בע"ה
לפני מספר שבועות פורסם על אחד האקזיטים הגדולים בישראל, כאשר חברת נוירודרם (התרופה לפרקינסון) נמכרה לחברת מיצובישי טנאבה פארמה תמורת סכום של 1.1 מיליארד דולר.
כשקוראים על עיסקה כזו אפשר לקנא, אפשר לפרגן ואפשר גם לשאול - האם יש משהו שאני יכול ללמוד ממה שהם עשו שם?
לפני מספר ימים מצאתי התייחסות של מנכ"ל חברת ביומד עודד ליברמן שנראה לי שאפשר ללמוד ממנה הרבה. ההתייחסות הזו פורסמה בראיון שנערך איתו והתפרסם באתר "כלכליסט".
וכך הוא אומר שם:
"כולם אומרים שאנחנו עובדים על תרופה קיימת, וזה נכון. אנשים מציעים לי להמציא דברים, אבל אני אומר להם תודה על ההצעה, לכו עם זה למישהו אחר. אני רוצה להמציא כמה שפחות...
אני לא רוצה להמציא את הגלגל, אלא להמציא דרך שיסתובב מהר יותר מכל האחרים. אני חושב שדרך הביניים הזאת – בין תרופות המקור לתרופות הגנריות – היא פילוסופיה שמאוד מתאימה למדינת ישראל.
סיפור הגנריקה עבר מהעולם, כי הסינים וההודים עושים את זה זול ומהר מאיתנו. פיתוח תרופות מקור, מן הצד השני, הוא כמו כיבוש האוורסט – זה דורש משאבים וניסיון מצטבר של דורות.
אנחנו עושים את דרך הביניים... בדרך הביניים הזאת מפתחים מוצרים עם ערך מוסף, אך לא כאלה שעבורם צריך לעבור בדרך הייסורים של תרופות המקור. בדרך הזאת צריכים להיות מקוריים, למצוא הזדמנויות שוק ולהתמודד עם אתגרים פיתוחיים. נוירודרם היא דוגמה לכך, ואני מקווה שהיא לא תהיה הדוגמה היחידה לכך בישראל".
הביצוע של נוירודרם הביא אותה אל המיליארד, אבל העיקרון נכון לכל עסק ועסק. כל אחד מחפש לבלוט, מחפש בידול, מחפש לעשות משהו חדש שיגרום ללקוחות להסתכל עליו אחרת. המפלט הראשון הוא לחפש מה שזול.
אבל איך הוא אמר? את זה עושים היום הסינים וההודים טוב יותר. וגם בארץ - תמיד יימצא איזה "סיני" או "הודי" מקומי שיסכים לעבוד יותר בזול.
מצד שני, להמציא את הגלגל זה גם קשה וגם מסוכן. מי אמר שיאהבו את הגלגל החדש הזה?
דרך הביניים היא פעמים רבות המפתח - קחו את מה שאתם עושים, ותחשבו איך אפשר לשפר את זה. מה במאפיינים של המוצר או השירות שלכם יכול להיות טוב יותר. זה משהו שיהיה הרבה יותר קל לפתח, והרבה יותר קל למכור. זה לא טריוויאלי. גם שם נדרשים מאמצים רבים. אבל זו "דרך האמצע", שנותנת את הסיכוי הכי טוב ואת המאמץ הקטן ביותר כדי לפרוץ.
אז מה אתם הולכים לשפר במוצר או בשירות שלכם היום?
בהצלחה!
