לטייל בספרים - סדר עבודה

יום לפני הילולת מרן האריז"ל, ב-ד' מנחם-אב (ויש ספרים שכתבו ג' מנחם-אב), חל יום ההילולא של אחד מתלמידי-תלמידיו, מגדולי רבני ומקובלי איטליה, רבי מנחם-עזריה מפאנו. על פי המסורת הרמ"ע הסתלק מתוך דבקות, הסתלקות 'חסידית', כפי שכתב רבה של צפת רבי שמואל העליר בהקדמת מאמר "ימין ה' רוממה" לרמ"ע אותו הדפיס בצפת (שמגנזיו הודפסו גם "מאמר הרקיעים" ו"מאמר היסודות" בסדרת אמרות טהורות) – "כאשר מקובל קבלה אמיתית ומובא בספרים כאשר היה הרמ"ע מתבודד בכל עת היה צריכים לשמרו ולטרדו שלא תצא נפשו לידבק בשרשה, ולבסוף כן היה פטירתו ופליטת נשמתו לחיק אמו, תהי אחריתנו כמוהו". עסיסי במיוחד הנוסח בענין שמובא ב"מאמר מרדכי" (סלונים), לפיו היה לרמ"ע משמש מיוחד שהיה ממונה לירות לידו באקדח (!) בשעת דבקותו, כדי 'להחזיר אותו למציאות', ופעם כאשר היתה שריפה וכולם נמלטו הוא לא מלא את תפקידו והרמ"ע הסתלק.

על תולדות הרמ"ע וחיבוריו השונים ניתן לקרוא באופן מפורט ומעמיק בספר תולדות הרמ"ע מפאנו שיצא בפולין לפני קצת יותר ממאה שנה. הרמ"ע חבר כשלשים חיבורים, בנגלה ובנסתר, אשר נדפסו במשך השנים באופנים שונים – חלקם בחייו וחלקם לאחר פטירתו, כולל בשנים מאוחרות-יחסית מתוך גנזי ספרים (כדוגמת מאמר הנפש שנדפס מכתב יד שהיה בספריית בעל האמרי אמת מגור והספר שפת אמת שנדפס מכתב יד שהיה בספריית האדמו"ר מבעלז).

רוב ספרי הרמ"ע הם ספרי קבלה – חלקם מבוססים על קבלת הרמ"ק (כדוגמת הספרים עסיס רמונים, פלח הרמון ושפת אמת הנ"ל), אליה התמסר מאד הרמ"ע, בלימודו וכתיבתו וגם בממונו (כפי שמציין בהתפעלות בנו של הרמ"ק), וחלקם מבוססים על קבלת האריז"ל, אותה הוא קבל מרבי ישראל סרוג (כדוגמת הספרים כנפי יונה וגלגולי נשמות – שנדפס גם עם מבוא, מקורות והערות בשם מאיר עין מרבי ירוחם מאיר ליינער, בנו של הרה"ק מאיז'ביצא, אחיו של רבי גרשון העניך מראדזין – בו נשתמרו חלק משמועות הגלגולים של האריז"ל שאינן מופיעות במקום אחר). מפורסמת במיוחד סדרת "עשרה מאמרות" של הרמ"ע (שרבו הדעות באופן מניינם...), הנקראים גם "אמרות טהורות", שגם הם נדפסו בחלקים שונים ובתקופות שונות – מאמרים-ספרים מעמיקים בנושאים שונים, על פי דברי חז"ל ויסודות הקבלה השונים בהם השתמש הרמ"ע (וכבר העירו המעירים על חלק מפירושי המאמרות, שהתמקדו רק בביאורם בדרך קבלת האריז"ל בלי להתייחס ליסודות הנוספים הבלולים בדברי הרמ"ע). רובם זמינים במרשתת במהדורות הישנות שלהם.

רק מיעוט מספרי הרמ"ע שייכים לחלק הנגלה שבתורה והעיקריים שבהם הם השו"ת שלו וספרו אלפסי זוטא (שנכתב על שלש-עשרה מסכתות, אך נדפס בתחלה רק על מסכת ברכות, ורק בשנים האחרונות נדפס על ידי מכון ירושלים על שאר המסכתות – העמודים הראשונים, הכוללים את ההקדמות החשובות והמפורטות, זמינים לכל באוצר החכמה המקוון). הרמ"ע נחשב מגדולי הפוסקים ודבריו מובאים רבות בספרי הפסיקה. החיד"א מציין את האלפסי זוטא בכך שהוסיף גם הלכות העולות מהסוגיות בעניני מקדש וקדשיו – ענין שהיה חשוב ביותר בעיני הרמ"ע והוא עסק בו רבות.

