ביום שישי שעבר יצאה קבוצת עמיתים לטיולים לטיול לימוד ופריחה בסביבות העיר אשדוד. אנו מגישים לכם את סיכום הטיוול כפי שכתב ניר כהן-משה, וגלריית תמונות:
גם טיול זה כמו קודמיו הובל בידי הצמד המנצח, ראובן שדה ואבישי בלומנקרנץ, כאשר ראובן אחראי בעיקר על ההיסטוריה, ואבישי על הארכיאולוגיה.
הפעם טיילנו במרחב שפך נחל לכיש.
הנחל נשפך לים באיזור נמל אשדוד וזהו תירוץ מספיק טוב לתור את העיר וסביבותיה.
נקודת המפגש באיזור מלון לאונרדו ברובע החדש ביותר והיפה של אשדוד בצידה הדרומי מערבי.
במבט מערבה צפינו בסוללת עפר בצורת בננה שהיוותה קו ביצורים ראשון לעיר. הליכה קצרה לכיכר השניה בגודלה בארץ (הראשונה היא ככר המדינה) "כיכר עין השמש" שם מונח אחר כבוד מונומנט מרשים "עין השמש".
העבודה, דמוי עדשה ענק, מוצבת במרכז הכיכר הסמוכה לחוף הריביירה של אשדוד.
צידה המזרחי של העדשה צהוב ומייצג את השמש, בעוד צידה המערבי אפור כסוף המייצג את הירח. במרכז שני הצדדים מוצבה עדשת זכוכית חצי שקופה קטנה יותר, שמאפשרת לשמש ולירח כמו להילכד או להיבלע בזוויות מסוימות אל תוך העין המרושתת הזו, בהתאם לשעות היום והלילה המשתנות.
העדשה כולה נעוצה על צידה בכיפת אבנים אפורה בקוטר של שלושים מטרים, והשתיים מוקפות כיכר אליפטית שקוטרה הארוך מאה וחמישים מטרים, והקצר חמישים וחמישה מטרים. החומרים מהם עשוי הפסל הם קונסטרוקציית מתכת וחיפוי אלומיניום דו שכבתי, זכוכית ונירוסטה.
סמוך מאוד לכיכר השניה בגודלה בארץ, יש את הכיכר המשמרת ריבאט (מיצדית) מהתקופה הפאטימית. תפקידה: תקשורת בין המצודות. התקשורת נערכה באמצעות משואות/מדורות וסימני עשן. כאשר נראתה לעין הצופה שבמגדל התצפית, אניית אויב באופק, ניתן האות.
בדילוג קצר עם הרכבים עברנו למצודת אשדוד ים. אַשְׁדּוֹד יָם הייתה עיר נמל לחוף הים התיכון, שייסודה בתקופת הברזל. שרידיה נמצאים באתר הארכאולוגי בחוף הים הדרומי של העיר אשדוד המודרנית. האתר מצוי כ־5 ק"מ צפונית לתל אשדוד, התל של אשדוד היבשתית (אזוֹטוֹס מסוֹגיוֹס, ביוונית: Azotos Mesogeios) - אחת מחמש ערי פלשתים. בין שתי ערים אלה, היה קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה, וההיסטוריה שלהן הייתה שלובה זו בזו לאורך מאות שנים.
התחנה הבאה: גבעת יונה. תצפית מרהיבה על הנמל והריביירה של אשדוד. מקור שמה של הגבעה הוא ככל הנראה במסורת מקומית, לפיה במקום זה פלט הלוויתן את יונה הנביא אל היבשה. במפת מידבא מסומנת הגבעה בכיתוב "הקדוש יונה". לפי מסורת אחרת הנביא נקבר באתר, אם כי קיימות מסורות אחרות המייחסות את מקום קבורתו לעיר נינוה, לכפר משהד בגליל ולמקומות אחרים. ראוי לציין כי אילו הן מסורות עממיות של שבטי הבדואים באזור. לכן ראוי להתייחס לשמה של הגבעה כמקום לכבודו ועל שמו של יונא הנביא בלבד.
גבעת יונה נקראה בפי האשדודים גבעת יפה על שם אישתו של עודד בן עמי שלמעשה הקים את אשדוד המודרנית.
במקום נתגלו שרידים מתקופת הברונזה ועד התקופה הערבית. בתקופת המנדט שכנה במקום תחנת תצפית ומכ"ם שנועדו לאתר ספינות מעפילים. על הגבעה שוכן המגדלור של נמל אשדוד, שהאיר, כאשר היה בשימוש, עד למרחק של 27 ק"מ ובראשו מתקן מכ"ם. עוד שוכנים במקום שני מגדלי מים, שהוקמו, יחד עם המגדלור, בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.
משם הקפצה רכובה נוספת לגשר "עד הלום" הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 בידי השלטון העות'מאני מעל אפיק ואדי סוכריר שחצה את דרך יפו-עזה בקטע בין יִבְּנה למג'דל (כיום, אשקלון). הוא נבנה על יסודותיו של גשר מהתקופה הממלוכית והתקופה הרומית, כשלושה קילומטרים צפונית לעיירה איסדוד, ונקרא ג'סר איסדוד. במהלך המרד הערבי הגדול הקימו שלטונות המנדט עמדת פילבוקס לשם הגנה על הגשר מפני חבלה של אנשי כנופיות.
הגשר זו הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיעו הכוחות המצריים במלחמת השחרור. כאן ראובן מחדש שלמרות האגדות לא חיל האויר ולא גבעתי גרמו להם לסגת. המצריים נסוגו לאחר מבצע יואב בו נערכו כיבושים דרומית יותר. מפקד הכוח המצרי חשש לניתוק קווי האספקה ולכן החליט לסגת.
עלינו לתצפית מהגשר מזרחה על מפגש הנחלים לכיש ואלה. נַחַל לָכִישׁ (נקרא בעבר גם וואדי סוכריר) הוא נחל אכזב ברובו, אורך הנחל הוא כ-70 קילומטר ואגן הניקוז שלו הוא בגודל כ-1000 קמ"ר. ראשיתו של נחל לכיש לרגלי חבל יהודה כ-10 קילומטר מערבית לחברון, הוא עובר לרגלי תל לכיש (ומכאן שמו), נמשך צפונה בשפלה, עובר מתחת לגשר עד הלום שעליו עובר כביש 4, נכנס לתחום העיר אשדוד ובא אל הים התיכון דרומית לנמל אשדוד.
סדרת הסיורים היחודית של איזור נחל לכיש מקנה למשתתפים בה ידע היסטורי וארכיאולוגי רב ומהווה הזדמנות מצויינת להכיר איזור מעט פחות נחשק ומטויל אך צופן בחובו פינות יפות מעניינות ומפתיעות.
לחיי הסיורים שבדרך.
תודה על פרסום כתבות הטיולים! 1 כ"ח אדר תשע"ח 20:35 א