אחת המסקנות המעניינות של המדע המודרני היא שהיקום הולך ומתפשט כל הזמן. מה שהביא למסקנה הזו היא תופעה פיזיקלית שנקראת הסחה לאדום (Red-Shift). הסחה לאדום פירושה שכאשר גוף מאיר מתרחק מהצופה, האור שהוא פולט נוטה יותר ויותר לאדום.
כדי להבין זאת יש להיזכר בשני עקרונות חשובים: הראשון הוא שגוון האור תלוי באורך הגל שלו: האור הנראה לעין הוא חלק קטן מהספקטרום האלקטרומגנטי הרחב, שרובו נעלם מעינינו - חלקו בגלל שאורך הגל גדול מדי, וחלקו בגלל שאורך הגל קטן מדי. בתוך האור הנראה, הכחול והסגול הם בעלי אורך הגל הקצר ביותר (כלומר, הגלים ה'דחוסים' ביותר) והאדום הוא בעל אורך הגל הגדול ביותר, כפי שאפשר לראות בתרשים.
העיקרון השני מכונה 'אפקט דופלר', ולפיו כאשר גוף שפולט גלים (גלי קול במקרה של דופלר, גלי אור במקרה שלנו) מתרחק, אורך הגל הולך וגדל, וכאשר הגוף מתקרב הגלים הולכים ו'נדחסים' - אורך הגל קטן. כאשר מדובר באור נראה, התרחבות אורך הגל פירושה שהאור הולך ונוטה לאדום, והצטמצמות אורך הגל פירושה שהאור נוטה לכחול.
כעת נחזור להתפשטות היקום: חוקרים שצפו באור המגיע מגלקסיות רחוקות ראו שהאור הולך ונוטה לאדום, ומכאן הסיקו שהגלקסיות הולכות ומתרחקות מאיתנו כל הזמן - היקום הולך ומתפשט עוד ועוד. גם התופעה ההפוכה - הסחה לכחול (Blue-Shift) - מופיעה באסטרונומיה, אך היא נדירה הרבה יותר.
שתי התופעות ההפוכות של הסחה לאדום והסחה לכחול מתאימות באופן מופלא לדברי חז"ל: "לעולם תהא [יד] שמאל דוחה ו[יד] ימין מקרבת". בהקבלה לספירות, יד ימין היא ספירת החסד ("חסד - דרועא ימינא", בלשון הזהר) ויד שמאל היא ספירת הגבורה ("גבורה - דרועא שמאלא"). ספירת החסד אוהבת, מחבקת ומקרבת, בעוד הגבורה עניינה דחיה, ביקורת וריחוק.
אחת ההקבלות היסודיות למערכת הספירות היא הקבלת הצבעים - איזה צבע מתאים ומשקף כל ספירה. זהו המבנה השלם (מתוך הספר 'איחוד התורה והמדע', מקרה דגם 4 - ראו שם בהרחבה):
מהמבנה עולה כי צבעה של ספירת החסד הוא כחול, וצבעה של הגבורה הוא אדום. ההקבלה הזו מתאימה להפליא להסחה לכחול - שפירושה התקרבות, כעניינה של ספירת החסד, והסחה לאדום - שפירושה התרחקות, כעניינה של ספירת הגבורה! ההסחה לכחול מבטאת "ימין מקרבת", בעוד ההסחה לאדום מבטאת "שמאל דוחה".
נהניתם? רוצים עוד פוסטים על תורה ומדע?
הירשמו כאן לרשימת התפוצה!!
