פתיחה להלכות בשר בחלב: איסור בישול בשר בחלב נאמר בתורה שלוש פעמים, וכבר התחבטו בתלמוד בטעם הדבר. השיטה המקובלת היא שיטתו של רבי ישמעאל הנוקט כי מטרת הכפילות היא לרבות: אחד לאיסור אכילה, אחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול (חולין קט"ו ע"ב).
איסור בשר בחלב שונה במהותו משאר איסורי אכילה, זאת לאור העובדה כי שני המינים – בשר וחלב – מותרים לחלוטין כאשר נאכלים הם בנפרד זה מזה. האיסור מהתורה מתחיל אפוא, רק בהתבשלם יחד (שהרי לשון האיסור בתורה הוא "לא תבשל"). ברם, מדרבנן אסור לאכול בשר בחלב אף אם לא נתבשלו יחד (סימן פ"ז סעיף א').
והרמב"ן (דברים י"ד, כ"א) כתב בטעם המצווה:
"וטעם כי עם קדוש אתה לה' אלקיך דבק עם לא תבשל גדי בחלב אמו, כי איננו מאכל נתעב, אבל יאסור אותו להיותנו קדושים במאכלים או להיותנו קדושים שלא נהיה עם אכזרי לא ירחמו, שנחלוב את האם ונוציא ממנה החלב שנבשל בו הבן, ואף על פי שכל בשר בחלב יכנס בלאו הזה, כי כל מינקת תקרא אם וכל יונק יקרא גדי, והוא דרך הבישול והנה בכולם אכזריות".
←הלכה למעשה:
הקורא בוודאי תמה מה לו ולבישול בשר בחלב, וכי מתי יצא לי לבשל בשר בחלב? אמנם עלינו לדעת כי ישנם אופנים שונים בהם אנו עלולים לעבור על איסור בישול בשר בחלב בלא ידיעה או כוונה. הדוגמה המצויה ביותר היא: שפיכת מרק בשרי רותח בכיור משותף לבשר וחלב, כאשר בכיור ישנם שאריות של גבינה וכד' – הדבר אסור ויש בו משום איסור בישול בשר בחלב. כמו כן, כיורים שיש בהם שאריות בשר וחלב – אין לשפוך לתוכם מים חמים, כיוון שמתבשלים במים החמים (אורות ההלכה, פרק ע"ז, סעיף ו).
לעמית היקר 3 ט' סיון תשע"ו 14:20 יאיר ברלוי
יפה מאוד. כתוב ממש יפה. בהצלחה 2 ח' סיון תשע"ו 21:37 ליאת יפה
שאלה 1 ח' סיון תשע"ו 20:48 עמית