך הרבה מכשולים וקשיים בדרך ליישום הרעיונות, שזה נראה כמעט בלתי אפשרי לביצוע במסגרות הקיימות.

אבל אולי הם כן יצליחו במשהו? תמיד נשמח להיות מופתעים לטובה.

תוך כדי שאני מהרהר בדברים אני מגיע אל צומת בלתי מוכר, ומחפש את שלט ההכוונה שידריכני אל מחוז חפצי.

ואכן, שם המושב שחיפשתי מופיע על שלט גדול, בשלוש שפות: עברית, אנגלית, ערבית.

משהו בשלט התחבר לי עם ההרהורים. מדוע שם המושב רשום בשפה הערבית? גרים כאן ערבים?

מילא אנגלית, ניתן להבין שהכיתוב מופנה אל תיירים מכל העולם הנוסעים בכבישי ארצנו. זו שפה בין לאומית מרכזית וזו הדרך הסבירה להכווין את המבקרים כאן, אבל מדוע ערבית?

תגידו, יש במדינה אזרחים ערבים רבים, מגיע גם להם לקרוא את שמות הישובים באותיות שפתם. נו, ואם מחר דוברי הרוסית, עולים יהודים ולהבדיל גויים, ירצו שיתחשבו גם בהם, נוסיף עוד שורה לכל שלט? (מספר דוברי הרוסית מתקרב למספר דוברי הערבית) וכשיעלו המוני יהודי צרפת לארץ נוסיף שורה חמישית? ומה עם האתיופים?

ברור ששורת הערבית בשילוט הרשמי של דרכי ארצנו אינה רק עניין של פרקטיקה. רוב אזרחי ישראל הערביים מסוגלים לזהות שמות ישובים הכתובים בעברית. כאזרחים במדינה שבה הרוב דובר את השפה העברית הם חייבים גם ככה לרכוש התמצאות בסיסית בשפה, בעבודה, בקריאת מסמכים, בצפייה בתקשורת, בהתנהלות היומיומית. ואלה שלא, אז שילמדו. גם העולה מרוסיה, מצרפת או מאתיופיה צריך להתאמץ לא מעט. (ושוב, הכיתוב באנגלית נותן מענה גם לאלו שלא מסוגלים אפילו לזאת)

בכל מדינה מערבית יש זרים רבים מארצות שונות ומתרבויות שונות. ועדיין, השפה הרשמית היא שפת הלאום המצהיר שזו ארצו וזו שפתו, והשאר שיסתדרו.

אז זה לא רק עניין של פרקטיקה ושל מענה לקושי. זה גם, אולי בעיקר, עניין של הצהרת זהות. השורה בערבית מייצגת גם אמירה ערכית, המדינה שייכת לשני לאומים. שילוטי הדרך מבטאים גם מסר עקיף. ואם זה העניין, אז נכון וצודק לפעול לשנות אותו.

אז לפני שרצים למאבקים על יעדים קשים להשגה, בחקיקה ובמלחמות עולם עם בג"ץ, אם רוצים לעשות שינוי תודעתי ניתן לעשות אותו גם בכלים פשוטים יותר. ניתן לומר שהדבר הטבעי והמתבקש הוא ששלטי הדרכים במדינת היהודים ייכתבו בעברית (עם תרגום לתיירים ולמתקשים) אין כאן שלילת זכויות אזרח, אין כאן נישול, ואפילו אין כאן גזענות... יש כאן בסך הכל הבהרה מיהו הלאום שלו שייכת המדינה.

ההצעה הזו הינה כמובן רק דוגמא, אפשר להשליך את הרעיון לכיוונים נוספים.

אם רוצים, אפשר להתחיל לתת תוקף לאמירה שזו הארץ שלנו, של היהודים, גם בצעדים קטנים וסמליים. השאלה היא האם רוצים.