הרב מאיר כהנא, ה' יקום דמו

מתי פגשת לראשונה את הרב כהנא?

הפעם הראשונה שראיתי את הרב כהנא הייתה בשנת 1983 כשהייתי בן 25. ביקרתי אצל חבר שלמד משפטים באוניברסיטת מיאמי. הייתי יהודי חילוני לגמרי מניו יורק, אבל ההורים שלי היו ציונים, כלומר אכפת להם מאוד מישראל. אמי התקשרה אלי ואמרה כי הרב כהנא ינאם בקמפוס של אוניברסיטת מיאמי. "אולי כדאי שתנסה להקשיב לו," אמרה בתוך דאגה שאני אתחתן עם לא יהודייה, בחורה שיצאתי איתה בניו יורק. התקיימו הפגנות סביב ההרצאה המתוכננת שעוררו את ענייננו. הרב מאיר הופיע עם שני שומרי ראש. לפני שדיבר, הרב של האירגון הלל מהקמפוס, שלא רצה אותו שם, התעמת איתו מחוץ לאולם ההרצאות. זה קרה הרבה בקמפוסים - רבנים מקומיים לא רצו שהוא ישתף את הסטודנטים באמונתו. הבן אדם אמר לרב כהנא, "לא נוח לי לראות אותך עם שומרי ראש, זהו קמפוס שליו ביותר, אז לא נוח לי עם זה." והרב מאיר השיב: "יש איומים על חיי שאני בא לדבר בקמפוס הנפלא שלך, אז נוח לי עם שומרי הראש שלי, אתה מבין?". אני וחבריי צחקנו. כשהרב מאיר התחיל לדבר היינו מהופנטים כיצד הוא התמודד עם הקהל שהורכב בעיקר מיהודים חילונים כמונו, הערבים בקמפוס וצעירים ליברלים יהודים שבאו לחרפן אותו. זו הייתה הצגה נהדרת לחברים שלי, כמו לראות בו זמנית את המתווכח והקומיקאי. מאותה נקודה התמכרנו לגאונותו. זה גם נתן לנו דחיפה של גאווה יהודית לראות כיצד רב אורתודוקסי יכול להתמודד בצורה כל כך מופתית באווירה עוינת בעיקר. מעולם לא היינו במגע עם יהודים אורתודוקסים, והיו לנו סטריאוטיפים שהם מרובעים ופרימיטיביים. הרב כהנא בהחלט שבר לנו את התדמית הזו.

מה היו כמה מהדברים שהוא אמר שהדליק אותך?

זה היה שילוב של סגנונו המשכנע, הוודאות שלו, הרצינות וחוש ההומור שלו, הלמידה שלו, יחד עם התובנה החדה וההבנה התורנית הרחבה שלו. בקמפוס לא-יהודי באמריקה, שבו חברים שלי ורוב הקהל היו חילונים, עם מעט מאוד ידע ביהדות, הוא שכנע אותנו מבחינה הגיונית מדוע עלינו לאמץ את דת אבותינו ולגור בישראל. חשנו את הטבילה העמוקה שלו בתורה, כי בשלב מסוים בנאום אמרה ילדה שהוא מפר משהו בתורה, והיא ציטטה פסוק כלשהו - אני לא זוכר מה. הוא ענה לה: "את תראי לי איפה זה כתוב, ואני אשחה בחזרה לישראל". ראיתי את המבט הכי מטומטם על פניה של אותה נערה. היא לא יכלה לענות. הנקודה היא שידעתי שהוא ודאי ידע הרבה תורה להגיד לה את זה ... אבל הוא לא ציטט איתנו קטעים באותו יום - לא היינו מבינים. כמו אנשים רבים ששמעו אותו מדבר, יצאתי מהחדר ההוא אדם אחר מאשר כשנכנסתי.

כיצד התפתח שינוי החיים הגדול שלך?

