המתמטיקה של ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי היא פשוטה – מאה אלף עובדים זרים ישנו לבלי הכר את התלות הלא רציונלית שפיתחנו בכוח האדם הפלסטיני. מי עוצר את זה? לטענתו בדיוק אותה קונספציה ביטחונית שטרם השתחררנו ממנה גם אחרי טבח שמחת תורה
הגלגול שעבר "מרכז הבנייה הישראלי" שבראשו עומד ערן רולס, יכול גם הוא ללמד במשהו על השינויים מרחיקי הלכת שעברה המדינה ביחס שלה למקצועות הבנייה. מדובר במוסד שקם לפני 55 שנה כחברה ממשלתית שהייתה תחת משרד הבינוי והשיכון – בית ספר מרשים וייחודי לשלל מקצועות הבנייה בשלבי הגמר – כמו אינסטלציה, איטום, פיקוח מנהלי עבודה ועוד. אבל לפני 25 שנה המקום הופרט ומאז ערן רולס מוביל שם פעילות עסקית יוצאת דופן בשילוב שהוא עושה באופן די מוצהר בין לאומיות ושורשים לבין מקצועיות לא מתפשרת.
לפי הלהט שבו הוא מדבר אפשר להאמין לו כשהוא מצהיר "המטרה שלי זה להיות שותף בבניין וביישוב הארץ". צריך לראות בעיניים את היכל המכללה המרשים שלו בנתניה כדי להבין את השמירה הקפדנית על סטנדרטים חזותיים "תל אביביים". ולכן אני מודה שכשהוא בלי להתבלבל אומר על עצמו לתוך מיקרופון ההקלטה "אני בצד הכי הימני בכל מה שקשור בהתיישבות ביהודה ושומרון" אני כמעט מוודא איתו אם אין לו בעיה לפרסם את המשפט הזה.
רולס גדל בהארד קור החילוני האתאיסטי של קריית חיים – "אבל יחד עם זה המקום שבו גדלתי גם היה מאוד ציוני" הוא מבקש להדגיש. "מכיתה ה' הייתי חניך בשומר הצעיר, זאת המקבילה האדיאולוגית של הר המור מהצד השני" הוא ממחיש. "אבל עם השנים איפשהו אחרי צבא התחלתי לגלות את כוחו של הקב"ה בעולמנו. זה היה איזשהו תהליך שהוא סוג של יציאה מהארון החילוני – לבוא ולהגיד וואלה אני איש מאמין – כולל בית כנסת והנחת תפילין כל בוקר. ולקדש ולהבדיל את השבת. ועם הזמן זכיתי להכניס גם שני ספרי תורה, ולהקים שני בתי כנסת. ברוך השם אני אוהב את היהדות ואני נטוע עמוק במסורת היהודית. אבל אני לא מגדיר את עצמי דתי. ואני גם מכניס את זה לכל מה שקשור לעשייה שלי ולהשפעה שלי בעולם העסקי".
"יש קהל עצום של אנשים כמוני שנמצאים בין העולמות. אני לומד המון הרב קוק. אני מגדיר את עצמי קוקניק. מאוד חזק ב"מאמר הדור" לוקח אותו איתי לחופשות. אז אנשים שואלים אותי רגע, אם אתה כבר פה, למה אתה לא הולך עד הסוף? למה אתה לא מקפיד יותר? אני אומר, בסוף כל אחד עושה לעצמו את הבחירות שלו".
אפשר היה לוותר על כל ההקדמה הזאת כשמדברים על ההצעות של רולס בכל הקשור למשבר כוח האדם בענף הבניייה, אבל מתוך החלק הזה בשיחה שלנו עולה משהו עמוק יותר – הוא שם על השולחן את העובדה שגם ניתוח המציאות, כולל הפתרונות, מגיעים בסוף מעולם ערכים. מי שלא הצליח לראות לאורך עשרות שנים את הנזק שנוצר בעולם הבנייה בגלל ההתמכרות לידיים ערביות, לא עשה את זה רק משיקולים מקצועיים אלא מושפע כנראה גם מעולמות ערכיים אחרים שגרמו לחלקנו להתעלם מהנזקים שאליהם הובלנו את עצמנו לאורך שנים.