לאור הוראת הרבי מליובאוויטש לעסוק בימי בין המצרים בהלכות בית הבחירה נציין במיוחד הפעם את ספרו "סדר עבודה לתמידין ולמוספין של כל ימות השנה", שנדפס בכמה מהדורות בחייו – תוך שהוא מגיה ומוסיף הערות – ולאחר פטירתו. טובת עין נהגה "ישיבת הכהנים ללימוד קדשים" שהעלתה לרשות הרבים מהדורה חדשה ומהודרת של הספר הכוללת הערות, ביאורים והוספות רבות.

חלקו הראשון והעיקרי של הספר הוא סדר העבודה במקדש בכל ימות השנה, באופן מסודר ובהיר – ששת הפרקים הראשונים מוקדשים לעבודה היום-יומית (חמשה פרקים לסדר העבודה מראשית היום עד סיום תמיד של שחר ופרק ששי לתמיד של בין הערביים), נחמד (ומן הסתם בכוונת מכוון) שהפרק השביעי מוקדש לעבודת "יום השביעי" במקדש, אחר כך מוקדשים שלשה פרקים לעבודת ראשי חדשים ורוב המועדים ושמונת הפרקים האחרונים של הספר עוסקים בסדר עבודת היום הקדוש, יום הכיפורים (מענין לציין את אריכות דבריו בביאור מעלותיו ותפקידיו המיוחדים של הסגן במקדש בתחלת פרק יא).

חלקו השני – ואולי השימושי יותר למחפשי הסגולות ליום ההילולא ולכל השנה... – הוא "סדר עבודה זוטא" (החל מעמוד זה) המונה בקיצור, באופן המותאם לאמירה יום-יומית, את עולות הציבור של כל השנה ומקדים ש"אלף ומאתים וחמשים וחמש עולות יעלה השונה הלכה זו בכל יום, יום לשנה [היינו שבכל יום הוא יקריב, באופן של 'ונשלמה פרים שפתינו', את קרבנות השנה כולה – ואולי רמז בכך לתיקון חטא המרגלים שהלכו בימים אלה לתור את הארץ ועכבו את עם ישראל במדבר "יום לשנה", ובכית השעה שלהם גרמה לבכיה לדורות בחורבן בתי מקדשנו] יקום ובנה סתירת זקנים [סתירת הבית הראשון והשני, שנסתרו על מנת לבנות את הבית השלישי והנצחי], והוא כהן לאל עליון, להטיב ברצונו את ציון".

בהמשך הספר מובאים עב פסוקי הרמב"ן בהם רמוזים עב שמותיו הקדושים של ה', כאשר הגדיל רבינו הרמ"ע לרמוז את עב השמות הן לדעת רשב"י (לפיו השמות יוצאים מפסוקי "ויסע... ויבא... ויט..." בסדר של ישר-הפוך-ישר) ואן לשיטת רבי נחוניא בן הקנה (לפיו השמות יוצאים מהפסוקים כסדרם הישר) ושתי הערות ארוכות וחשובות של הרמ"ע בענין שיר של יום ובכלל בענין הקרבנות הנזכרים בתפלותינו.

במהדורה זו הביאו המדפיסים גם הוספות מתוך שו"ת הרמ"ע הנוגעות לעניני מקדש וקדשיו – מנין כלי המקדש, צורת הבית ועוד – וכן את מאמר "ימין ה' רוממה" (והמשכו "ימין ה' עושה חיל") העוסקים במנהגי הקפת הבמה עם הלולב בימינו מתוך עיון מעמיק בדרך ההקפות והפניות לימין בבית המקדש (יחד עם ביאורו של רבי שמואל העליר למאמר זה).

אם כן, כר נרחב יש כאן לפנינו לעיסוק בתורת בעל ההילולא בעניני המקדש וקדשיו, ויהי רצון שזכות בעל ההילולא וזכות העיסוק בתורתו יגנו עלינו ועל כל ישראל ונזכה לבנין בית הבחירה תיכף ומיד ממש!