חבשנו לראשינו קסדות בטרם נכנסנו.
בכל זאת, זה יכול להיות מסוכן.
לא ידענו מה נמצא בפנים - ואם נוכל בכלל למצוא משהו.
אבל הגענו אל הבית.
עברנו את הרצועות המקיפות את הבית עם הכיתוב "משטרת ישראל". וסקרנו את הנמצא בחדרים השונים.
פה ושם מצאנו שרידים.
אבל מכל הארונות העמוסים בספרים. מכל הרהיטים ומוצרי החשמל. מכל הבגדים ומכל הצעצועים של הילדים. לא נותר כמעט כלום.
עפר ואפר.
זה מה שהיה.
זה היה לפני שלוש עשרה שנה בדיוק.
יום ראשון, י"ד אלול תשס"ח.
אשתי לא באה איתי. היא נשארה עם הילדים אצל ההורים שלי.
באתי רק עם סבא שלי ז"ל.
וראינו שצריך להתחיל הכל מהתחלה.
שהיה לנו בית נחמד ויפה.
וכבר אין לנו.
וגם הריהוט היפה, כבר איננו.
וכל הציוד שהיה - הכל צריך לקנות חדש.
אז זה מה שעשינו.
קנינו. וקנינו. זה היה מסע קניות ענק, שאף פעם לא עשינו.
ועכשיו צריך לגור בשכירות.
כמו לפני שהיה לנו את הבית.
ואת הבית השרוף אין מה לשפץ.
צריך פשוט להרוס ולבנות מחדש.
וכך עשינו.
דברים לוקחים זמן.
אבל בנינו.
וכאשר בנינו, זכרנו גם להפיק לקחים מהבנייה הקודמת.
ממה היינו מרוצים, ונשמח לבנות באותו אופן.
וממה לא היינו מרוצים, ונעשה עכשיו שינויים. ובפרט, איך אפשר לבנות באופן שיתקיים - שלא ניתן יהיה לשרוף אותו בקלות.
כך גם בנוגע לציוד שקנינו.
ידענו מאיזה ציוד היינו מרוצים, וקנינו כזה שוב; ומאיזה ציוד לא היינו מרוצים - וחיפשנו תחליפים יותר מוצלחים.
אז מה בעצם קרה?
מחבל חדר לנו לבית בשכונת שלהבת ביצהר, והעלה אותו באש, בהעדרנו.
הלם? בהחלט. עד היום.
עיכלנו את מה שקרה? מסתבר. במידה כזו או אחרת.
לספר על זה? בוודאי.
בהזדמנויות שונות כתבתי על זה.
ואני נזכר בזה, כמו מתוך חלום.
וחושב כל שנה על עוד לקחים להפיק מהסיפור.
אז אכתוב כאן נקודה. בציפייה לגאולה.
שכמובן, כל מה שכתבנו על בניית הבית הפרטי שלנו מחדש, יכול להיות נכון גם לגבי בניית בית המקדש. שכמו הבית שלנו. גם הוא נשרף על ידי מחבלים.
וגם החורבן שלו, היה חורבן ממש מוחלט.
שגרם לנו להתחיל הכל מהתחלה.
אבל צריך כבר לבנות. ולא להתעכב ולדחות.
וכל דבר שנבנה, נוכל לחשוב - איך נעשה את זה הפעם טוב יותר מאשר היה בעבר.
ובאיזה שהוא מידה, החורבן הוא טוב לנו. בשביל להפיק לקחים לבנין יותר טוב.
ועד היום לפעמים, כשאני רואה אצלי בעיות בבית - חולפת לי לפעמים מחשבה. במקרה שיקרה משהו לבית, אולי נעשה שינוי כזה או אחר, כשנבנה את הבית שוב...
חורבן המקדש פעמיים - צריך לגרום לנו להפיק לקחים ברורים על הבנייה השלישית, שיהיה באופן הכי נבחר שרק יכול להיות מבחינתנו. ואנחנו רוצים שהבית יהיה נצחי. אז נשקיע בו את מיטב כוחותינו ומאמצינו, ובעז"ה נזכה, שהבית השלישי שוב לא יחרב.