לרולס חשוב לעשות הבחנה בין ערביי ישראל לבין הערבים מיו"ש. "ענף הבנייה הוא בעיניי פוטנציאל לדו קיום ולעסקים משותפים שאפשר לפתח ביחד". גם כשהקשתי על כך שזה לא באמת מוכיח את עצמו בכל הקשור לתמיכה המאוד רחבה שיש לרעיון הפלסטיני בחברה הערבית הישראלית וגם דוגמאות רבות של מפגעים שיצאו מערביי ישראל הוא טען שעדיין קיימים פערים עצומים בין הערבים מהמשולש ומזרח ירושלים לבין אלה שגרים בגליל. אמנם כדי לשמר את זה צריך לטענתו לשמור גם על מאזן אימה גם כלפיהם – "אני טוען שאנחנו צריכים להפסיק להיות חבורה של יפה נפש ולהתנהג כמו המפא"יניקים של פעם שהבינו מה זה התיישבות ומה זה ביטחון והבינו שאם השכנים שלך לא מפחדים ממך, אתה בבעיה".
לעומת זאת בכל הקשור לערבים ביהודה ושומרון הוא חד מאוד: "אני חושב שצריך להגיד לפלסטינאים שלום ולא להתראות בתחום הבנייה".
"לפני שמדברים על איומים של טרור ופיגועים בוא נדבר על חבלות מקצועיות לאומניות. פועלים רבים שאם רגע אחד לא שמים אליהם לב הם שופכים זפת לתוך המרזבים ועושים נזקים עצומים".
"אין איש בניין שלא מכיר. מדובר בנזקים עצומים. אני לא מחדש פה שום דבר – סתימות בזדון של מערכות אינסטלציה וסתימת צינורות וחיתוך של צינורות מתחת לריצוף – נזקים שהם מצטברים למיליארדים בשנה".
"כולם יודעים את זה" הוא טוען – "זה לא מהיום ולא אחרי השביעי באוקטובר. זה שנים ככה. אז יש קבלנים שאומרים, זה חלק מהמחיר שצריך לשלם. ואני אומר לא, לא צריך לשלם את זה. מדובר ברעה חולה. אני חושב שלעובד סיני או הודי אין שום אינטרס לעשות את זה.
"אבל היום אחרי השביעי באוקטובר זה יותר חמור, אותי מפחיד שיעבדו פועלים ליד גני ילדים, ליד בתי ספר, ליד נשים שמסתובבות ברחוב. הרי רוב מוחלט של הפרויקטים היום זה התחדשות עירונית במרכזי הערים. לכן אני חושב שהפיתרון בסוף הוא שאנחנו צריכים להביא לכאן מאה אלף פועלים זרים".
"ישים לחלוטין. הרי היום פועל פלסטיני מיהודה ושומרון שרוצה לבוא לעבודה צריך לקום בשלוש וחצי בבוקר, להגיע בחמש למחסום, לעבור ולהיות בשש וחצי שבע באתר בנייה. בצהרים הוא כבר עייף. ואז הוא בשעה שתיים-שלוש כבר מסיים את יום העבודה שלו. לעומתו פועל הודי או סיני יכול להגיע בשעה שש-שבע בבוקר לעבודה, הם מבחינתם באים לעבוד פה ולסדר את הנכדים שלהם. הוא יעבוד 10-12 שעות ביום, והוא ייתן תפוקה גבוהה הרבה יותר. הוא לא בא להתנחל פה, אלא לעשות כסף, לסדר את הנכדים שלו ולחזור אחרי כמה שנים כבן אדם מסודר מאוד לארץ המוצא שלו".
