הרב רונצקי...
יספרו עליו סיפורים הרבה
ויש כאלה שכאשר מספרים עליהם סיפור יש נטייה לסיפור להתנפח,כאן לא תשמעו סיפורים מנופחים
כי האדם שעליו תשמעו את הסיפורים היה הרחק שנות אור מכל ניפוח שהוא, והפלא הוא שבהילוכו והנהגותיו הצנועים ו"העממיים" והלא מנופחים כאמור, זה זה מה שהפך את הדברים שכוכ מובנים מאליהם למשו שראוי להופכו לסיפור.
הסתלקותו בימי הפסח ראוים לו והוא ראוי להם כאדם שכול כולו היה חירות. שכל כולו היה סיפור. שכל כולו היה והגדת לבנך ואוי כמה בנים היו לו...
ואולי סיפורי הוא קצת אחר
הכרותי עם הרב רונצקי לא הייתה ממקום מוערך אלא ההפך, השקפותינו התנגשו התנגשויות חזיתיות קשות ואני באותם ימים נער חם מזג ולב שבור והוא איש גבוה מעוטר דרגות ומדים וכמה אש עברה בנינו כעסתי ובזתי לו ולכל מה שהוא ייצג
ובאותה נשימה לא יכולתי שלא לשים לב לעיניו החודרות, לקמטי מצחו שלעולם לא התעייפו מלחשוב כיצד הוא הופך את הרגע הבא לטוב יותר משמעותי יותר ומדויק יותר.
לא יכולתי שלא לשים לב לכיצד נראה בעל תשובה באופן הכי עמוק עד כדי שקשה להאמין שהיו תקופות כביכול שהוא התורה וה' לא הלכו יחד
וכשאני חושב על כך עולה בי הממרא הידועה: "לא היה ראוי דוד לאותו מעשה כי אם להורות תשובה ליחיד".. כי אם להורות עמל הדרך והתהליך ליחיד.
לא יכולתי שלא לשים לב לחירות שבה הוא התהלך, אומן בחסד עליון בהקשבה לאחרים אך לא פחות בהקשבה פנימית ועצמית תמידית ואילו הייתי צריך לתארו בשתי מילים הייתי אומר "בגובה העיניים"
בכל התחומי החיים.
זהו אינו סוד שלהיות בעל דרגות ואיש סיירת מטכל ובכלל בעל תואר מסוים מביא עמו עבודה קשה ואולי כמעט בלתי אפשרית של תיקון מידות ופיצוח האגו לרסיסים ואצלו היה נראה שזה כוכ טבעי ופשוט, אדם שחי בגדול בכדי ללמד אחרים להעריך את הדברים הקטנים,בכדי ללמד שאפשר להיות רגיש מיני ים ובאותה נשימה להיות איש סיירת מיומן לעמוד על המשמר. בשביל ללמד שאפשר להיות בעל תארים רבים ומכובדים ובכל זאת להקדים שלום לכל אדם מקטן ועד זקן ולא שלום שיוצא ידי חובה אלא שלום מכף רגל ועד ראש, דרך הלב עמוק עמוק.
בימי חול המועד לא מספידים
וסיפורים עוד תשמעו הרבה,
אך דבר אחד אני למדתי
דבר אחד אני השבתי אל לבי
עת ליבו של האיש הגדול הזה
הפסיק לפעום
תהיה היכן שתהיה
תחשוב מה שתחשוב
תלבש מה שתלבש
תייצג מה שתייצג
אבל לעולם! תהיה בגובה העיניים!
לעולם תפנים
שהדברים הגדולים בחיים
הם הדברים הקטנים.
ולך הרב רונצקי
אינני מבקש סליחה
ובטח לו היינו נפגשים כעת שוב
היינו ממשיכים לחלוק ולריב
והייתי שוב אומר שאני כועס עליך ואתה היית אומר שאתה מבין.
אינני מבקש סליחה
מפני שהתנגשות החזיתית איתך
פקחה לי את העיניים לראות
כמה גדול היית.
ולעילוי נשמתך
לא אקח משנה
ולא גמרא
ולא דרגות
ולא יום סיירות
ולא כותרות גדולות
אתחיל בהלקדים שלום
לכל אדם
ואו 4 כ"ח ניסן תשע"ח 10:41 דוד
יפה מאד 3 י"ז ניסן תשע"ח 14:58 אסף
אהבת ישראל? 2 י"ז ניסן תשע"ח 11:14 לא נעים אבל
צא ולמד י"ח ניסן תשע"ח 23:10 אלישוב
התרפסות של התורה? י"ז ניסן תשע"ח 14:52 הגזמת
מעורר השראה 1 ט"ז ניסן תשע"ח 23:47 צופיה