כשהמשכתי לעקוב אחר הרב, המסר שלו חדר עמוק יותר ויותר. ביסודו של דבר, הוא אמר: לך לישראל ולמד תורה. התחלתי לקרוא את טור שלו בעיתון יהודי באמריקה ואת הספרים שלו. התלבטתי לעלות או לא. היו לי חיים די טובים בניו יורק. ואז קראתי משהו שהוא כתב פעם: "אני לא מאוכזב מהאנשים שחולקים עליי, אלא מהאנשים שמסכימים איתי, אבל שקועים מדי באדישות ובחוסר היכולת להימלט מחייהם הקטנטנים". זה היכה בי חזק. אז, שנתיים אחרי שראיתי אותו בפעם הראשונה, אזרתי אומץ לעלות ולהפוך לבעל תשובה. החברים שלי לא הלכו עם זה כמוני. אבל אני מכיר אינספור אחרים, שבזכות הרב כהנא למדו בישיבה, נפרדו מחברותיהם הגויות, ועלו לארץ. הייתי מעז לומר שמאות אלפי יהודים בצורה כזו או אחרת התקרבו בדרך כלשהי ליהדות על ידי הרב. ה"קירוב" שלו היה כמו דינמיט, מכוח אישיותו בלבד, בלי שום תנועת קירוב רשמית מאחוריו. לפני שהרב כהנא הגיע היהודים האורתודוקסים המודרניים באמריקה לא היו חובשים כיפה ברחוב כדי שלא יבלטו. הרב מאיר שינה את כל זה. הוא נתן לנו תחושה של גאווה בהיותנו יהודים ונועזות יהודית חדשה.

ברגע שקיבלת את ההחלטה לעבור לישראל, האם ההפסקה מהעבר שלך הייתה קלה?

לא. זה אומר לוותר על דברים רבים. אחר כך פגשתי שוב את הרב כהנא במסיבת בית בניו יורק ואמרתי לו שהוא הסיבה שאני עולה לארץ. "מה עלי לעשות שם?" שאלתי אותו. הוא אמר לי ללמוד תורה. לא הבנתי את הרעיון של ללכת לישיבה וללמוד, אבל זה מה שעשיתי בסופו של דבר. תודה לאל לא לקחתי עבודה בתל אביב באיזה משרד פרסום - זה היה רק ​​הרחבה של מה שאני עשיתי במנהטן. לאחר שלמדתי בישיבה כמה שנים, התחתנתי, ואשתי ואני פתחנו עסק של טרמפולינות מתנפחות ומגלשות שילדים אוהבים לשחק עליהן. זהו עסק עונתי, אבל אם אתה עובד קשה, אתה יכול להרוויח מספיק לכל השנה כדי ללמוד תורה בחורף. אני לא בדיוק מנצל את התואר שלי, אבל זה הרבה יותר מספק להסתובב בישראל עם מיני לונה פארק לילדים מאשר לקחת רכבת תחתית בניו יורק ולשבת במשרד לבוש בחליפה רק כדי להרוויח כסף.

כיצד נמשך הקשר שלך עם הרב כהנא בישראל?

כשעליתי עלייה, התחלתי להבין שכמו שהוא צודק לגבי הריקנות והצביעות של החיים היהודיים באמריקה, הוא גם צדק בדברים שצריך לשנות בישראל. ההבדל היה, בישראל הוא נאסר מהתקשורת ולא היה לו פלטפורמה להעביר את המסר שלו בצורה אינטלקטואלית. הוא הגביל לערוך עצרות ברחוב, לדבר לאנשים דברים שהם שמעו מאף אחד אחר. עצרות הרחוב והיכולת שלו להיות מנהיג המונים הם שכמעט הפכו אותו לדמות פוליטית מובילה, אם לא היו מגרשים אותו מהכנסת. לא רק השמאל התנגדו בו - הפוליטיקאים מהימין חששו שהוא יגנוב את בוחריהם.

הצטרפת למפלגת כ"ך?

הצטרפתי אבל הרב כהנא לא רצה שאעסוק בפוליטיקה. הוא אמר לי ללמוד תורה. לאחר שלמדתי בישיבת מכון מאיר במשך שנתיים, הצטרפתי לפתיחת "ישיבת הרעיון היהודי" שלו. כמורה בתורה הרב כהנא היה ביסודו יותר מכל מקום אחר, ציטט ממקורות בעזרת זיכרון דמוי מחשב, גיבה את מה שלימד על ידי ציטוט פרשנויותיהם של גדולי הרבנים מהעבר. זה היה צד שונה מאוד של הרב כהנא, לא הדימוי הציבורי של אש וגופרית, לא המתווכח הערמומי, לא סיסמאות העלייה, ליצור מדינה יהודית אמיתית, לגרש את האויב הערבי ולהתנתק מהתרבות הגויה, בעוד בוטח באלוקים ולא בנשיא ארצות הברית.

