חג ההסברה

כל מי שהתעסק אי פעם בהסברה ובנסיון להשפיע על דעת הקהל, מכיר את הדילמה: האם להגיד את הדברים באופן ישיר, בוטה וללא פשרות, או לעגל פינות, לרכך מסרים וכך להגיע ללב של ציבור הרבה יותר רחב.
הגישה הראשונה אמיתית וישירה אך משיגה לרוב תוצאות מועטות, ואילו הגישה השניה משיגה בקלות המון אהדה, אך מפספסת בהכרח משהו מהמסר הגדול שבשמו יצאת לדרך.
​
קחו נושאים "קשים להסברה" כמו יחס התורה להשמדת עמים שלמים שחיו בארץ כנען או היחס לעוברים על מצוות התורה. לך תסביר את זה לאנשים שחיים בעולם בו גישה כזאת אינה עוברת מסך. יש כל כך הרבה הנחות יסוד שצריך לבקע כדי להסכים על כך שהמצוות האלה הם הדבר הטוב ביותר, הנעלה ביותר והמוסרי ביותר, שזה הופך את המשימה לבלתי אפשרית כמעט.

אבל באמת הדבר נכון גם לגבי הסברה בכל תחומי היהדות, החל מיישוב הארץ והיחס לאויב, וכלה בשמירת שבת. להגיד ישירות את הדברים שאתה מאמין בהם משיג בדר"כ מעט, ולהגיד דברים עמומים שהרבה מסכימים עליהם זה מועיל מעט. אז מה עושים?

ובמציאות... כמעט כל גוף דתי שמתעסק בתקשורת ובהסברה ומנסה להגיע לציבורים רחבים ולהשפיע, סופו שמתגמש אם יותר ואם פחות על (חלק מ)הערכים שבשמם הוא יצא לדרך. צאו וראו (ואכמ"ל). 

**

חנוכה במהותו הוא חג של הסברה. מטרת הדלקת הנרות היא להסביר לאחרים, לעוברים ושבים ברחוב, את השגחת ה' עלינו ואת משמעות נס פך השמן. 

ואיך מתקיימת המצוה? ביום הראשון מדליקים את הנר הימני ביותר. ביום השני מוסיפים נר משמאל לו, ומתחילים את ההדלקה בנר החדש. וכך בכל יום, מתרחקים שמאלה, מתחילים בנר החדש, ובמגמת חזרה ימינה לנר הראשון.

ובחזרה לתחום ההסברה, ניתן לצייר זאת כך: הימין זה אני, זה המקום בו אני נמצא. באופן טבעי אני בא להדליק את הנר הכי ימני, הכי קרוב אלי, הכי "אני". (אפשר גם לצייר זאת במושגי ימין ושמאל בהקשר התקשורתי המקובל היום).

בתחילת הדרך אתה פשוט אומר את מה שאתה חושב באופן ישיר ובוטה. אח"כ ביום השני, בשלב הבא, אתה תופס אומץ, אחרי שהבהרת (בעיקר לעצמך) מה אתה חושב, ומתחיל לנסות לדבר אל ציבור רחוק יותר, "שמאלי" יותר. כמובן שבהכרח השפה קצת משתנה (אתה מתחיל מהנר החדש, מדבר בשפתו). אבל, וכאן הדגש,  אתה תמיד חוזר בתנועה ימינה, אל הנר המקורי שלך, הראשון. אתה לא מתנתק ממנו ולא מתכחש לו. 

וכך כל יום, בכל שלב נוסף, (ובהדרגה מדודה שתמנע היסחפות) אתה מעיז ומדבר בשפה רחבה יותר אל ציבור רחוק יותר, אבל מקפיד לא לאבד את הכיוון, את האמת שאיתה יצאת לדרך, את הנר הימני. שנזכה.

חנוכה שמח!