מתכוננים לפורים? התחפושת הראשונה - כהן גדול

למרות שאינו אחד ממצוות החג, המנהג להתחפש בכל מיני תחפושות בפורים - נפוץ ביותר.

תקופה ארוכה לפני הפורים, הילדים כבר מתכננים למה הם רוצים להתחפש, ויש גם מבוגרים שמתחפשים. אולם מנהג זה אינו נזכר בדברי חז"ל ובראשונים. מהו המנהג המופיע בפוסקים?

בתשובת המהר"י מינץ המובאת ברמ"א, מופיע מנהג של לבישת פרצופים בפורים, כאשר איש לובש שמלת אשה ולהיפך, ושלובשים בגדים שיש בהם איסור כלאיים מדרבנן. נראה מדבריו, שהיה עניין דווקא בתחפושות אלו – והוא רואה עניין גדול לבאר את ההיתר בדבר, לצורך השמחה. ואמנם, פוסקים רבים חלקו על כך, ואסרו זאת. אבל מה באמת העניין להתחפש דווקא באופנים אלו?

וגם אם נאמר, שיש ריבוי שמחה בתחלופת בגדי איש לאשה, איזה ריבוי שמחה יש בלבישת כלאיים?

יש מקום לומר, כי לבישת הכלאיים יכולה לרמוז לנו על בגדי הכהונה, שהיה בהם כלאיים.

ובאמת, בתחילת המגילה מסופר על אחשורוש שרצה להראות את "עושר כבוד מלכותו", והגמרא דורשת, שהוא לבש את בגדי הכהונה. בגדים אלו, עליהם מסופר בפרשת תצוה אותה אנו קוראים עכשיו בסמוך לפורים, נעשו לכבוד ולתפארת.

וכאשר המלך רוצה להיות בכבוד ובתפארת – הוא יודע, שכך היא הדרך הנכונה והמכובדת.

וגם המן הרשע יודע זאת, וכאשר הוא נשאל איך צריך לעשות לאיש שהמלך חפץ ביקרו, הוא עונה את התשובה הנכונה, המופיעה בתורה בנוגע לבגדי הכהונה: "ועשית לאהרן ולבניו ככה..." – וזו כוונתו, שצריך להביא את לבוש המלכות שלבש המלך, והיינו, את בגדי הכהונה ולהכריז - "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".

ובאמת, מרדכי היהודי לא היה לובש מרצונו את בגדי הכהונה הגדולה, לולא היתה סיבה מיוחדת. ציווי מהמלך בהחלט יכול להיות סיבה מיוחדת, שאסור לו לסרב לפקודתו.

אך יש מקום גם לומר, כי בתור הוראת שעה היה מקום להתיר לו את לבישת הבגדים, משום שבלבישה זו היה משום מתן כח ועצמה לעם ישראל – וכמו שמסופר בגמרא על שמעון הצדיק שבתור הוראת שעה, כאשר היתה סכנה לבית המקדש מאת הכותים, הוא לבש את בגדי הכהונה הגדולה ויצא מהמקדש לקבל את פניו של אלכסנדר מוקדון (למרות שלא לובשים את בגדי הכהונה מחוץ למקדש).

על פי דברים אלו יש לומר, כי לבישת בגדים ובהם כלאיים, יכולה לרמוז ללבישת בגדי הכהונה על ידי מרדכי היהודי – ואולי רמז לזה אפשר למצוא בפירוש אליה רבה, הכותב בטעם של המנהג להתחפש "אפשר זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות".

ובמדרש רבה מסופר, שכשם שאחשורוש לבש בגדי כהונה, כך גם ושתי במשתה שלה לבשה בגדי כהונה גדולה (ואולי זה גם מה שהפריע לאחשורוש, שגם לה יש כבוד ותפארת, והוא לא רצה שיהיו לה את הבגדים הללו). ואולי מכאן גם המקור למה שהיו שהחליפו בין בגדי איש לאשה.

ומה זה אומר לימינו?

כי כל מהות המגילה היא, "מה ראו על ככה", והיינו, רמז לציווי של לבישת בגדי הכהונה.

וכך מבואר בגמרא במגילה (יט,א) לפי השיטה כמותה אנו נוהגים, שמצוה לקרוא את המגילה מתחילתה, כי המושג "על ככה" מתייחס לסיבה שאחשורוש עשה משתה והוציא בו את כלי המקדש, לכבוד שבעים השנה שעברו מאז חורבן הבית.

וממילא כאשר אנו מתחפשים כיום, אנו רוצים לזכור ולהזכיר את המציאות המתוקנת, שבגדי הכהונה חוזרים למקומם, ושבית המקדש הולך ונבנה. במהרה בימינו.