הברית

שמעון החזיק את בנו התינוק בידיו הרועדות. זו הייתה ברית המילה הראשונה של האב הצעיר והוא הרגיש את ליבו פועם בהתרגשות רבה ככל שרגע המצווה התקרב. הוא לא חשש להיעצר על ידי השלטונות. המערה הוסתרה ביער לא הרחק ממודיעין. הליכה של שתי דקות במנהרה נמוכה הוביל לאולם טבעי שבה נערכו טקסי ברית המילה. מעל ראשיהם ירד זרם של אור שמש לתוך המערה והאיר את החשיכה. החור בגובה פני הקרקע הוסתר על ידי סלעים אשר הוזזו בכל פעם שהתקיימה ברית מילה. שמעון מסר את התינוק לאריה הכהן ששימש כסנדק. החכם הקשיש הזיז את זקנו הצידה בכדי להחזיק את התינוק בחיקו. לא היה לו קל לעשות את המסלול הצר ונמוך בתוך המערה אבל למען רוממות המצווה, הוא התאמץ. במיוחד כעת, להכנסת ילד יהודי לברית קודש הייתה חשיבות עליונה בשל המאבק באיסור הדרקוני שהטילה הממשלה ההלניסטית נגד מצוות התורה.

המוהל ששמעון בחר לבצע עבורו את ברית המילה צעד קדימה, וסימן לאב המרוגש לקרוא "שמע ישראל". נרות הדולקים לכבוד אליהו הנביא הפיצו זוהר על קירות המערה. מיד עם אמירת הברכות, קיים המוהל בזריזות את המצווה.  התינוק כמעט לא פלט קול כאילו ידע את חשיבות הסודיות. אבל שתיקתו לא הועילה. לפתע הדהד קול סירנות המשטרה ברחבי המערה. צעדים נשמעו מעל ראשם והאור מתקרת המערה נעלם. מוארים רק לאור נרות, הבזק של דאגה הופיע על פניהם של הגברים במערה.  מגפון חשמלי צעק:

"זו משטרת ישראל. צאו מהמערה בשלום ולא תהיה אלימות!"

נסער מהמהומה, התינוק התחיל לבכות.

"איך הם גילו את המערה?" שאל המוהל בבהלה.

"הם משתמשים במודיעים ושטינקרים נגדנו. הם משלמים להם כדי לבגוד בנו", השיב אריה.

"מה אנחנו צריכים לעשות?" שאל האב במצוקה.

"כרגע, עלינו להיכנע בשקט," ענה החכם הזקן. "אם יהרגו אותנו, נמות  על קידוש השם. אם ישליכו אותנו לכלא, אולי החברים שלנו ישחררו אותנו. אם לא, אחרים יקומו בשם החירות, כמו שהמכבים קמו כאן במודיעין נגד הצוררים שלהם. איננו יכולים עוד להוריד את ראשנו כצאן ולאפשר לאפיקורסים לרמוס את חוקי תורתנו הקדושים. הדמוקרטיה של הרוב שלהם מעוותת כמו התרבות והדוקטרינות הטמאות האחרות שהם מנסים לכפות על אומתנו הקדושה. אל לנו לתת לייאוש להחליש את הנחישות שלנו. אותו אלוקים שעזר לאבותינו במאבקם נגד ההלניסטים של פעם, יוביל אותנו לניצחון על אויבי התורה היום. שיהיה זה רצונו. אָמֵן."