גת מעוטרת ברצפת פסיפס מפוארת מתקופת התלמוד (המאה ה 6-4 לספירה) התגלתה בגן הלאומי כורזים במסגרת חפירות ארכיאולוגיות, המתקיימות באתר ע"י חברת דגש ארכיאולוגיה תיירותית מטעם אוניברסיטת אריאל, רשות הטבע והגנים ובסיוע של קרן רקפת של משרד האוצר.
הגת ששימשה לדריכת ענבים ליין ומידותיה הן כ-16 מטר מרובע (4X4), התגלתה כאשר צוות שימור שעבד בגן הלאומי חשף במקרה את קצה משטח הפסיפס של הגת ומיד דיווח על כך למנהל האתר, דקל שגב.
לדברי דקל שגב, מנהל הגן הלאומי כורזים ברשות הטבע והגנים: "חלק קטן מאוד מהפסיפס התגלה לפני שנים רבות אך כוסה ולא נחשף במלואו בין היתר מטעמי שימור. בשנים האחרונות אבנים בודדות ממנו נמצאו פזורות בשטח אך היה קשה להצביע על מיקומו המדויק.
לאחרונה, מרגע שנחשף קצה משטח הפסיפס של הגת ולאחר שבשלה האפשרות לכך היינו נחושים להשלים החפירה כיוון שזה הפסיפס היחיד בכפר היהודי העתיק שהיה בכורזים בתקופת התלמוד ומדובר ללא ספק במוקד עניין מרתק נוסף בגן הלאומי עבור המבקרים".
שגב סיפר על שלבי התגלית: "כשהאבן בה היה מותקן הבורג המרכזי של הגת נחשפה גם היא התרגשנו מאוד מהתגלית הייחודית מעבר לפסיפס.
היו פה יהודים ששתו יין וגם יצרו יין, יחד עם תעשיות שמן הזית והחיטה המיוחדות של כורזים. הגת מספקת לנו נדבך נוסף על ייחודו של הכפר ושלמותו על כל מאפייניו שכללו מגורים, תעשיות חקלאיות, מקווה טהרה וכמובן בית הכנסת המפואר".
לדברי אחיה כהן תבור, הארכיאולוג שמוביל את החפירה בכורזים, "בניגוד לרוב הגתות שנמצאות בחלקות החקלאיות, גת זו נמצאת ביישוב עצמו, והחקלאים הקדומים השקיעו גם בעיטור רצפת הגת בפסיפס עם דגמים של מעויינים וריבועים. הגת כוללת רצפת פסיפס עליה דרכו את הענבים, ובה משולבת אבן ששימשה בסיס לבורג לסחיטה שנייה- להוציא את מירב התירוש. בהמשך התירוש אוחסן בכדים, בהם תסס התירוש והפך ליין. כמו שאמרו חז"ל- יין ישמח לבב אנוש".