אם עובדים זרים משתלמים יותר מהעסקת ערבים באופן כל כך ברור, מה מונע מקבלנים בשוק חופשי לעשות את זה?
"אני מתרשם שמערכת הביטחון היא זאת שעוצרת את זה. היא כל הזמן מפחידה אותנו מהפתרון הזה. מערכת הביטחון ופוליטיקה מקומית ועולמית. זאת חלק מהקונספציה – אומרים לנו אם לא תיתנו להם לעבוד זה ירים את מפלס הלחץ ויהיו יותר מפגעים וכדומה, אבל סליחה, אני לא אוכל את הסיפור הזה. אבל יותר מזה אם הם רוצים רק לעבוד? מצויין. שיעשו כמו שהסינים וההודים עושים – שילכו כמוהם לכמה שנים לעבוד בחו"ל – באירופה, באמירויות, בארה"ב – ויחזרו לכאן אחרי כמה שנים. אני לא חושב שישראל צריכה לדאוג למקומות הפרנסה שלהם. אני חושב שהנזקים גדולים מדי. הסיכון גדול מדי. מחירים שאחרי השביעי באוקטובר לא הייתי רוצה לקחת אותם בחשבון. אני חושב שזה חייב להסתיים, אנחנו והם זה כנראה לא עובד ביחד, צריך לבצע הפרדה וההפרדה הזאת יכולה להיות ברגע שיהיה פה 100 אלף פועלים זרים".
איפה הצעיר הישראלי משתלב בענף הבנייה בחזון של רולס? כאן הוא עושה חלוקה מאוד ברורה בין מה שמכנים עבודות רטובות – קרי יציקות, שלד, טיח ועד הריצוף לבין עבודות הגמר של הבית. לטענת רולס הציפייה מהצעיר הישראלי לעבוד בעבודות הרטובות היא לא באמת ריאלית. "זה לא החלום של האמא היהודיה" הוא מסביר. לטענתו התחומים האלה יכולים לאפשר לצעיר אחרי הצבא לעשות שנה שנתיים עבודה מועדפת אבל לא לבנות קריירה. "לאורך זמן רק אחוזים בודדים יישארו בתחומים האלה". מה כן? "כל תחום הגמר – אלומיניום, איטום, מזוג אוויר, חשמל, מערכות כיבוי אש, עבודות בגבס, עבודות מתח נמוך – כל אלה הם תחומים שלטענתו אפשר להתחיל להרוויח בהם הרבה כסף כבר בתחילת הדרך. "מי שגם ילמד לעבוד בידיים וגם יפתח ראש יצירתי ועסקי יכול להתפתח להיות קבלן גדול ששווה עשרות מיליוני שקלים ולהרוויח הרבה מאוד כסף".
"מדובר במקצועות מתגמלים מאוד שמשלמים בהם וגם חסרים אנשים בתחומים האלה. יש פה באמת שוק עם פוטנציאל ומי שיעז ירוויח".
"לפני הכל כפי שאמרתי אני איש מאמין וכמי שהיהדות קרובה לליבו אז ידוע שחז"ל אומרים שמצוות בניין וישוב הארץ שקולה כנגד כל מצוות ביחד. אז להיות שותפים במצווה הזו, קודם כל, ברמה האמונית, ברמה היהודית, זה מצווה עצומה. אחר כך אני יכול להגיד שיש פה המון הזדמנויות להתקדם בחיים, לא כולם נולדו להיות הייטקיסטים ויש פה הזדמנות להתקדם ברמה האישית וגם להרוויח טוב. יום אחד אנשים שאולי יקראו או ישמעו אותנו ייקחו את הילדים שלהם לבניין שהם בנו ויגידו להם תראו הבניין הזה בין 40-50 קומות – את זה אני עשיתי וזה התחיל מכאן".
