אני לא יודע אם היה מותר להכניס את זה להר הבית.
אני לא שאלתי, וגם אמרתי לבת שלי – שהיתה אז בת 5 – שלא תשאל.
היא פשוט הכניסה את זה לכיס המעיל, מתוך הנחה, שלא יחפשו שם.
ואכן – היא הצליחה.
להערכתי, אם היו מגלים את זה, זה לא היה עובר בשקט.
על פי הניסיון, אם עשית פעולה שנראית מאוד יהודית, מתנפלים עליך מהר, ומוציאים אותך מההר באופן מיידי. פעמים רבות מובילים אותך לתחנת המשטרה למעצר. לפעמים לחקירה. לפעמים לדיון "בבית משפט". לפעמים שחרור בהגבלות והרחקות. ולפעמים רק בכמה אזהרות מטופשות.
אז אני מניח שאת הבת שלי לא היו חוקרים, אבל למיטב היכרותי, לא נראה לי שיש להם בעיה לעצור את האבא, ולהשאיר את הילדה לבד בלי השגחה...
אתם תמהים מה זה הדבר הזה שהבאנו בלי שאף אחד שם לב?
בסך הכל זה היה משחק קטן.
לא משהו משוכלל יותר מדי.
משחק, שלפי מה שמספרים עליו, הוא נועד להסיח את הדעת ולבלבל.
וגם אנחנו חשבנו אם להשתמש בו, בשביל לבלבל.
מה דעתכם: היינו מתחילים להתפלל.
אם מישהו יתקרב אלינו ויחשוד בנו שאנחנו מתפללים, נוציא מהר את הסביבון,
ונגיד שאנחנו בסך הכל משחקים...
אצל היוונים אומרים שזה עזר. אבל בהר הבית כיום, נראה שלא.
כי אנחנו יכולים להמשיך לחגוג את חנוכה. להדליק נרות בפתח של החלון שלנו.
אבל את המנורה עצמה אנחנו לא מדליקים.
בהר הבית כנראה שאנחנו ממשיכים לשחק.
ואם אנחנו רוצים לאחל חנוכה שמח. אז אנחנו צריכים לדעת איך צריך להיות בחנוכה השמח.
כי חנוכה שמח באמת יהיה, עם מנורה דולקת במקומה.
עם חנוכת המזבח.
ועם יחס אמיתי ונכון להר הבית ולמקדש – באמת, לא במשחק.
חזק! העביר בי צמרמורת.. 5 ב' טבת תשע"ט 21:18 ירושלים
עוצמה יהודית בהר! זה מה שצריך. 4 א' טבת תשע"ט 17:24 דוד
יפה מאוד 3 א' טבת תשע"ט 13:46 תומניק
יפה מאוד! 2 כ"ח כסלו תשע"ט 17:26 יהודי
היה אפשר להרחיב. יפה מאוד אבל קצר 1 כ"ח כסלו תשע"ט 15:36 איש בונבון