איך הייתה הישיבה?

נרשמתי לישיבתו של הרב כהנא מראשיתה בשנת 1987. בנימין כהנא ומיכאל בן ארי התחילו אותה. למדנו כל מה שאתה לומד בישיבות רגילות עם מנה נוספת של תורתו של הרב כהנא. כפי שציינתי, טוב ככל שהרב היה בדיונים, בעימותים בקמפוסים במכללות ובראיונות, הוא הכי בבית היה נותן שיעור בתורה. ואפילו יותר משכנע. כפי שמעולם לא ראיתי מישהו מכה אותו בוויכוח בתוכנית אירוח חילונית בטלוויזיה, מעולם לא ראיתי מישהו קם באחד השיעורים שלו בישיבה או ביישוב, ויכול לסתור אותו עם מקורות תורניים. במהלך "ביין הזמנים", היינו הולכים לעצרות הפוליטיות כדי לעזור לו להצית את ההמון. הייתי קרוב מאוד לרב בנימין, במיוחד לאחר רצח אביו. בנימין רצה להמשיך כך שהתנועה לא תתפרק בלי מנהיגה. הוא דיבר עברית בצורה עוצמתית שאפיינה את אביו באנגלית. והיה לו קשר חזק לדור הצעיר של הישראלים. בעוד שהמוקד שלו היה ארץ הקודש, הוא תמיד זיהה שחשוב לשמור על הלהבה בחיים גם לדוברי אנגלית, להמשיך את המסר של אביו באמריקה על עלייה. שם היה לי שימושי. בנימין היה צריך להתחיל כמעט מאפס לדבר אנגלית. הוא הבין זאת מהבית, אך מעולם לא דיבר באנגלית. אז אימנתי אותו. הוא היה תלמיד כולל של אביו, לא סטה מדוגמתו הציבורית. הוא היה סופר פורה, ותרגמתי כמעט כל מה שהוא אמר וכתב לאנגלית. הכתיבה שלו הייתה כל כך טובה, היה ריגוש לתרגם אותה. עשיתי זאת במשך עשר שנים בהתנדבות עד שגם הוא נרצח.

מה הייתה תגובתך לרצח הרב כהנא?

הרצח זיעזע אותי כמו כל האחרים. הייתה תחושה איומה של חילול השם, בידיעה שמנהיג יהודי גדול וגאה שכל המסר שלו היה קידוש השם נהרג על ידי ערבי.

מה הייתה תגובתך לאיסור מפלגת כ"ך?

האיסור בשנת 1988 היה פוליטי לחלוטין. המסר של הרב לגירוש הערבים הלך והתגבר כאש, אפילו בקרב יהודים אשכנזים, כי האינתיפאדה פרצה בשנת 1987, וזה הוכיח לכולם שכהנא צודק -למרות שרוב האנשים לא הבינו את עומק המסר שלו. התקשורת שנאה אותו וציירה אותו כמטורף שרצה לגרש את הערבים, אך למרבה האירוניה, הכותרות שנתנו לו סייעו בהפצת המסר שלו. בכל הסקרים זכתה מפלגתו ל -10–20 מנדטים בכנסת, מה שהופך אותה למפלגה מספר שלוש אחרי הליכוד והעבודה. יש לי קטעים להוכיח זאת. אתה היתה יכול להרגיש את המומנטום באוויר. אפילו נאמני הליכוד עברו עלינו, במיוחד לאחר שהליכוד הצביע על איסור מפלגת כ"ך. ואז הגיעה ההצבעה בבג"ץ כעבור שבוע, ואישרה את האיסור. זה יצר תמיכה מסיבית. כל הפרק הקלוקל הוכיח את מה שהרב תמיד אמר על הצביעות של הדמוקרטיה הישראלית. חופש הביטוי ניתן לכולם - למעט הרב כהנא. האיסור שם קץ לתקווה שגאולת ישראל עלולה להתרחש באמצעות המנגנונים הפוליטיים הקיימים או בדרק בית המשפט העליון והכנסת. האיסור חשף את העובדה שהדמוקרטיה בישראל היא הונאה. הרב כהנא שיחק לפי הכללים שלהם, הוא ניצח את העם תוך שמירה על החוק. הוא הודח מהכנסת רק בגלל שהוא הפק להיות פופולרי מאוד.

