משרד ירושלים ומורשת יחד עם רשות העתיקות, עיריית ירושלים, החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי והחברה לפיתוח מזרח ירושלים ניצלו את "זמן הקורונה" בו סמטאות הרובע היהודי היו ריקות יחסית לטובת האצת העבודות במסגרת תכנית "קרייה יפהפיה".
התכנית המרחבית לשיפור תשתיות תיירותיות ונראות הרובע היהודי יצאה לדרך לפני כשנתיים בתכננו של אד' אבנר סימון, והיא כוללת אלמנטים רבים שיוטמעו לאורך ציר זמן. היקף העבודות שבוצעו עד כה מוערך בכ-1.5 מיליון ₪.
שלב ראשון של העבודות הסתיים: תצוגה ארכיאולוגית חדשה של ממצאים מהתקופה ההרודיאנית, שהוקמה ליד כיכר רוסנק והירידה אל הקרדו הפתוח.
הרב רפי פרץ, השר לענייני ירושלים ומורשת שהשתתף בסיור לרגל סיום השלב הראשון אמר, כי "ירושלים מחברת את העבר המפואר שלנו להווה עם פנים לעתיד. אנו פועלים באינטנסיביות על מנת לשדרג, להנגיש ולפתח העיר העתיקה על מסלוליה המגוונים. על רקע המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה אני קורא לציבור הישראלי לבוא ולבלות פה בירושלים, בואו לחזק את עיר הבירה וליהנות מחופשה ירושלמית".
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון אמר, כי "ניצלנו את ההזדמנות הנדירה בה העבודות אינן מפריעות למליוני המבקרים המגיעים לרובע מדי שנה, ואנו מקווים לקבל אותם בהקדם ברובע חדש, מעודכ ומשופץ."
סגנית ראש העיר חגית משה אמרה כי "אני רואה במעלה ראשונה חשיבות לתיעוד ההיסטוריה של העם היהודי דווקא בימים בהם אנו מציינים את ימי האבל על חורבן ירושלים ומודה לחברת לפיתוח הרובע היהודי על המאמצים שעשתה לחנוכת התצוגה".
הקארדו הפתוח היה רחובה הראשי של ירושלים בתקופות הרומית והביזנטית, ומהווה חלק מהמארג העירוני גם היום. בתצוגה יוצגו פריטים מתוך כ-180 ממצאים ארכיאולוגים שהיו פזורים ברחבי הרובע עוד משנות ה-70, ובמסגרת הפרוייקט, מאורגנים ומרוכזים מחדש כך שיהפכו ממפגעים בדרכים הצרות, לאתרי תיירות בזכות עצמם.
אזור הרובע היהודי אוכלס לראשונה בימי הבית הראשון, אז הורחבה העיר מערבה, אל מחוץ לגבולות עיר דוד. בימי הבית השני נבנה באזור רובע מגורים מפואר ובתקופה הרומית המאוחרת הפך האזור לחלק ממחנה הלגיון העשירי. בהמשך, בתקופה הביזנטית, נסלל הקרדו, ונבנו אזורי מסחר וכנסיות. בתקופות הבאות, המשיך אזור הרובע היהודי לשמש במקביל לצרכי מגורים ולמסחר.
לדברי אוצרת התצוגה, רווית ננר-סוריאנו, "התצוגה החדשה מספקת לעוברים ברחוב הצצה בלתי אמצעית לפאר המבנים הציבוריים – האזרחיים והדתיים, שניצבו בשטח הרובע היהודי לאורך התקופות. מוצגים בה פריטים אדריכליים אשר נמצאו בעת שיקום הרובע בשנות ה-70 של המאה ה-20. המבקרים בתצוגה יוכלו להתרשם ממגוון ועושר הפריטים; בין המוצגים - חלקי עמודים מרשימים מהתקופות הרומית, הביזנטית והצלבנית, כרכובים ופריטים מעוטרים מימי הביניים ועד העת החדשה".
התצוגה - באדיבות רשות העתיקות, התאפשרה הודות לתרומת משפחת אביתר ולתרומת מוזיאון בית זיבנברג, אשר העבירו את מרבית הפריטים לתצוגה.
התצוגה היא, כאמור, חלק מעבודת תשתית מאומצת שבוצעה במהלך חודשי הקורונה, במסגרתה קורצף ריצוף רח' היהודים במקטע שבין חניון הרובע ועד בית הכנסת החורבה, נוקו וטופלו קשתות וקמרונות ברחוב יהודים ובאזור המסעדות שליד הבית השרוף, הוקמה פינת ישיבה ל-50 איש בכיכר רוסנק (ליד הקרדו הפתוח) הכוללת גם תשתיות להדרכה באמצעות ברקוד, נוקו תשתיות מיותרות מקירות הבתים, אוחדו חזיתות ונבנו מסתורים למתקני מיזוג ותשתיות, והותקנו עשרות אדניות על מרפסות הבתים הצופים אל כיכר החורבה בפרוייקט שיתוף ציבור ראשון מסוגו ברובע.
