היום מתחילים אגרת כ"ח. אגרת זו היא אגרת תנחומים ששלח בעל התניא לרבי לוי יצחק מברדיטשוב על פטירת בנו - ר' מאיר. באגרת זו מסביר אדמו"ר הזקן שמיתת צדיקים מכפרת על העוונות הכי גדולים של הדור. ההסבר מבוסס על מאמר חז"ל שמדמה בין פטירת מרים הנביאה וכל הצדיקים, לפרה אדומה שמכפרת על עם ישראל.
חז"ל אומרים "למה נסמכה פרשת פטירת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך, מה פרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת".
לכאורה פרה אדומה מכפרת פחות מקרבן חטאת רגיל שנעשה על גבי המזבח, שכן פרה אדומה נעשית מחוץ למקדש ולירושלים. לכן היא לא אמורה להיחשב קרבן ולכפר על עם ישראל. אלא שבפסוק כתוב עליה 'חטאת' פעם אחת. ומכך חז"ל לומדים שהיא כן מכפרת.
אם רוצים ללמד שמיתת צדיקים מכפרת כמו קרבן. היה עדיף להצמיד את מיתת מרים לקרבן חטאת שנעשה על גבי המזבח. ולמה התורה מסמיכה את פרשת מרים לפרה אדומה?
על פי סודות הקבלה, אפשר להבין זאת. שורש הבהמות שקרבות על המזבח הוא ב'פני שור ופני נשר' שבמרכבה. כאשר מקריבים קרבנות על גבי המזבח הקרבנות עולות לשורשם. על ידי כך הם מעוררות את האדם העליון שיושב על גבי המרכבה והוא מוריד שפע לעולם. בקבלה, האדם שעל המרכבה הוא משל ל-7 המידות העליונות או בכינוים 'זעיר אנפין' של עולם האצילות. יוצא, שעל ידי הקרבנות הרגילים יורד שפע מהמדות של עולם האצילות.
על ידי הקורבנות, מבררים את קליפת נוגה. כיוון שהבהמות והעופות שקרבים על גבי המזבח הם מקליפת נוגה.
אך על ידי 'פרה אדומה' יורד שפע ממקום הרבה יותר גבוה. בשביל לטהר את האדם עם פרה אדומה שמים את האפר שלה בתוך מים. נתינת האפר בתוך המים נקראת 'קידוש מי חטאת'. הלשון 'קידוש' מלמדת על הקודש העליון. כלומר השפע של פרה אדומה מגיע מדרגת 'קודש העליון'. דרגה זו היא דרגה הרבה יותר גבוהה מעולם האצילות.
'קודש העליון' היא החכמה של אריך אנפין (הכתר של עולם האצילות). חכמה זו מבררת את כל הרע שיש בעולם והופכת אותו לטוב.
יוצא ש'פרה אדומה' קשורה לחכמה. והיא זו שהופכת את הרע הכי גרוע לטוב. לכן פרה אדומה יכולה לטהר מטומאת מת, הטומאה הכי תחתונה. כמו שאומרים על מת שהוא 'אבי אבות הטומאה'. טומאה מג' קליפות הטמאות, הרבה למטה מקליפת נוגה (מקום בירור הקורבנות).