לעתים קרובות מאוד, תלמידיו של הרב מרגישים שיש להם יחס ייחודי אליו. איך זה חל עליך?

אני מרגיש שזכיתי לראות את הצדדים השונים של הרב. אפילו תלמידיו הקרובים ביותר, מכיוון שהם ישראלים, בקושי ראו את הרב בהופעות כשהוא דיבר באנגלית, לדוגמה כשהיה משכנע יהודים בקמפוסים ברחבי אמריקה להפוך לחובשי כיפה גאים, או כשפגש את העיתונות האמריקאית עם שליטתו בשפה האנגלית. רוב הישראלים הכירו אותו מהעצרות, שם הוא בעצם צעק מסר פשוט. הצד בסגנון הקירוב הייחודי שלו, והיכולת המדהימה שלו להרוס יריב ויכוח באמצעות כוחו ושכנוע דיבורו, היו היבטים באישיותו שמעולם לא היו עדים ישראלים, אפילו לא תלמידיו.

מהי המורשת שהשאיר אחריו הרב כהנא?

הרב כהנא לימד אותנו שאתה צריך להגיד את האמת, גם אם היא לא פופולרית, כדי להציל יהודים. יש גם ערך מהותי בדיבור האמת של תורנה, גם אם העם לא יקשיב באותו רגע. אתה צריך להוציא את דבר השם בחוץ, כדי שלאנשים תהיה הבחירה - כך שהם לא יוכלו לומר, "לא ידענו".

הרב הזהיר אותנו מפני הסכנה הערבית, אך הוא פשוט חזר על פסוקי התורה שמדברים על זה מפורש.  כמובן, היה הרבה יותר במסר שלו, אבל זה היה מסר בסיסי, ולא רק בגלל הסכנה הפיזית. הרב כהנא הסביר כי זו אחת המצוות המשמשות קנה מידה למדידת האמונה שלנו בה'. האם נפחד מהעמים, או שנפחד מהבורא? כאשר אנו אומרים בתפילותינו: "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר" - האם זה רק שפתיים? התורה לא הייתה עניין של ביצוע מצוות פרטיות בלבד, הוא לימד.  התורה היא החוקה הלאומית שלנו עם מצוות לאומיות עליהן עלינו לציית. כגון הנושא הערבי, והמצווה לכבוש את כל ארץ ישראל. המצוות הלאומיות הן אלו הבודקות אם אמונתנו בה' היא אמיתית באמת. השיעור הבסיסי הנוסף שהוא לימד היה קידוש השם, גם ברמה הלאומית. מדינת ישראל קמה, לא בגלל שמגיע לנו, אלא כדי למחוק את חילול השם של הגלות, שהגיעה לשיאה בתקופת השואה. כל חולשה מצד עם ישראל היא חילול השם, מכיוון שאנו הנציגים שלו בעולם. לפיכך, אלוקים החזיר אותנו לישראל כדי לבנות מחדש את הארץ ואת האומה הישראלית, ולנצח במלחמות מופלאות על מנת לקדש את שמו שחולל על ידי האומות במשך 2000 שנה. שיעור גדול שלימד אותנו היה לחשוב במונחים של קידוש השם. עלינו לאחוז במולדתנו ולהביס את האויב הערבי, לא מסיבות "ביטחוניות", אלא בגלל קידוש השם, כדי שהעמים לא יתפסו אותנו כחלשים, כי בעיני הגויים אם אנו חלשים אז האלוקים של ישראל חלש, או שאלוקים זנח אותנו, חלילה. הרב כהנא לימד אותנו להיות יהודים גאים וחזקים. לעולם אל תפחד. יהי זכרו לברכה.